yeshiva.org.il


תנ"ך חומש שמות כי תשא פרשת כי תישא ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת כי תישא

א. שיש מצוה להגן על ישראל במלחמה לכן לא שלטה בהם עין רעה.
ב. היות ובמלחמה כולם במתח אין פנאי לעין הרע לחול.
ג. עין הרע שולט דוקא כשמונים את כל ישראל.
ד. כל אחד הביא טלה ומנו את הטלאים לכן לא שלטה בהם עין רעה.

א. לשם מה היה צורך למנות את ישראל בזה אחר זה בתקופה קצרה כ"כ (כשבעה חודשים)?
ב. שהרי ישנה גזרה שווה "את ראש" "את ראש" ללמד שזהו אותו מניין.
ג. כיצד יתכן שהיו ישראל באותו מס' בשני המניינים שהיו בשתי שנים (אם נמנים האנשים ליציאת מצרים).
ד. שהרי לא כתוב בפרשת במדבר שנתנו מחצית השקל, אלא ודאי אותו מניין הוא וציווי השקלים של כי תשא הם של פרשת במדבר.

א. ר' מאיר סובר שטחנו הבשמים וערבום עם השמן, ר' יהודה סובר שסחטו הבשמים וערבו הסחיטה עם השמן.
ב. ר' יהודה אומר ששלקו (בשלו) את העקרין (עם השמן), ר' מאיר אומר ששראם במים שלא יבלעו את השמן ואחר כך הציף עליהם את השמן עד שקלט הריח.
ג. כתשובה ב' אלא שבמקום ר' יהודה צריך לכתוב ר' מאיר ובמקום ר' מאיר ר' יהודה.
ד.

א. כמין כף שלנו.
ב. כמין נון יונית.
ג. כמו נון שלנו.
ד. כמין סמך שלנו.

א. וקדשת לשון עתיד, גם לדורות הבאים.
ב. "...אל משה לאמר" גם לדורות הבאים.
ג. שכתוב לדֹרתיכם.
ד. שכתוב "ועשית אתו" אותו אתה עושה לעולמי עולמים.

א. "סמים" מיעוט רבים שניים, נטף שחלת ולבונה הרי 5, סמים לרבות עוד כמו אלו הרי 10, והחלבנה הרי 11.
ב. "סמים" מיעוט רבים שניים, נטף שחלת וחלבנה הרי 5, סמים לרבות עוד כמו אלו הרי 10, והלבונה הרי 11.
ג. "סמים" מיעוט רבים שניים, הצרי והצפורן והחלבנה הרי 5, סמים לרבות כמו אלו הרי 10, והלבונה הרי 11.
ד. "סמים" מיעוט רבים שניים, מר וקציעה ושיבולת נרד הרי 5, סמים לרבות כמו אלו הרי 10, והלבונה הרי 11.

א. מור וקציעה קושט והקנמון.
ב. מור וקציעה ושבולת נרד וקינמון.
ג. הצרי והצפורן מור וקציעה.
ד. הצרי והצפורן החלבנה והלבונה.

א. אם יש עדים והתראה בידי בי"ד, בלא התראה בכרת בידי שמיים.
ב. הפך תשובה א'.
ג. בעדים מיתתו בידי בי"ד, ובהתראה בידי שמיים.
ד. הפך תשובה ג'.

א. שבת לעוה"ז, שבתון לעוה"ב.
ב. שבת לזמן זה, שבתון לימות המשיח.
ג. לאסור כל מלאכה אפילו אוכל נפש.
ד. לאסור את המוקצה.

א. זרק טס עם שם טומאה ויצא העגל.
ב. זרק טס שהיה כתוב עליו עלה שור עלה שור.
ג. זרק עצמו לאש במסירות נפש ויצא העגל.
ד. אמר שם טומאה ויצא העגל.

א. כיוון שמשה הוציאם נקראים על שמו.
ב. שאינו דרך כבוד כלפי מעלה לומר עמי או העם כשישראל חוטאים.
ג. שהיו אלו ערב רב שעשו את העגל ומשה גיירם מבלי להתיעץ עם הקב"ה.
ד. כיון שהיו מדינים נקראו על שם משה ששהא זמן רב במדין.

א. אם עבדו ישראל ע"ז זכור לאברהם שביטל ע"ז שבעולם והפיץ את שמך.
ב. אם השכימו ישראל לע"ז זכור לאברהם השכמתו לעקידה.
ג. אם עברו ישראל על עשרת הדברות, אברהם נתנסה בעשר נסיונות ועדיין לא קיבל שכרו.
ד. אברהם הכונה ברמז לכל שלשת האבות שעל זכותם אנו נשענים.

א. עשה משה ק"ו מפסח.
ב. עשה משה ק"ו מסוכות.
ג. עשה משה ק"ו משבועות.
ד. עשה משה ק"ו מחנוכה.

א. בסייף.
ב. במגפה.
ג. בהדרוקן.
ד. כל התשובות נכונות.

א. כיוון שנתמלאה סאתו והרי הוא בטל ומבוטל.
ב. שעמד ופנה מפניהם מאליו.
ג. שהיו צדיקים ולא רצה להזכירם עם הרשעים.
ד. מפני שנתגיירו כגבעונים.

א. שבנ"י רצו להורידם לפרק זמן והקב"ה ציוה לסלקם לגמרי.
ב. שרצה לביישם יותר שאינו דומה המבייש עצמו למתבייש מאחרים.
ג. שלא כולם הורידו את כתריהם והיה צריך ציווי לאלו שלא הורידו.
ד. שבנ"י לא סלקו את עדים לגמרי וציוה הקב"ה לסלקם מכל וכל.

א. נמצאת בגבהי מרומים.
ב. במשכן.
ג. באהלו של משה.
ד. בליבו של כל צדיק.

א. לא ע"י שריית שכינה אלא ע"י שליח.
ב. נבואת בלעם היתה צורך שעה שלא יאמרו אומות העולם אילו היה לנו נביא כמשה...
ג. נבואת בלעם היתה לטובת בנ"י לכן הותר לו להתנבאות.
ד. בלעם כלל לא היה גוי אלא יהודי מומר.

א. שהיו בעם ישראל ערב רב ובשניה כבר מתו.
ב. כיוון שהיו ע"י תשואות וקולות וקהלות שלטה בהם עין רעה.
ג. שהיו הלוחות הראשונות במדרגה גבוהה במיוחד.
ד. שלא היו כתובות בשבעים לשון.

א. לומר שמצוה חשובה היא.
ב. לחייב ולענוש על מניין לאוין שבהם ועל מניין עשה שבהם.
ג. אותם שנכפלו 3 פעמים הם כנגד יעקב ו-4 הם כנגד דוד.
ד. ההפך מתשובה ג'.