yeshiva.org.il


גמרא סנהדרין מבחן דפים ב-יז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות, על מסכת סנהדרין, דפים ב - יז

שאלות על גמרא ורש"י
א. אין מעברין אבל עושין אותן סעד להצטרף אחד משלושת הסיבות העיקריות.
ב. מעברין.
ג. באחד מהם אין מעברין על גדיים וטלאים מעברין.
ד. אין מעברין וגם אינם מצטרפים לסעד לסיבות אחרות.

א. נאמן להרוג פלוני ואינו נאמן על השור דאדם קרוב אצל ממונו.
ב. נאמן להרוג פלוני וגם השור נהרג.
ג. אינו נאמן, לא על פלוני ולא על השור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מדכתיב חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
ב. מדכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
ג. ק"ו ממדת פורעניות, ובעבירה מצינו שעדת קורח נענשו כולם כיון דנטפלו לקורח.
ד. ק"ו מעוברי עבירה, ועד השלישי המצטרף לעדים פסולים נענש עמהם.

א. שימנו שופטים בכל עיר ועיר.
ב. אזהרה על הציבור שתהא אימת דיין עליהם.
ג. אזהרה לדיין שיסבול את עול הציבור.
ד. אזהרה לבעלי דינים שלא יטעימו את דבריהם לפניו שלא בפני בעל דין חבירו.

א. אם ברור לך הדבר כבוקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו.
ב. שאין מתחילין את הדין אלא בשעות הבוקר.
ג. שאין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנמשלה לבוקר.
ד. שדיין אסור לו לאכול בבוקר לפני שיושב בדין.

א. משאמרו "צא תן לו".
ב. משאמרו "איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי".
ג. משעה שקבלו את העדים אף שעדיין לא הוציא פסק.
ד. משעה שכבר שילם מה שפסקו לו הבי"ד לשלם.

א. שודא דדיינא.
ב. היכא דפליגי תנאים ונאמר הלכתא כחד מהם והוא פסק כאידך.
ג. היכא דפליגי תנאים ולא נאמר הלכתא כחד מהם והוא פסק כאידך.
ד. היכא שדן את הדין ולא חקר העדים בדרישה וחקירה וטעה עי"ז במסקנת הדין.

א. לחלק כבוד לרבה בר חנא, א"נ כי הי' בקי מאוד במומים ויחשבו שהתיר גם מום עובר.
ב. כי לא הי' בקי במומים כמו רבה בר חנא.
ג. כי רבה בר חנא הי' חכים ממנו.
ד. שאין מתירין להתיר בכורות בחוץ לארץ.

א. גמיר וסבר ונקיט רשותא.
ב. גמיר וסבר אע"פ דלא נקיט רשותא.
ג. גמיר אע"פ דלא סבר ולא נקט רשות.
ד. נסמך איש מפי איש עד משה רבינו.

א. דכפלים מימי נדתה.
ב. דימי טהרה תמיד יותר מימי טומאה, וימי טוהר הם ששים ושש.
ג. ילפינן מזכר דימי טוהר הם כפלים מימי טומאה, א"נ יש אם למקרא.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. דדבר שהי' בכלל ויצא אין אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש.
ב. דלא דרשנין קרא למניינא אלא לגופיה למילף מיני' דין, וי"א אפי' אם אין למדין ממנו אין דורשין למניינא.
ג. אין דורשין גזירה שוה אא"כ קיבלה מרבו.
ד. אין למדין מכללות אפי' היכא שנאמר בהן חוץ.

א. הודאות של הלואות.
ב. הודאות - מלוה על פה, הלואות - מלוה בשטר.
ג. הודאות - בדליכא עדים, הלואות - בדאיכא עדים.
ד. הודאות - שבא לתבוע בעד הודאה, הלואות - שתובע בעדי הלואה, א"נ הודאות - מודה במקצת, הלואות - כופר הכל.

א. אין מעברין בערב שביעית אבל במוצאי שביעית מעברין.
ב. אין מעברין לא בערב שביעית ולא במוצאי שביעית.
ג. בערב שביעית מעברין, ובמוצאי שביעית לת"ק אין מעברין ולרבנן גמליאל מעברין.
ד. במוצאי שביעית אין מעברין, ובערב שביעית לת"ק אין מעברין ולרבן גמליאל מעברין.

א. שעיבר את השנה מפני הטומאה.
ב. שעיבר את השנה בתחילת חודש ניסן.
ג. שעיבר את השנה לפני ראש השנה.
ד. שעיבר את השנה ביום שלושים של אדר שראוי לקובעו ניסן.

א. רבן גמליאל.
ב. מר' עקיבא ולא קבלוהו ואח"כ נסמך מר' יהודה בן בבא.
ג. מר' יהודה בן בבא ולא קבלוהו ואח"כ נסמך מר' עקיבא.
ד. רבן יוחנן בן זכאי.

א. כשיצאו לקראת המלך.
ב. כשיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות.
ג. בשריפת פרה אדומה.
ד. בשמחת בית השואבה.

א. באומר ערכי עלי.
ב. במקדיש עבדו.
ג. בפדיון בנו הבכור.
ד. באומר דמי עלי.

א. בבי"ד של כ"ג.
ב. ממונו - בבי"ד של ג', שורו - איבעיא דלא איפשטא.
ג. ממונו - איבעיא דלא איפשטא, שורו בבי"ד של כ"ג.
ד. איבעיא דלא איפשטא, בין בממונו ובין בשורו.

א. כגון שאמר אחד איני יודע והוסיפו עוד שני דיינים.
ב. כגון שמת אחד מן הדיינים.
ג. כגון שהיו עשר מזכין ושלוש עשרה מחייבין.
ד. כגון שהיו אחד עשרה מזכין ושלוש עשרה מחייבין.

א. רב פפא בר שמואל.
ב. ר' יוסי ב"ר חנינא.
ג. רב אמי ורבי אסי.
ד. ר' אלעזר.

שאלות על תוספות:
א. דדרך בישול אסרה תורה ואין דרך לבשל בחלב.
ב. ילפינן בגז"ש.
ג. דאינו דרך בישול אלא טיגון, א"נ דאינו נאסר ע"י בישול כי גם בלי בישול אסור באכילה.
ד. כי חלב מותר בהנאה ובשר בחלב אסור בהנאה.

א. על הגזל.
ב. על דברי תורה, אם לא עסק כלל, ואם עסק ולא קבע עתים, על מו"מ באמונה, א"נ שואלים על מו"מ ודנים על דברי תורה.
ג. אם לא עסק כלל בתורה, על משא ומתן באמונה, ואם עסק ולא קבע עתים, על דברי תורה.
ד. על עיוות הדין.

א. שלא הניח כמותו בארץ ישראל.
ב. בבל דינו כארץ ישראל לענין עיבור השנה.
ג. עיבור דהתם היינו חישוב העיבור אבל העיבור עצמו נעשה בארץ ישראל.
ד. שהי' שעת הסכנה ובדיעבד מהני גם בחוץ לארץ.

א. ילפינן גז"ש "חסר חסר" מסנהדרי קטנה.
ב. "המזג" מרמז על תערובת, וסתם תערובות יש בו רוב דהיינו שני שליש ושליש.
ג. "המזג" לשון מזיגת יין שהי' על חד תרין, א"נ "המזג" בגימ' 50 ואם יחסרו 49 סגי.
ד. "המזג" לשון מזיגת יין שהי' תמיד על חד תלת דהיינו שלשה חלקי מים ואחד יין.

א. רבי אמי ורבי אסי.
ב. לרש"י רב המנונא ולר"ת רב הונא.
ג. לרש"י ר' אלעזר ולר"ת רב המנונא.
ד. רב פפא בר שמואל.