- משנה וגמרא
- זבחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
הדף היומי הקצר
זבחים - דף ט'
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: שורה 5 - ט: שורה 9)
חלק א – מקורות וצריכותא
א. הנושא - קרבן פסח שלא ניתן להקריבו – אם נעשה שלא לשם פסח – כשר כשלמים.
[ באיזה מצב מדובר – 1. שוחט לפני הזמן. 2. אחרי הזמן (מותר הפסח). 3. שהפסח נהיה בן שנה].
מטרת הסוגיא – למצוא מקור.לדין.
מבנה הסוגיא – מקור א ודיון ארוך עליו, מקור ב (מובא בדרך אגב), מקור ג, וצריכותא לשלושת המקורות.
ב. שלושת המקורות והצריכותא
A. המקורות
מפרשיית השלמים
1. אבוה דשמואל – "ואם מן הצאן קרבנו (= פסח ) לזבח (= התכוון לקרבן אחר ) שלמים (=הופך לשלמים ).
2. ברייתא - " אם כשב".
מפסוק על פסח
3. ר"נ - "וזבחת פסח ... צאן ובקר (=קרבן שבא משניהם – שלמים)".
B. הצריכותא –
כדי לחדש שבכל שלושת המצבים הפסח הופך לשלמים: לא רק כשהפסח כבר לא כשר בחפצא (בן שנתיים), ולא רק כשעבר הזמן, אלא אפילו ששחט לפני הזמן.
חלק ב - דיון על המקור הראשון ("ואם מן הצאן... לזבח שלמים לה'").
א. שתי ההבנות בלימוד מ"לזבח שלמים לה'"
A. לזבח (=כוונה) שלמים (=תוצאה).
קושיא – אולי הכל מתייחס לכוונה , ואז זה כלל ופרט, וצריך לכוון דווקא לשלמים.
B. כל הפסוק מתייחס לכוונה , ובכל זאת זה גם אם כיון לשאר הקרבנות כי דורשים את "לה'":
1. כלל פרט וכלל .
דחיות: 1. הכללים לא דומים. תשובה – לא נורא. 2. אפשר לרבות רק את הדומה לפרט – שקרב בנדבה.
2. ריבוי מיעוט ריבוי – מרבים כוונה לכל הקרבנות חוץ מכוונה לשם פסח.
נ. להבנה השנייה – אולי יהפוך למה שכיוון עליו?
A. לעולה, חטאת ואשם לא – כי זה לא דומה לשלמים: 1. לא נאכל לכל אדם. 2. לא קודשים קלים.
B. מעשר בכור ותודה שהם קדשים קלים – בתודה לא כי אין נפק"מ, במעשר ובכור – כי זאת הגדרה מציאותית (מלמד מפסוק וגז"ש).
ב. "ואם מן הצאן קרבנו" = פסח
שאלות :
1. אולי הכוונה לאשם ? דווקא מכל צאן (כבשים + עיזים).
2. אם הכוונה לפסח, למה התורה מפרטת אח"כ כבש ועז? כבש – שצריך להקריב בפסח את האליה, עז – שבעז לא צריך (גם בשלמים).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חלק א – מקורות וצריכותא
א. הנושא - קרבן פסח שלא ניתן להקריבו – אם נעשה שלא לשם פסח – כשר כשלמים.
[ באיזה מצב מדובר – 1. שוחט לפני הזמן. 2. אחרי הזמן (מותר הפסח). 3. שהפסח נהיה בן שנה].
מטרת הסוגיא – למצוא מקור.לדין.
מבנה הסוגיא – מקור א ודיון ארוך עליו, מקור ב (מובא בדרך אגב), מקור ג, וצריכותא לשלושת המקורות.
ב. שלושת המקורות והצריכותא
A. המקורות
מפרשיית השלמים
1. אבוה דשמואל – "ואם מן הצאן קרבנו (= פסח ) לזבח (= התכוון לקרבן אחר ) שלמים (=הופך לשלמים ).
2. ברייתא - " אם כשב".
מפסוק על פסח
3. ר"נ - "וזבחת פסח ... צאן ובקר (=קרבן שבא משניהם – שלמים)".
B. הצריכותא –
כדי לחדש שבכל שלושת המצבים הפסח הופך לשלמים: לא רק כשהפסח כבר לא כשר בחפצא (בן שנתיים), ולא רק כשעבר הזמן, אלא אפילו ששחט לפני הזמן.
חלק ב - דיון על המקור הראשון ("ואם מן הצאן... לזבח שלמים לה'").
א. שתי ההבנות בלימוד מ"לזבח שלמים לה'"
A. לזבח (=כוונה) שלמים (=תוצאה).
קושיא – אולי הכל מתייחס לכוונה , ואז זה כלל ופרט, וצריך לכוון דווקא לשלמים.
B. כל הפסוק מתייחס לכוונה , ובכל זאת זה גם אם כיון לשאר הקרבנות כי דורשים את "לה'":
1. כלל פרט וכלל .
דחיות: 1. הכללים לא דומים. תשובה – לא נורא. 2. אפשר לרבות רק את הדומה לפרט – שקרב בנדבה.
2. ריבוי מיעוט ריבוי – מרבים כוונה לכל הקרבנות חוץ מכוונה לשם פסח.
נ. להבנה השנייה – אולי יהפוך למה שכיוון עליו?
A. לעולה, חטאת ואשם לא – כי זה לא דומה לשלמים: 1. לא נאכל לכל אדם. 2. לא קודשים קלים.
B. מעשר בכור ותודה שהם קדשים קלים – בתודה לא כי אין נפק"מ, במעשר ובכור – כי זאת הגדרה מציאותית (מלמד מפסוק וגז"ש).
ב. "ואם מן הצאן קרבנו" = פסח
שאלות :
1. אולי הכוונה לאשם ? דווקא מכל צאן (כבשים + עיזים).
2. אם הכוונה לפסח, למה התורה מפרטת אח"כ כבש ועז? כבש – שצריך להקריב בפסח את האליה, עז – שבעז לא צריך (גם בשלמים).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
מה מחבר שמיים וארץ?
איך יוצרים את השבת ?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שופר
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
תיקון ימי השובבי"ם
איך מגדירים כללי מלחמה?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?