מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת חולין, דפים מ"ז-ס"א1. ריאה שמראה שלה ככבד או כבשר - מה דינה? (מז:)
א. מדאורייתא בכל גווני כשירה ומדרבנן בנראית כבשר טריפה.
ב. בכל גווני טריפה.
ג. בכל גווני כשירה.
ד. תלוי: נראית ככבד כשירה נראית כבשר טריפה.
2. ריאה שניקבה ודופן סותמתה - מה דינה? (מח.)
א. בכל גווני כשירה.
ב. תלוי: אם סביך בבשרה והוי סתימה מעלייתא כשירה ואם לאו טריפה.
ג. בכל גווני טריפה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
3. באיזה אופן אמרי' דאכילת ריאה מאירה את העיניים? (מט.)
א. כשאוכלה עם סממנים המאירים את העיניים מאירה אף היא את העיניים.
ב. כשאוכלה בפני עצמה.
ג. כשאוכלה מיד אחר פת שחרית.
ד. כשאוכל ריאה שלימה.
4. חלב שע"ג הקיבה - האם מותר באכילה למסקנא? (מט:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. לר' עקיבא אסור ולר' ישמעאל מותר.
ד. לר' עקיבא ורבותיו של ר' ישמעאל מותר ולר' ישמעאל אסור.
5. מי שבא ממקום רחוק ביום הרביעי האיך מונה ימי אבילות? (נ.)
א. לכו"ע מונה עמהן.
ב. לכו"ע מונה ימי אבילות לעצמו.
ג. מחלוקת: לת"ק מונה לעצמו ולר' שמעון מונה עמהן.
ד. אם לא בא מחמת אונס מונה עמהן ואם אינו מחמת אונס מונה לעצמו.
6. הניחה למעלה ומצאה למטה ונראה שקפצה מאלי' האם חוששין לריסוק אברים? (נא.)
א. אין חוששין.
ב. חוששין.
ג. חוששין אך צריך להמתין רק י"ב שעות.
ד. תלוי: אם גבוה מקום הקפיצה מכ' אמה חוששין ואם לאו אין חוששין.
7. בית המטבחיים אין בו משום ריסוק אברים - מה הכוונה? (נא:)
א. שאם נפל לאחר שחיטת סימן אחד אין בה משום ריסוק אברים.
ב. שאם נפל מעצמו תיכף לשחיטה אין בו משום ריסוק אברים וישחטנו מיד.
ג. שכשמפילין אותו לארץ לשוחטו ממקום גבוה אין בו משום ריסוק אברים.
ד. שנאמן השוחט לומר שנראה לו שלא נתרסקו אברי'.
8. דבוק - האם חוששין בו לריסוק אברים למסקנא? (נב.)
א. תלוי: אם דבוק בב' רגליו חוששין, ברגל א' אין חוששין.
ב. בכל גווני אין חוששין.
ג. בכל גווני חוששין.
ד. תלוי: אם דבוק בב' כנפיו חוששין, בכנף אחד אין חוששין.
9. באיזה אופן נחלקו רב ושמואל לענין ספק דרוסה למסקנא? (נג:)
א. ספק על ספק לא על.
ב. איהו קא שתיק ואינהו קמקרקרן.
ג. איהו קא מעואי ואינהו קמקרקרן.
ד. ספק כלבא ספק שונרא.
10. תפס הסימנין ושחט ונמצאת שמוטה - מה דינה? (נד.:)
א. מחלוקת: לרב כשירה ולר' יוחנן יביא ויקיף.
ב. מחלוקת: לרב כשירה ולר' יוחנן יביא ויקיף ולר' נחמן הוי ספק טריפה.
ג. לכו"ע הוי ספק טריפה ואסורה.
ד. לכו"ע כשירה.
11. ניקב הטחול - מה דינה? (נה.)
א. כשירה.
ב. טריפה.
ג. לתי' ראשון בגמ' טריפה ולתי' שני כשירה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. ניטל העור במקום השדרה וכל העור קיים - מה דינה? (נה:)
א. לרב יהודה אמר שמואל איבעיא דלא איפשטא, ולרבב"ח ור' אלעזר כשירה.
ב. לכו"ע איבעיא דלא איפשטא.
ג. לכו"ע כשירה.
ד. לכו"ע טריפה.
13. נפלה לאור וכו' אם ירוקים פסולים בכמה הוא שיעור הירקות לפסול? (נו:)
א. שישאלו לקטן ויאמר שזה ירוק.
ב. ירוק - כירקות של לולב.
ג. ירוק ככרתי.
ד. במשהו.
14. שעסקן בדברים הי' - מדוע הי' נקרא כך? (נז:)
א. משום שלא רצה לסמוך על מה שאמר ר' יהודה שאם ניטלה נוצה שלה טריפה.
ב. משום שלא רצה לסמוך על שלמה והלך לבדוק אם יש מלכה לנמלים.
ג. משום שהי' עוסק בתורה יומם ולילה.
ד. משום שהי' נחלק על רב יהודה בכל מקום.
15. נקבה שהיתה ספק טריפה ושהתה י"ב חודש - מה דינה למסקנא? (נח.)
א. אם יולדת אינה טריפה ואם לאו הרי היא אסורה.
ב. כשירה.
ג. ספק טריפה עד שתשהה כ"ד חודש.
ד. ספק טריפה עד שתשהה ג' שנים.
16. בהמה שאכלה סם המוות - האם אסורה משום טריפה? (נח:)
א. תלוי: אכלה סם המוות דאדם טריפה - סם המוות דבהמה כשירה.
ב. לכו"ע טריפה.
ג. לכו"ע אין בה משום טריפה.
ד. מחלוקת: לתנא דמתני' טריפה ולתנא דברייתא כשירה.
17. אלו הן סימני חי' - לענין מה נאמרו סימנים אלו? (נט.:)
א. שאם יש בה סימנים אלו ואינה מעלה גירה ומפרסת פרסה מותרת באכילה.
ב. שאם יש בה סימנים אלו הרי היא חי' טמאה ואסורה באכילה.
ג. שאם יש בה סימנים אלו והיא אף מעלה גירה ומפרסת פרסה מותרת באכילה.
ד. שאם יש בה סימנים אלו הרי מותר לאכול חלבה.
18. כל מעשה בראשית לדעתן נבראו - מה הכוונה? (ס. רש"י ד"ה לדעתם)
א. שנבראו על דעת שיקיימו ישראל את התורה.
ב. שהודיעם שיבראו וניאותו לכך.
ג. שכל אחד נברא ביום שבחר בו.
ד. שנבראו בצורתן השלימה.
19. באיזה יום בבריאת העולם ירדו גשמים? (ס: רש"י ד"ה ועמדו)
א. ביום הששי אחר שנברא אדם הראשון.
ב. ביום הרביעי.
ג. ביום השלישי.
ד. ביום השני.
20. סימני העוף לא נאמרו - מה הכוונה? (סא.)
א. שלא נאמרו בתורה אלא הוי הלכה למשה מסיני.
ב. שלא נאמרו בתורה אלא הוו מדרבנן.
ג. שלא נאמרו מפורש בתורה אבל הוו מדאורייתא דילפי' להו בבנין אב.
ד. שלא הראה הקב"ה למשה סימני כל עוף ועוף.