- משנה וגמרא
- מכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הדף היומי הקצר
מכות - דף ח'
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
סיכום הדף היומי, מכות דף ח
(מכות ז: במשנה - ח: במשנה)
א. "ונשל הברזל מן העץ" - רבנן - הברזל הרג (ונשל ולא ונישל), רבי - שבב עץ עף (העץ שביער, ואפשר ללכת לפי ה"מסורת" ולקרוא "ונישל"). ומוסיף רב פפא שרבי יחייב גם בזורק אבן על תמר שנפל והרג (ואינו כח כוחו), אך אם פגע בענף שפגע בתמר - זה כוח כוחו ופטור מגלות.
ב. זורק אבן: A. לרה"ר - קרוב למזיד (גם אם רק סתר כותלו). לאשפה שאין אנשים - אונס. זרק לאשפה שבדר"כ אין אנשים אך לפעמים כן - גולה.
B. אם כשזרק, השני עוד לא היה, פטור ("ומצא"- את מי שכבר היה, כך משמע מההקשר).
C. זרק לתוך חצרו - אם אין לשני רשות להיות שם - פטור. יש לו רשות כללית - גולה, יש לו רשות ספציפית לאותו זמן - קרוב למזיד ולא גולה (רמב"ן).
ג. A. אבא שאול - כשיש לו מצווה להכות והרג בשוגג - לא גולה.
מקור - כמו שחטיבת עצים היא של רשות ולא מצווה.
קושיא - אולי זה גם בחטיבה של מצווה (לסוכה/מערכה)?
תירוצי רבא: 1. אין חטיבה של מצווה (שהרי אם יש - לא צריך, לעומת זאת - אב שרודה בבנו זה מצווה גם אם הבן לומד כמו שצריך).
2. "ואשר יבוא..." - משמע רשות [לעומת זאת - "ואיש אשר יטמא" לומדים שזה גם כשחייב להיטמא מ"עוד טומאתו בו"].
B. "בחריש ובקציר תשבות" רי"ש - הכוונה לשבת, ומחדש שהאיסור דווקא חריש וקציר של רשות, אך קציר מצווה - דוחה שבת.
קושיא - אולי מדובר שם בחריש של מצווה (לעומר)?
תירוצי רבא: 1. אין חריש של מצווה.
2. גם אם יש, הפסוק מדבר על קציר מצווה (כדי שיהיה דומה לחריש - שם אם כבר חרוש לא חייב לחרוש).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
(מכות ז: במשנה - ח: במשנה)
א. "ונשל הברזל מן העץ" - רבנן - הברזל הרג (ונשל ולא ונישל), רבי - שבב עץ עף (העץ שביער, ואפשר ללכת לפי ה"מסורת" ולקרוא "ונישל"). ומוסיף רב פפא שרבי יחייב גם בזורק אבן על תמר שנפל והרג (ואינו כח כוחו), אך אם פגע בענף שפגע בתמר - זה כוח כוחו ופטור מגלות.
ב. זורק אבן: A. לרה"ר - קרוב למזיד (גם אם רק סתר כותלו). לאשפה שאין אנשים - אונס. זרק לאשפה שבדר"כ אין אנשים אך לפעמים כן - גולה.
B. אם כשזרק, השני עוד לא היה, פטור ("ומצא"- את מי שכבר היה, כך משמע מההקשר).
C. זרק לתוך חצרו - אם אין לשני רשות להיות שם - פטור. יש לו רשות כללית - גולה, יש לו רשות ספציפית לאותו זמן - קרוב למזיד ולא גולה (רמב"ן).
ג. A. אבא שאול - כשיש לו מצווה להכות והרג בשוגג - לא גולה.
מקור - כמו שחטיבת עצים היא של רשות ולא מצווה.
קושיא - אולי זה גם בחטיבה של מצווה (לסוכה/מערכה)?
תירוצי רבא: 1. אין חטיבה של מצווה (שהרי אם יש - לא צריך, לעומת זאת - אב שרודה בבנו זה מצווה גם אם הבן לומד כמו שצריך).
2. "ואשר יבוא..." - משמע רשות [לעומת זאת - "ואיש אשר יטמא" לומדים שזה גם כשחייב להיטמא מ"עוד טומאתו בו"].
B. "בחריש ובקציר תשבות" רי"ש - הכוונה לשבת, ומחדש שהאיסור דווקא חריש וקציר של רשות, אך קציר מצווה - דוחה שבת.
קושיא - אולי מדובר שם בחריש של מצווה (לעומר)?
תירוצי רבא: 1. אין חריש של מצווה.
2. גם אם יש, הפסוק מדבר על קציר מצווה (כדי שיהיה דומה לחריש - שם אם כבר חרוש לא חייב לחרוש).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך מגדירים כללי מלחמה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכלוך הקדוש
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות