yeshiva.org.il


תנ"ך חומש בראשית ויחי פרשת ויחי א'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת ויחי

א. כיון שאהבו יותר מאחיו.
ב. רצה לבדקו אם אין טינה בליבו על שקבר את אימו בדרך וכעת מבקש ממנו לשאתו לארץ כנען.
ג. כיון שיוסף הוא יסוד כידוע ליודעי ח"ן והאבות הם יסודות האומה לכן קרא לו.
ד. למי שהיה יכולת בידו לעשות.

א. סופה להיות עפרה כינים ומרחשין תחת גופי.
ב. משום צער גלגול מחילות (שהצדיקים שמתו בחו"ל עושה להם הקב"ה מחילות ומתגלגלים לארץ ועומדים לתחיה).
ג. שלא יעשוני מצרים עבודה זרה.
ד. כל התשובות נכונות.

א. בצד ימינו.
ב. למרגלותיו ולמול פניו.
ג. למעלה מראשותיו.
ד. בצד שמאלו.

א. אפרים.
ב. מנשה.
ג. יששכר.
ד. לוי.

א. כיון שרצה לברכם.
ב. אמר אע"פ שיוסף בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד.
ג. שהיה צריך להוכיחם וצריך התחזקות.
ד. כיון שרצה לגלות את הקץ, ומשמיא ניסו למנוע ממנו.

א. כיון ששבט אפרים חטאו שיצאו ממצרים לפני הזמן, וחצי שבט מנשה לא רצו לעבור את הירדן.
ב. כיון ששבט אפרים נלחמו ביפתח הגלעדי, ומנשה לא הוריש את יושבי הארץ שכתוב "ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה".
ג. לפי שעתידים ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ד. שמיכה שבא מהר אפרים העמיד שם פסל, ומנשה לא למד תורה כאפרים כיון שהיה עם יוסף בעניני המלוכה.

א. ידע שישכל יעקב את ידיו.
ב. אומנם אצל יוסף הוא בימינו אבל ליעקב שהיה ממולו הוא בשמאלו.
ג. כיון שלמד תורה לקחו בימינו עד שהגיע ליעקב.
ד. ויתר מנשה לאפרים משום כבוד התורה.

א. שם את גב היד על ראשיהם.
ב. שם אצבעותיו על ראשם.
ג. שם מרפקיו על ראשיהם.
ד. הפך ידיו בהצלבה ושם ימינו על אפרים ושמאלו על מנשה.

א. אומר יברכך ה' וישמרך...
ב. אומר להם שלא תשלוט בכם עין רעה כיוסף.
ג. אומר ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה.
ד. אומר שיהיו תלמידי חכמים כאפרים.

א. נחלה שיקבר בה וזו שכם.
ב. נחלה שיקבר בה וזו חברון.
ג. נחלה שיקבר בה וזו מערת המכפלה.
ד. נחלה שיקבר בה וזו מעלה אדומים.

א. כשהקהיל קרח שהיה משבט לוי את כל העדה על משה ואהרון.
ב. שנתקהלו על שכם בן חמור להרגו.
ג. שנתקהלו על יוסף להרגו.
ד. שעשה משבטו של שמעון עניים שדרכן להתקבץ יחד ללכת מעיר לעיר לקבץ נדבות.

א. באוהלה של תורה.
ב. על חוף במקום הנמל שאוניות מביאות שם פרקמטיא (סחורה).
ג. בין מלמדי תינוקות.
ד. במכרות יהלומים ועוסק שם במסחר.

א. בקעת גינוסר שקלה לבשל פירותיה כאילה.
ב. בקעת מגידו שקלה לבשל פירותיה כאילה.
ג. זוהי שכם הממהרת לפורענות כאילה.
ד. אילת השלוחה לקצה ארץ ישראל.

א. שאמרו רבותינו שיעקב לא מת והרי הוא נאסף אל עמו שנשאר עם צאצאיו.
ב. על שם שמכניסים הנפשות אל מקום גניזתם, שיש אסיפה שהיא לשון הכנסה.
ג. נאסף מלשון תוספת, דהיינו שלא יהיה שום גרעון במיתתי אלא תוספת.
ד. נא-לשון בקשה, סף-לשון סוף, שביקש שלא יבוא סוף חלילה אל עמו.

א. לא ידע פרעה שיש אפשרות להתיר שבועה.
ב. שחשש שיאמר לו יוסף שיתיר גם הוא שבועתו שהשביעו פרעה שלא יגלה שיודע שפת הקדש יתרה והוא (פרעה) אינו יודעה.
ג. פרעה פחד מיוסף שמא יגזור עליו וימות כמו שכתב רש"י לעיל.
ד. כי אצל הגויים אין משמעות לדיבור סתם ללא שבועה.

א. ראם, איל, צבי, זאב, סוס.
ב. שור, חמור, נחש, אריה, נמר.
ג. זאב, שור, אריה, נשר, איל.
ד. לביא, חמור, נחש, סוס, אילה, זאב.

א. דן.
ב. יוסף.
ג. גד.
ד. לוי.