מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוס' דפים לג-מד מסכת בבא מציעאדף לג:
1. "המפקיד... ונגנבו או שאבדו" - הסבר את המלים "או שאבדו" לפי שני פירושי התוספות!
2. מדוע המשנה נקטה מקרה "שנגבו" והרי אפילו אם פשע ושילם הכפל שלו!
3. מה הם צדדי החידוש המיוחדים לבהמה ולכלים, ביחס להקנאת הכפל לשומר על ידי הבעלים?
4. האם אדם קונה מקרים הבאים, לדעת ר"מ ולדעת חכמים: א. דקל לפירותיו. ב. עבד לקנסו ג. בשעת משיכה הקנה את הפרה לקנות כפל.
5. מה המפקיד מקנה לשומר לפי הבנתו של רמי בר חמא ולפי רבא?
דף לד
6. שומר ששילם ולא רצה לישבע – האם זכה בגיזות וולדות משעה שבאה לביתו? מדוע?
7. שומר ששילם ולא רצה לישבע – האם זכה בכפל כשהבהמה נגנבה מהאגם?
8. א. המושך פרת חברו על מנת לקנותה בעוד שלושים יום – האם קנה? ב. המושך פרת חבירו על מנת לקנותה מעכשיו בעוד שלושים יום – האם קנה? ג. האם קנה גזו וולדות של שלושים יום אלו?
9. אמר הריני משלם זכה בכפל למרות שעדיין לא שילם – אם כן מדוע המשנה כתבה שזכה בכפל כאשר "שילם ולא רצה לישבע"? הסבר לי אביי ולפי רב!
10. שואל שאמר "הריני משלם", ונמצא הגנב, האם זכה בכפל, ומודע?
11. שואל שהתנה להיות כשומר חנם, ואמר הריני משלם ואחר כך נמצא הגנב – האם זכה בכפל?
12. שואל ששילם ואחר כך נמצא הגנב, האם זכה בכפל?
13. אמר הריני משלם ואיני נשבע, האם יכול לחזור ולומר איני משלם? ב. "חזר ואמר איני משלם מי אמרינן מהדר קא הדר ביה" – הסבר לפי שתי השיטות שבתוס' מדוע לא זכה בכפל!
14. "שילם לבנים מאי" – הסבר את צדדי הספק לפי שתי הלישנות שבעמוד א' ("קנויה לך מעכשיו", ו"סמוך לגניבתה")! עי' מהרש"א על תוס' שאל מן האשה.
15. "שאל מן האשה ושילם לבעלה" – תאר את המקרה!
16. "סלע הלויתיך עליו שקל היה שוה, והלה אומר שלשה דינרים היה שוה" – מי נשבע , ואיזו שבועה נשבע?
17. מדוע העבירו את השבועה מהלווה אל המלוה, לפי רש"י ולפי ר"ת?
דף לה
18. שומר ששילם ולא נשבע – האם זכה: א. בגיזות וולדות ב. ביוקר שהחפץ התייקר.
19. א. שומר שנשבע ואחר כך הסכים לשלם – האם זכה בכפל? ב. שומר שבית דין גבו ממנו ללא שהסכים לשלם – האם זכה בכפל?
20. האם אמרינן "שוא הדר" במקרים הבאים: א. המלוה פרע את חובו שלו בקרקע זו? ב. המלוה מכר קרקע זו לאחר ג. המלוה נתנה לאחר במתנה. ד. המלוה מת, והלווה רוצה לפדות את הקרקע מבנו. ה. הלווה מת, ובנו רוצה לפדות את הקרקע מהמלוה.
21. אשה שהלוותה כסף, וטרפה קרקעו של לווה, ואחר כך נשאה ומתה – א. האם הבעל צריך להחזיר את הקרקע ללווה? ב. האם הדבר תלוי בהגדרת הבעל כיורש או לוקח?
22. אשה שלוותה כסף ונשאה, והמלוה טרף קרקע שלה, ואחר כך מתה – א. האם הבעל יכול לפדות את הקרקע מהמלוה? ב. האם הדבר תלוי בהגדרת הבעל כיורש או כלוקח?
23. האם בעל בנכסי אשתו נחשב כיורש או כלוקח?
24. מלוה שבא לגבות קרקע בחובו – מאימתי היא קנויה לו ויכול לאכול פירות?
25. המשכיר פרה לחברו והשאילה לאחר ומתה כדרה – למי ישלם השואל כאשר: א. אין עדים שמתה כדרכה, והשוכר צריך לישבע כל כך. ב. יש עדים שמתה כדרכה. ג. בעל עצמו ראה שמתה כדרכה.
26. השוכר פרה ל – 100 יום, והשאילה למשכיר ומתה כדרכה, מה הדין כאשר: א. השאילה ל – 90 יום ב. השאילה ל – 100 יום.
