מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת שמיני1. "ויהי ביום השמיני" שמיני למה? (ברש"י)
א. שמיני לשבעת ימי המלואים שבסוף פרשת צו.
ב. שמיני עצרת היה.
ג. שנולד בן לאיתמר בן אהרון והיה יום שמיני למילתו.
ד. ח' בניסן היה שהוא יום השמיני.
2. "קרבן העם" בכל מקום שכתוב עגל סתם (ולא בן בקר), בן כמה הוא? (ברש"י)
א. בן שנה וחצי.
ב. בן שנה (בתוך שנתו הראשונה).
ג. בן שנתים.
ד. בן 3 שנים.
3. "ואת הבשר ואת העור" איזה שנוי נעשה בחטאת זו שהקריב אהרון ובחטאת המילואים? (ברש"י)
א. ששניהם נשרפו אף על פי שאין דינם להשרף שהם חטאות חיצוניות (שנזרק דמם במזבח החיצון).
ב. שניהם נאכלו אף על פי שדינם להשרף.
ג. בשני חטאות אלו לא הקריבו את הכליות.
ד. העגל נשרף ופר המילואים נאכל אף על פי שדינם הוא להפך.
4. "ויקרבו וישאם בכתנתם" מה למדנו מהמילה בכתנתם? (ברש"י)
א. שהכהנים משמשים בכתנת בלבד.
ב. שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם.
ג. מדובר כאן בכתנתם של מישאל ואלצפן שהיו צריכים ללבשם והוראת שעה היתה שהרי היו לויים.
ד. מלמד שלא נתנה רשות ליגע בהם בבשרם שהיו צדיקים גמורים.
5. "ולהורת" כהן שעבד וחכם שהורה כשהם שיכורים, במה התחייבו? (ברש"י)
א. כהן במיתה וחכם באזהרה בעלמא.
ב. כהן באזהרה וחכם במיתה.
ג. שניהם במיתה.
ד. שניהם באזהרה.
6. "תאכלו במקום טהור" היכן מקום אכילתם של קדשים קלים? (ברש"י)
א. בעזרת נשים בלבד.
ב. בעזרת נשים וישראל.
ג. בלשכת הגזית.
ד. בכל העיר (ירושלים) ובתוך החומה.
7. "הן לא הובא" כל חטאת שהובא מדמה פנימה שלא במזבח החיצון, מה דינה של חטאת זו? (ברש"י)
א. דינה להשרף.
ב. דינה להאכל.
ג. חלק באכילה וחלק בשרפה.
ד. מחלוקת גדולה היא זו ולכן תקבר מחוץ למחנה.
8. מה פירוש "ושסעת שסע"?(ברש"י)
א. שפסיעותיה גדולות מידי.
ב. שהפרסה שסועה לגמרי ומובדלת.
ג. ששוסעת המאכל היטב ורק אח"כ אוכלתו.
ד. שהפרסה סדוקה אך אינה מובדלת.
9. "בבהמה" מהו - השליל? (ברש"י)
א. מין צמח הגדל ליד הירדן.
ב. בהמה בת שנה וחצי נקראת שליל.
ג. ולד בהמה הנמצא במעי אמו.
ד. שלל האויבים המותר במלחמה.
10. מהיכן למדנו איסור לגבי המאכיל עוף טמא לקטן? (ברש"י)
א. מלפני עור לא תתן מכשול.
ב. מסברה, וכי קטן זה אינו יהודי, אלא ודאי יש אסור להאכילו עוף טמא.
ג. שכתוב "לא יאכלו" לא יהיו נאכלים על ידך.
ד. שכתוב "שקץ הם" אפילו לקטנים, מכאן שאסור להאכילם.
11. "וכל הנשא מנבלתם" איזו טומאה חמורה מחברתה ומדוע? (ברש"י)
א. טומאת משא חמורה מטומאת מגע, שטומאת משא טעונה כבוס בגדים.
ב. טומאת מגע חמורה מטומאת משא, כיון שנוגע בידיו.
ג. הלכה למשה מסיני ששניהם שוין.
ד. טומאת משא חמורה כיון שנושא אותה למקומות אחרים ומרבה שם את הטומאה.
12. "מכל האכל" איזו דרגת טומאה יש לשמונה שרצים? (ברש"י)
א. אבי אבות הטומאה.
ב. ראשון לטומאה.
ג. אב הטומאה.
ד. שני לטומאה.
13. "יתץ" כיצד טהרתו של כלי חרס? (ברש"י)
א. מטבילו במקוה טהרה.
ב. מגעילו ברותחין.
ג. מערה עליו רותחין ודיו.
ד. שבירתו היא טהרתו.
14. "וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו" שטף פרות במים ונגבם היטב, האם מקבלים טומאה? (ברש"י)
א. כיון שנגבם היטב אין מקבלים טומאה.
ב. משהוכשרו לקבל טומאה שוב אינו נעקר מהם.
ג. מקבלים טומאה רק מולד הטומאה.
ד. מקבלים טומאה רק מאב הטומאה.
15. "והאכל מנבלתה" אדם שתחב לחברו בבית הבליעה מנבלת בהמה, האם בגדיו טעונים כיבוס? (ברש"י)
א. בודאי, שהרי נושא את הנבלה והנושא חייב בכיבוס בגדים.
ב. בודאי, שכתוב והאכל מנבלתה יכבס בגדיו.
ג. אין מטמא בגדים שעליו.
ד. בגדיו של המאכיל נטמאים, שהחטא שרצה להעביר על חבירו עובר עליו.