מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת בשלח1. "וחמשים" כמה מבני ישראל יצאו ממצרים? (כל התשובות נכונות יש למצוא מה כתב רש"י)
א. חלק אחד מחמשה יצא.
ב. חלק אחד מחמישים יצאו.
ג. חלק אחד מחמש מאות יצאו.
ד. חלק אחד מ55 יצאו.
2. "השבֵּע השבִּע" – כתב רש"י השביעם שישביעו לבניהם, מדוע לא השביע יוסף לבניו שהם יקברוהו בארץ ישראל? (ברש"י)
א. ידע שלא יוותרו בנ"י על ארונו שיצא כעת מחוץ למצרים.
ב. לא רצה יוסף שיוציאו ארונו כעת, שרצה להתפלל עליהם כל שנות השעבוד.
ג. אמר יוסף – לי היה סיפק בידי שהייתי שליט במצרים אבל בני לא יניחום המצרים.
ד. רצה יוסף שיזכרוהו המצריים ולא ישעבדו בבני ישראל בחזקה.
3. "וישֻבו" כתב רש"י לאחוריהם לצד מצרים, מדוע?
א. רצו לאמר שלום אחרון לפרעה ושהם מצטערים שאינם יכולים להשאר.
ב. רצו להלחם במצרים ולבוז ולרוקן את כולה.
ג. כדי להטעות את פרעה שיאמר טועים הם בדרך.
ד. להראות שאין הם פוחדים מהמצריים וכונתם היתה שלא ירדפו אחריהם.
4. "וכל רכב מצרים" מהיכן היו בהמות הללו, והלא מתו כולם?
א. קשרו עבדים למרכבות והיו דוהרים איתם.
ב. שכרו אותם מארץ כוש.
ג. מ"הירא את דבר ה'."
ד. ממה שגנבו לעם ישראל.
5. באיזו רוח נפרע הקב"ה מן הרשעים?
א. ברוח מערבית.
ב. ברוח צפונית.
ג. ברוח קדים.
ד. ברוח צפונית מערבית מתונה.
6. "וירא ישראל את מצרים מת" כתב רש"י שפלטן הים על שפתו, מדוע פלטן? (ברש"י בלבד)
א. שיבוזו ישראל ביזה שניה.
ב. שרצו ישראל לעשות חסד ולקבור את המצריים.נפש.
ג. לא יכל שר הים לסבול את המצרים בתוך המים לכן פלטם.
ד. כדי שלא יאמרו ישראל כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולים מצד אחר וירדפו אחרינו.
7. היכן יש רמז בפרשתנו לתחית המתים?
א. תביאמו בעולם הזה, ותטעמו לתחית המתים.
ב. אז ישיר משמע לעתיד.
ג. "ויקח משה את עצמות יוסף" וכי למה לקחם אלא ודאי שעתידים לחיות בתחית המתים.
ד. התיצבו בעולם הזה, וראו את ישועת ה' בתחית המתים.
8. "מקדש" מדוע חביב בית המקדש? (ברש"י)
א. שהוא נותן שפע טוב לכל העולם.
ב. שעתיד להברא בשתי ידיים והעולם נברא ביד אחת.
ג. שעל ידו נמחלים עוונותינו.
ד. שמטיל אימה ופחד על אויבינו.
9. "ויסע משה" הסיען בעל כרחם, מדוע?
א. רצו להנפש מעט ליד החוף.
ב. רצו לספור את המצרים לראות שאכן כולם מתו.
ג. חשש שמא ישלחו המצרים תגבורת נוספת לכן זרזם.
ד. שעטרו מצריים את סוסיהם בתכשיטים והיו בוזזים אותם ישראל.
10. "והיה משנה" כיצד פרש רש"י עצמו?(אומר אני)
א. שהיה צריך ללקוט ביום השישי כמות כפולה מיום רגיל.
ב. שהיה משונה משאר מאכלים שנבלע כולו באיברים.
ג. שהיו לוקטים כיום רגיל ובמדידה היו מוצאים כפול, שהיתה בו ברכה.
ד. ביום השישי טוב לקרוא פרקי משניות.
11. "בשר לאכל" מה שאלו בנ"י כהוגן ומה שלא כהוגן?
א. את הלחם שלא כהוגן ואת הבשר כהוגן.
ב. הפך תשובה א'.
ג. את שניהם שלא כהוגן, שהיו להם בהמות והיו יכולים לחיות גם בלי לחם.
ד. את שניהם כהוגן שאלו אלא שהיו צריכים לבקש ולא להתלונן.
12. כיצד יודעים אומות העולם שבחן של ישראל? (ברש"י)
א. ע"י ניסים שהקב"ה עושה להם תדיר.
ב. שהשלו היה נמס בשדה ונעשה נחלים ושותים ממנו אומות העולם ויודעים שבחן של ישראל.
ג. שהמן היה נמס בשדה ונעשה נחלים ושותים ממנו אילים וצבאים וצדין אותם אומות העולם וטועמים בהם טעם מן ויודעים שבחן של ישראל.
ד. ע"י החסד שעושים ישראל עם חבריהם.
13. איזו מצוה היה צריך משה לומר לישראל ולא אמרה עד שבאו הנשיאים? (פשט הכתוב ורש"י)
א. מצוות מעשרות.
ב. מצוות הפרשת חלה.
ג. מצוות תלמוד תורה.
ד. מצוות השבּת.
14. מהו ה"מן" ומהו ה"שלו"?
א. המן – מין עוף שמן מאוד, השלו – הוא הלחם והם גרגירים עגולים בצבע לבן.
ב. השלו – הוא תרנגול הבר, המן – הוא הלחם והיה עשוי מחיטה מלאה.
ג. המן – הוא הלחם והיה עגול כזרע הכוסבר ולבן, השלו – מין עוף שמן מאוד.
ד. השלו - מין יונה שמנה מאוד, המן - צורתו וטעמו משתנים לפי רצון האוכל.
15. "ומשה ואהרון וחור" איזו הלכה הביא רש"י שנלמדת מפסוק זה?
א. מכאן אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך.
ב. שצריכים 3 לעבור לפני התיבה בתענית ציבור.
ג. ששני אחים יכולים להיות שליחי ציבור יחד.
ד. מכאן שמורא רבך כמורא שמיים.
16. מהי מדת העומר, "עשירית האיפה" רש"י?
א. 43 ביצים ו -2 חומשין.
ב. 24 סאין.
ג. .36 ביצים.
ד. שתי סאין ומחצה.