דף לו
27. הנשבע לשקר – אימתי מביא חטאת ואימתי מביא אשם?
28. מה מביאים לקרבן אשם?
29. נגנבה ונשבעו שמתה כדרכה – מה יתחייבו השוכר והשואל, לפי ר' ירמיה ולפי ר' אמי?
30. מה הדין במקרה הנ"ל לפי שמואל (מובא בתוס' ד"ה לאפוקי), ומדוע?
31. האם מותר לשומר למסור את הפקדון לשומר אחר?
32. ר' יוחנן סבר ששומר שמסר לשומר חייב: א. הסבר את טעמו לפי אביי ולפי רבא. ב. מה הנפקא מינה בין שני הטעמים. ג. הסבר את טעמו של אביי לפי מ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור! ד. מה הדין כאשר שומר שני שמר על הבהמה בחצרו של שומר ראשון, ומתה כדרכה?
33. מה הדין במקרים הבאים: א. פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה? ב. הוליכה לאגם ומתה שם כדרכה? ג. לא נעל בפניה כראוי, אך הבהמה לא יצאה, ומתה כדרכה?
34. מה היא הגדרת המקרה בו נחלקו אם תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב או פטור? היכן מודים כולם שפטור?
35. הסבר לפי אביי ולפי רבא: א. "העלה לראשי צוקים ונפלה" – במה מדובר , מה הדין ומדוע? ב. עלתה לראשי צוקים ונפלה" – במה מדובר, מה הדין ומדוע?
דף לז
36. מה הדין במקרים הבאים, מדינא ובבא לצאת ידי שמים? נמק: א. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה. ב. שנים שהפקידו, זה בפני זה, זה מנה וזה מאתיים. ג. גזלתי לאחד מכם מנה, והנגזל אינו יודע. ד. גזל אחד מחמשה, וכל אחד מהם אומר אותי גזל.
37. רב הונא סבר "מנה לי בידך והלה אומר איני יודע – פטור" – כיצד אפשר ליישבו עם שיטת ר' עקיבא?
38. נפל הבית עליו ועל אמו, ואין ידוע מי מת ראשון – א. על איזה נכסים נחלקו? ב. למי הם שייכים? ג. מדוע ר"ע מתבטא במילים "מודה אני בזו"?
39. שניים שהפקידו אצל אחד – האם הנפקד הוה ליה למידק כאשר: א. זה הפקיד טלה אחד וזה שניים. ב. זה הפקיד טלה כחוש וזה שמן. ג. זה הפקיד מאתיים זוז בשני כיסים, וזה מאה בכיס אחד. ד. זה מאתיים בכיס אחד וזה מנה בכיס אחד.
40. "וכן שני כלים... מתוך הגדול נותן דמי קטן לשני" – כיצד עושים זאת? הוכח!
41. "גזל אחד מחמשה... מניח גזילה ביניהם ומסתלק לדברי ר"ט" – כיצד בדיוק עליו לנהוג, ומדוע? היכן מצאנו דין דומה?
דף לח.
42. האם אפשר למכור לכהנים בדמי תרומה פירות שנחסרו בכסי חסרונם ומדוע?
43. האם אפשר למכור לכהנים בדמי תרומה פירות שנחסרו יותר מכדי חסרונם ומדוע?
44. המפקיד אצל חבירו פירות מתוקנים, ונחסרו בכדי חסרונם – האם רשאי למוכרם?
45. א. מתי מותר לתרום שלא מן המוקף? ב. מתי חוששים לזה ומתי אין חוששים?
46. "מחלוקת בכדי חסרונם" – מה הוא הגדר של "בכדי חסרונם"?
47. באלו דברים מודה רבה בר בר חנא שאסור למוכרם אפילו נתקלקלו יותר מכדי חסרונם? נמק!
48. מה הם סברות ר"מ וחכמים לענין מכירת יין שהחמיץ?
49. האם מורידים קרוב לנכסי שבוי, כאשר: א. שמעו שמת, על ידי שני עדים. ב. יצא קול שמת, או בא עד אחד. ג. לא שמעו בו שמת.
50. מה הם "נכסים רטושים"? האם מורידים קרוב לנסים אלו? מדוע?
51. "וחרה אפי והרגתי אתכם" – מה הקללה המיוחד שהמשך הפסוק "והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים"?
52. א. כיצד מגדיר רש"י את הקרוב שאמרו שמורידין אותו לנכסי שבוי? ב. מה היא סברת מ"ד אין מורידין קרוב לנכסי שבוי, ומה היא סברת מ"ד מורידין?
דף לט.
53. היורד לנכסי שבוי ששמעו בו שמת – מה דינו בפירות: א. קודם שבאו הבעלים. ב. לאחר שבאו הבעלים. ג. שמעו שהבעלים ממשמשים לבא ועדיין לא באו.
54. היורד לנכסי שבוי שלא שמעו בו שמת – מה דינו בפירות במקרים הנ"ל?
55. המוציא הוצאות על נכסי אשתו גדולה והתגרשו – האם צריכה לשלם לו על מה שהשקיע בנכסיה?
56. מה הדין כאשר הוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה, ומיאנה? נמק!
57. האם מורידים קרוב לנכסיו של בורח?
58. כיצד נוהגים בפירות הקיימים בשדותיו וכרמיו של השבוי בשעה שנשבה? מדוע לא ימשיכו לנהוג כך גם להבא?
59. האם מורידים לנכסי קטן: א. אחיו מאביו. ב. אחיו מאמו ג. אח מן האם של אחיו מאביו.
60. כיצד הוכיחו מדברי רב הונא שאין מחזיקים בנכסי קטן?
61. האם חוששים למיתתו של אדם שאינו בפנינו, לענין: א. נתינת גט לאשתו ב. הקרבת קרבנו ג. הורדת קרוב לנכסיו, כאשר יורשו הוא קטן.
62. שבוי שלא שמעו בו שמת, וקרובו הוא קטן – האם אפשר להורידו לנכסיו על ידי אפוטרופוס? מדוע?
63. במקום שהיה צורך להוריד קטן לנכסי שבוי, על ידי העמדת אפוטרופוס מה דין אכילת הפירות?
64. כאשר הנתבע הוא אלים – אימתי על התובע להביא ראיה, ואימתי מטילים על הנתבע האלים להביא ראיה?
דף מ
65. א. "וכן אמר רב(ה) השביחו לאמצע" – מי אמר משפט זה ומה כוונתו לפי גי' רש"י ולפי גי' ר"ת? ב. הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו גדולים את הנכסים – אימתי אמרינן שהשביחו לעצמם ואימתי אמרינן שהשביחו לאמצע?
66. "א"ר יוחנן בן נורי וכי מה אכפת להם לעכברים..." - מה הוא טעמם של חכמים לפי הירושלמי ולפי הבבלי?
67. המפקיד פירות אצל חבירו – כיצד יש לאמוד את חסרון הפירות, כאשר: א. ייחד לו קרן זוית. ב. עירבן עם פירותיו שאינו מסתפק מהן. ג. עירבן עם פרותיו ומסתפק מהן.
68. לפי רבי יוחנן בן נורי – מה היא מידת החסרון שיש להוציא, כאשר פקיד אצלו: א. כור. ב. שני כורים. ג. חצי כור. נמק!
69. "אם היתה מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות" – מדוע?
70. המפקיד יין אצל חבירו, ועירבו עם יינו – כמה יוציא לו אם הקנקנים : א. טוחים בשעוה ב. טוחים בזפת.
71. אמר לו מכור לי צמדך במאתיים זוז – מה מכר לו לפי חכמים ולפי ר' יהודה? מה הם טעמיהם?
72. לדעת חכמים המוכר שמן מזוקק לחבירו אין הלוקח מקבל עליו לוג ומחצה שמרים: א. מה הוא טעמם לפי אביי ולפי רב פפא? באיזה מקרה יש נפקא מינה בין שני הטעמים? ג. מה הוא עמו של ר' יהודה באומר שהלוקח מקבל עליו לוג ומחצה שמרים?
73. ר' יהודה לית ליה מחילה – האם צריך הוכחה שלא מחל, מה נחשב הוכחה?
דף מא.
74. הגונב טלה מן העדר, והחזירו ללא ידיעת הבעלים, ומת הטל – האם הגנב חייב עליו?
75. האם ר' ישמעאל פוטר את הגנב שהחזיר ללא ידעת הבעלים, אפילו אם לא היה לחפץ מקום מיוחד להחזירו אליו? מנין?
76. האם ר' עקיבא מחייב את הגנב הנ"ל, אפילו אם החזיר את החפץ למקומו המיוחד לו? מניין?
77. מדוע הרישא פוטרת את השומר שמטלטל את החבית לצורכו, משהניחה?
78. א. מדוע הסיפא מחייב את השומר שטלטל את החבית לצרכו והניחה, לפי ר' יוחנן ולפי שאר האמוראים? ב. במה נחלקו האמוראים המעמידים את הסיפא כדעת ר' ישמעאל?
