yeshiva.org.il


תנ"ך חומש שמות וארא פרשת וארא ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת וארא

א. שרצה משה שמידת הדין תדבר איתו כיון שהוא צדיק גמור ואינו רוצה מתנות ממידת הרחמים.
ב. שהיה צורך להכות את מצרים לכן מדבר עימו במידת הדין.
ג. שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה.
ד. ששוב לא רצה משה לבוא אל פרעה שאמר ואני ערל שפתיים לכן דבר עימו במידת הדין.

א. על גדולה.
ב. על חוזק.
ג. על זריזות.
ד. על מלכות.

א. חיפשנו בכל רש"י בפרשה ולא מצאנו.
ב. על פרעה שהיה אטום ומכוסה מלשמוע, כן הפירות הללו מכוסים ומובדלים מלאוכלם.
ג. על בנ"י שהיו מכוסים ומובדלים מהמצרים שלא שינו את שמם וכד' כך הפירות הללו...
ד. שמשה אמר על עצמו שהוא ערל שפתיים, מסביר רש"י לשון ערלה מהו.

א. ראובן שלא פשט ידו בגזל, שמעון ולוי שמסרו נפשם על דינה.
ב. כיון שקנטרן יעקב חזר הכתוב ויחסם כאן לומר שחשובים הם.
ג. ראובן שרצה להציל את יוסף, שמעון ולוי שהיו תמיד באחדות.
ד. משום ששלושתם באו אל יוסף באחרית ימיו כדי לבקש סליחה.

א. 210 שנה.
ב. 400 שנה.
ג. 116 שנה.
ד. 220 שנה.

א. להודיע שאע"פ שקנטרו יעקב צדיק גמור הוא והאריך ה' ימיו והוציא ממנו צדיקי עולם.
ב. להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים היה קיים לא היה שעבוד, ולוי האריך ימים על כולם.
ג. להודיע מתן שכרם של מלמדי תורה, על הפס' "יורו משפטיך ליעקב ותֹרתך לישראל" האריך ה' ימיו והוציא ממנו צדיקי עולם.
ד. משום ששנות חייו היו כשנות חיי אבותיו.

א. כשהיה תנין בלע את התנינים של החרטומים.
ב. כשהיה תנין בלע את מטותם.
ג. כשהיה מטה בלע את התנינים.
ד. כשחזר להיות מטה בלע את מטותם.

א. עד כה בניסן לא תשמע לי.
ב. עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב"כה".
ג. ראוי אתה לקבל עוד 25 מכות.
ד. אתה לא תשמע לי, אך בחג אחר יישמעו הגויים לי, וזהו חג החנוכה (שחל ב כ"ה בכסלו).

א. לטיהם- מעשה כשפים, להטיהם- מעשה שדים.
ב. הפך תשובה א'.
ג. לטיהם- אחיזת עיניים, להטיהם- מעשה אוב וידעוני.
ד. לטיהם- מעשה חרטומים, להטיהם- מעשה חכמים.

א. 14 יום מתרה ו-14 יום היתה משמשת.
ב. 24 יום מתרה ו-7 ימים היתה משמשת.
ג. 20 יום מתרה ו-11 יום היתה משמשת.
ד. 18 יום מתרה ו-13 יום היתה משמשת.

א. נכנסו דרך החוטם אל הראש ומקרקרים שם.
ב. בתוך מעיהם נכנסים ומקרקרים.
ג. עלו על הדקלים ומקרקרים שם ולא בקול חזק כדי לא להעיר את בנ"י בארץ גושן.
ד. לתוך מיטותם נכנסו, ולא יכלו המצרים לישון.

א. מתי אתפלל שיכרתו הצפרדעים.
ב. היום אתפלל עליך, אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו.
ג. עד מתי אתפלל עליך, שמא לא תתקבל תפילתי.
ד. מתי אתפלל שייכרת הערוב.

א. אין מעשה כשפים תופסים בעלי חיים.
ב. השדים פוחדים מיצורים בגודל פחות מכשעורה.
ג. שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה.
ד. אין מעשי כשפים תופסים בעלי חיים מעופפים.

א. התפלל תפילת שחרית.
ב. צעק בתפילתו.
ג. תפילה זו התפלל משה בנחת לאחר שהתל פרעה במכות הקודמות.
ד. נתאמץ בתפילה.

א. בחצות הלילה.
ב. למחר.
ג. לשבוע הבא.
ד. באשמורת הבוקר.

א. שזרקו משה לכיוון הארץ ועלה השמימה.
ב. איתא במדרש שהחזיק קומצו של משה 40 סאה.
ג. שהחזיק קומצו של משה מלוא חפנים שלו ושל אהרון ושהלך האבק על כל ארץ מצרים.
ד. שהלך האבק על כל ארץ מצרים ושזרקו משה לכיוון הארץ ועלה השמימה.

א. מדובר על בהמות כחמורו של ר' פנחס בן יאיר שלא מתו.
ב. הספיקו לקנות בהמות מישראל.
ג. לא נגזרה מכת הדבר אלא על אותן שבשדות בלבד.
ד. "באדם ובבהמה" מקיש אדם לבהמה דהיינו שנפגעו רק אנשים שעושים מעשה בהמה ולא הבהמות.

א. בראש התיבה.
ב. בסוף התיבה.
ג. באמצע התיבה.
ד. לפני התיבה.

א. עשה לו סימן בכותל שלא ישכח פרעה שצריכה לבוא המכה.
ב. שרט לו שריטה בגובה חצי מטר לומר שעד גובה זה ימלא הברד.
ג. אמר לו למחר כשתגיע חמה לכאן תנתן לך שעה קלה לחזור בך ואח"כ ירד הברד.
ד. אמר לו למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד.