- הלכה מחשבה ומוסר
- זהירות וזריזות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
3. המפריעים והמקדמים את מידת הזהירות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
זאת לדעת, לא תמיד יוכל האדם בעצמו לעמוד על החולשות שלו. יש דברים שרק בעזרת אחרים הוא יוכל להכיר את עצמו. גם לאחר שעמד אדם על תכונותיו והבין מה הם הדברים הטעונים שיפור, לא תמיד יוכל האדם בעצמו למצוא את הדרכים הנכונות לתקן את הטעון תיקון, אלא גם בזה הוא זקוק לעצת מומחה. עצת מומחה נדרשת לא רק לאיתור הבעיות אלא גם להדרכה כיצד לפתור אותן.
ומי המומחים בהם אפשר להעזר? אלו בעלי הנסיון, אלו שהתמודדו בעצמם עם בעיות אלו והתגברו עליהן, כבשו את יצרם ויודעים לשלוט בעצמם. בעלי הנסיון הם יכולים לייעץ כיצד מתגברים ומגיעים לשליטה עצמית. כיצד מטפחים ומחזקים את הכוחות הבריאים. "על כן יאמרו המושלים" - אלו המושלים ביצרם, "בואו חשבון" - בואו ונחשוב חשבונו של עולם. אלו המושלים ביצרם יכולים לייעץ לאחרים מנסיונם הם.
ההחלטה להקדיש תשומת לב לתיקון המידות היא אמנם דבר חשוב כשלעצמו, אבל היא עדיין לא עושה את המהפכה. מה יזרז את האדם להמשיך בהתמדה בעבודת תיקון המידות? הזירוז העיקרי הוא ע"י ההכרה בחשיבות של תיקון המידות, של שיפור האופי האישי. הכרה זו מתרחבת ומתעמקת ע"י לימוד התורה. ע"י התורה אדם יכול לעמוד על הערך החיובי של כל הנהגה טובה, ועל החומרה של הנהגה רעה. ככל שאדם מבין יותר את המשמעות של כל מעשה ומעשה, של כל דיבור ודיבור, של כל מחשבה ומחשבה, ואפילו את המשמעות של הרהור אחד בלבד, ככל שהאדם מודע יותר לערכם של המעשים ומשמעותם, כך הוא יתאמץ יותר לכוון את מעשיו לטובה ולהתרחק מכל מעשה רע.
אם-כן, לימוד התורה הוא מביא לידי מידת הזהירות, וזהו מה שאמר ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות".
לעומת זאת, יש שלושה דברים שמונעים את האדם ממידת הזהירות. הגורם האחד הוא הטירדה. אדם שתמיד טרוד ועסוק ואין לו זמן פנוי להתיישב ולחשוב על עצמו. על כן חייב אדם הרוצה לטפל במידותיו, להתפנות מעיסוקיו ולהקדיש תשומת לב לנושא.
הגורם השני הוא ציניות, ליצנות. מי שהרגיל את עצמו להתלוצץ על כל דבר, אינו בוחן את הדברים לגופם. הציניות והליצנות באים לפעמים מתוך רצון לברוח מהמציאות, מתוך הקושי להתמודד עם המציאות, אך כמובן שע"י בריחה מהמציאות לא פותרים שום דבר. הציניות והליצנות אלו מידות שצריך להתרחק מהן כי הן מפריעות לאדם לפעול בצורה ענינית. זה דומה לשכרות.
הגורם השלישי שיכול להפריע הוא החברה. אם אדם נמצא בחברה שלילית, שטחית, רדודה, יקשה לו מאד ללכת נגד הזרם. על-כן, הרוצה לבנות את עצמו, ירחק מחברה גרועה וידבק בתורה המביאה לידי זהירות.
ומי המומחים בהם אפשר להעזר? אלו בעלי הנסיון, אלו שהתמודדו בעצמם עם בעיות אלו והתגברו עליהן, כבשו את יצרם ויודעים לשלוט בעצמם. בעלי הנסיון הם יכולים לייעץ כיצד מתגברים ומגיעים לשליטה עצמית. כיצד מטפחים ומחזקים את הכוחות הבריאים. "על כן יאמרו המושלים" - אלו המושלים ביצרם, "בואו חשבון" - בואו ונחשוב חשבונו של עולם. אלו המושלים ביצרם יכולים לייעץ לאחרים מנסיונם הם.
ההחלטה להקדיש תשומת לב לתיקון המידות היא אמנם דבר חשוב כשלעצמו, אבל היא עדיין לא עושה את המהפכה. מה יזרז את האדם להמשיך בהתמדה בעבודת תיקון המידות? הזירוז העיקרי הוא ע"י ההכרה בחשיבות של תיקון המידות, של שיפור האופי האישי. הכרה זו מתרחבת ומתעמקת ע"י לימוד התורה. ע"י התורה אדם יכול לעמוד על הערך החיובי של כל הנהגה טובה, ועל החומרה של הנהגה רעה. ככל שאדם מבין יותר את המשמעות של כל מעשה ומעשה, של כל דיבור ודיבור, של כל מחשבה ומחשבה, ואפילו את המשמעות של הרהור אחד בלבד, ככל שהאדם מודע יותר לערכם של המעשים ומשמעותם, כך הוא יתאמץ יותר לכוון את מעשיו לטובה ולהתרחק מכל מעשה רע.
אם-כן, לימוד התורה הוא מביא לידי מידת הזהירות, וזהו מה שאמר ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות".
לעומת זאת, יש שלושה דברים שמונעים את האדם ממידת הזהירות. הגורם האחד הוא הטירדה. אדם שתמיד טרוד ועסוק ואין לו זמן פנוי להתיישב ולחשוב על עצמו. על כן חייב אדם הרוצה לטפל במידותיו, להתפנות מעיסוקיו ולהקדיש תשומת לב לנושא.
הגורם השני הוא ציניות, ליצנות. מי שהרגיל את עצמו להתלוצץ על כל דבר, אינו בוחן את הדברים לגופם. הציניות והליצנות באים לפעמים מתוך רצון לברוח מהמציאות, מתוך הקושי להתמודד עם המציאות, אך כמובן שע"י בריחה מהמציאות לא פותרים שום דבר. הציניות והליצנות אלו מידות שצריך להתרחק מהן כי הן מפריעות לאדם לפעול בצורה ענינית. זה דומה לשכרות.
הגורם השלישי שיכול להפריע הוא החברה. אם אדם נמצא בחברה שלילית, שטחית, רדודה, יקשה לו מאד ללכת נגד הזרם. על-כן, הרוצה לבנות את עצמו, ירחק מחברה גרועה וידבק בתורה המביאה לידי זהירות.
1. מידת הזהירות - יתבונן האדם במעשיו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
8. מימוש עצמי והשתחררות מפינוקים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז ה'תשס"א
7. התחלה והתמדה במידת הזריזות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז ה'תשס"א
4. השפעת מעשי האדם על המציאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון ה'תשס"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
הלכות נתינה בפורים
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
אחדות זו מעבדה של בירורים
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
השלמת התמונה
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך מגדירים כללי מלחמה?
איך נהנים כשעובדים קשה?