yeshiva.org.il


תנ"ך חומש שמות וארא פרשת וארא א'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת וארא

א. על עמרם אבי משה.
ב. על השבטים.
ג. על יוסף.
ד. על האבות.

א. עשה לו נס והיה מדבר ברהיטות ובבהירות.
ב. צירף לו את הזקנים.
ג. צירף לו את אהרון.
ד. צירף לו את יהושע כמשרתו.

א. ציוה להם שיתנו לו התראה לפני כל מכה.
ב. ציום שידברו אליו בתקיפות אבל בזהירות.
ג. ציום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם.
ד. ציוה על שרו של פרעה לחלוק כבוד למשה.

א. מלמד שהיתה צדקת כנחשון.
ב. מלמד שהיתה נחושה בדעתה והוציאה 4 צדיקי עולם.
ג. שהנושא אישה צריך לבדוק באחיה.
ד. שהנושא אישה צריך להתיעץ עם אחיה.

א. כשמקדים את אהרון הנבואה באה מהוד וכשמקדים את משה הנבואה באה מנצח כידוע ליודעי ח"ן.
ב. כשמקדים את אהרון ישנה תגבורת חסדים, ולהיפך אין.
ג. לומר לך ששקולים כאחד.
ד. ללמדך שלא היתה להם שום קפידא אחד על אחיו.

א. מהמכה החמישית כולל המכה החמישית.
ב. מהמכה השישית כולל המכה השישית.
ג. מהמכה השביעית כולל המכה השביעית.
ד. מהמכה הרביעית כולל המכה הרביעית.

א. היה אדוק בע"ז והיה עובד לנילוס.
ב. שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו.
ג. היה גונב מהאוצרות ומטמין שם כסף וזהב.
ד. היה אספן של צדפים והיה משכים בבוקר ומלקט.

א. לפי שהגן על משה כשהושלך לתוכו.
ב. שהיה צריך להכות את ים סוף, לכן כיבד את אהרון במכה זו.
ג. לפי שהיה צריך להכות בסלע להוציא ממנו מים אינו בדין שיכה את המים להופכם לדם.
ד. שרצו החרטומים שאהרון יכה כיון שבלע מטהו את מטותם חשבו שלא תצלח המכה.

א. שכל עץ ואבן יש בו כמות מים קטנה וגם היא הפכה לדם.
ב. מים שבכלי עץ ובכלי אבן.
ג. הכונה לעצים ואבנים שהיו משמשים לע"ז.
ד. הכונה לפירות שבעצים ולמקוואות המים.

א. שרצה משה שירא אולי יחזור בו.
ב. שהיה בידו לשלח את העם.
ג. הוא התחיל בעצה "ויאמר אל עמו...".
ד. שהיה פרעה חושב עצמו לצדיק (שאמר ואני ועמי הרשעים משמע שחשב עצמו לצדיק) ופורענות מתחלת מצדיקים.

א. היא מכת כינים וקורא לה ערוב שבאים בערבוביא.
ב. מחלה הנתפסת בבהמות.
ג. כל מיני חיות רעות בערבוביא והיו משחיתים בהם.
ד. כל מיני סוגי חרקים שהיו אוכלים את כל יבולם.

א. שהם צריכים להגיע להר המיוחד כדי לזבוח.
ב. שהמצריים היו עובדים לשה וכיצד יזבחו אותו ישראל לעיניהם.
ג. עבודת הבורא צריכה התבודדות ולכן צריכים הם לצאת.
ד. שהמצריים היו עובדים לשה ואם יזבחו אותו ישראל ירצו המצריים לטעום מהזביחה ויבואו לידי תקלה.

א. מפני כבוד הבריות, שלא תסריח ארץ מצרים מהפגרים.
ב. שלא תהיה למצריים הנאה מהעורות.
ג. שיהיו מזומנים לתפקידים אחרים.
ד. הצפרדעים שמסרו את נפשם להכנס לתנורים השלימו את תיקונם ומתו, מה שאין כן הערוב.

א. את העננים.
ב. את משה.
ג. את השמש שלא ימיס את הברד.
ד. את אהרון.

א. אמר פרעה תפילותיו של משה מתקבלות כיון שמתפלל במצריים, לכן היה צריך לצאת.
ב. שלא יכל לכוון, שהיה משה גדול הדור והיו באים לשאלו בכל מיני נושאים לכן הוצרך לצאת.
ג. שהיה עדיין ריח רע ממכת הצפרדעים.
ד. לפי שהיתה מלאה גילולים.