79. א. שומר שהגביה חבית על מנת ליטול ממנה מקצת, ולא נטל, ונשברה – האם מתחייב עליה (בחבית יין ובחבית שמן)? נמק! ב. מנין שהשולח יד בפקדון חייב אפילו אם אחר כך נאנסה? ג. רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף: מדוע אינו חייב על הפשיעה? ד. במקרה הנ"ל כשהניח מקלו ו
80. א. מה הוא הק"ו המלמד ששומר שכר חייב בשליחות יד? ב. מה היא הפירכא לק"ו זה? מי הם האמוראים הפורכים? ג. מה היא סיבה שלא לפרוך כך? ד. מהיכן ילפינן ששליחות יד אין צריך חסרון, לפי ר' יוסי בן נהוראי לפי רבא?
81. לפי שיטת רבא: א. מהיכן ילפינן שליחות יד בשומר חנם ובשומר שכר? ב. מהיכן ילפינן ששליחות יד אינה צריכה חסרון?
דף מב.
82. מה הוא החסרון בשמירתו של השומר שצררן והפשילן לאחוריו?
83. איזה הדרכות למדנו מן הפסוקים: א. וצרת הכסף בידך. ב. יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
84. המתפלל "יהי רצון... שתשלח ברכה במעשה ידינו" – מאימתי זו תפילת שוא?
85. כיצד יש לשמור על כספים? באיזה עומק?
86. א. אימתי חייב לחפץ חמץ מתחת למפולת: א. בחמץ ודאי. ב. בספק אם יש שם חמץ. ב. מדוע יש לחפץ חמץ עד עומק של ג' טפחים, ואילו כספים די בכך שישמרם בעומק של טפח?
87. לפי מסקנת התוספות – מה דינו של שומר שכר שהטמין כספים מאה אמה בקרקע ונגנבו? מה דינו של שואל במקרה זה, ומניין?
88. מהיכן ילפינן ששואל חייב בגניבה? (עיין גם תוד"ה קרנא בלא שבועה (מא:)) מה הנפקא מינה בין הלימודים השונים, לפי התוספות שלנו?
89. אימתי אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב, ואימתי מודה שפטור?
90. האם שכחה נחשבת פשיעה או אונס?
91. שומר שמסר לאשתו את הפקדון: א. האם היא נאמנת לישבע שנגנב? ב. אם פשעה ואין לה מה לשלם – האם השומר חייב?
92. מה דין אפוטרופוס שמינוהו בית דין, לדעת אבא שאול, במקרים הבאים: א. לענין שבועה ליתומים. ב. לענין תשלומים במקרה שפשע. ג. לענין שור מועד של היתומים שנגח (- האם גובים מהאפוטרופוס).
93. מה הדין במקרים הנ"ל לפי חכמים?
94. מה הוא הטעם המחייב את הבקרא לשלם לספסירא במקרה שפשע?
95. מה פסק רמי בר חמא במקרה שהבקרא העמיד את השור בין השוורים, ומדוע?
דף מג.
96. מה דין המפקיד מעות אצל שולחני: א. מותרים. ב צרורים. ג. צרורים בקשר משונה ד. צרורים וחתומים.
97. המפקיד מעות מותרים אצל שולחני – מה דינו: א. אם נגנבו או אבדו ב. אם נאנסו.
98. גזבר שהפקיד מעות מותרים אצל שולחני – האם מעל?
99. הקונה שנתן מעות ועדיין לא משך את הפירות – האם מותר למוכר להשתמש במעות שבידו: א. במוכר ישראל. ב. במוכר נכרי. ג. מוכר ישראל והקונה פסק עמו על הגדיש.
100. מדוע ר' יוחנן אינו חושש שהמוכר יאמר לקונה נשרפו מעותיך בעליה?
101. "בית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר" – באיזה מקרה מדובר, פי המסקנה? מה הן דעות ב"ש וב"ה במקרה זה?
102. גזל חבית ושברה – כיצד משלם אם הוקרה או הוזלה ין גזילה לשבירה – לפי ב"ש ב"ה ור"ע?
103. מדוע בנותן צמר לצבע לצבעו אדום וצבעו שחור ר"מ סובר שקונה בשינוי, ואילו בגזל רחל וגזזה וילדה צריך להחזיר את הגיזות והולדות?
104. מדוע "בנותן צמר לצבע" ר' יהודה סובר ששינוי אינו קונה, והצמר חוזר לבעלים, ואילו ב"גזל רחל וגזזה" קונה את הגיזות ומחזיר גזילה בעיניה?
105. מה הדין לפי ב"ש ולפי ב"ה במפקיד חבית אצל חבירו ונשברה לאחר שהנפקד: א. הגביה את החבית על מנת לשלח יד במקצתה. ב. אמר שרוצה לשלוח יד בחבית. ג. אמר לשלוחו שיטול מקצת מהיין שבחבית ד. חשב לשלוח יד בחבית.
דף מד.
106. מה לומדים ב"ש וב"ה מהפסוק "על כל דבר פשע"?