חמץ ומצה
גודל טקסט
שימוש בספרים מלוכלכים בפסח האם שוקו חמץ שנשפך על דפי הגמרא במשך השנה אוסר את השימוש בספר בפסח?
ויקישיבה - חמץ ומצה
פסח הוא חג הנחגג בעם ישראל במשך שבעה ימים מט"ו עד כ"א בניסן, לזכר יציאת מצרים, שאירעה בט"ו בניסן. יומו הראשון ויומו האחרון הינם ימים טובים וביניהם ימי חול המועד.
בחג הפסח ישנן כמה מצוות: אסור לאכול חמץ ואסור אף שימצא חמץ אצל יהודי; חובה לאכול מצה בלילה הראשון; יש להקריב קרבן פסח בבית המקדשולאכלו בליל הסדר; יש לספר ביציאת מצרים; ביומו השני (ט"ז בניסן) יש להביא את קרבן העומר).
ע"פ המסורת, בכ"א בניסן - שביעי של פסח - התרחשה קריעת ים סוף.
עוד...
x
-
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
קורבן הפסח הוא שלילה של אלוהי מצרים. אבל מה האלטרנטיבה ליום שאחרי מצרים? ואיך מציבים אותה? ואיך כל זה קשור לניסיון של בני ישראל להכין חמץ גם אחרי שה' ציווה את משה על איסור חמץ בפסח? הרב עודד מילר ב"נקודה למחשבה" לחג הפסח. -
עניין קרבן פסח
קרבן פסח מיוחד בכך שנצרכת בו כוונה חיובית לשם המצוה, מה שאין כן בקרבנות אחרים - בהם מספיק שלא יתכוון כוונה פסולה. כל פרטי הלכות קרבן הפסח מבטא אחדות, את השימוש בכל חלקי העולם לעבודת ד' ולגילוי שמו בעולם. ו. -
הגדרת מצה
מהתבוננות במקורות וברבותינו הראשונים עולה, שהגדרת המצה אינה רק 'לא חמץ', אלא במובן מסוים המצה חייבת להיות בעלת פוטנציאל של חימוץ - שנמנע. יש בכך מספר דרכים, ולהם משמעות רעיונית המשליכה על עבודתנו וחיינו. -
מצוות אכילת מצה
שני גדרים באכילת מצה: 'בערב תאכלו מצות' - שהיא מצת מצוה, ו'על מצות ומרורים יאכלוהו' - שהיא מצה הנאכלת עם הפסח. לגדרים אלו השלכות ונפקא מינות. ההגדה אין עניינה סיפור גרידא, אלא הודאה. אליהו הנביא - משיב לב אבות על בנים. -
מצרים כמעצמה וכתרבות
ליציאת מצרים יש רובד עמוק יותר, של יציאה מטומאה לטהרה. טומאת מצרים היתה ירודה ונמוכה מאוד, והתבטאה בעיקר בעריות, והגאולה היתה על ידי הצדיקים שאמרו באומץ את שראוי לומר, והובילו את העם לטהרה, לתיקון המילה.
המשך לקרוא...
<
54321
>