yeshiva.org.il


תנ"ך חומש ויקרא בהר פרשת בהר ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת בהר

א. מצות השבת.
ב. שמיטת קרקעות.
ג. לקט שכחה ופאה.
ד. מעשר עני.

א. מהפס' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה.
ב. מהפס' ושבתה הארץ שבת לה'.
ג. מהפס' ובשנה השביעית שבת שבתון.
ד. מהפס' וביום השביעי שבת שבתון.

א. שכתוב "והיתה שבת הארץ לכם" לכולם.
ב. שכתוב "לך ולעבדך ולאמתך", לך - בעלים היינו עשירים.
ג. שכתוב "ולתושבך" אף הנכרים ולא חילק בין עני לעשיר.
ד. שכתוב "לאכלה" ואכילה שווה בכולם עניים כעשירים.

א. נוהג.
ב. אינו נוהג.
ג. תלוי בדעת חכמי אותו דור.
ד. יש בזה מח' תנאים.

א. מהכלל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ושבת התדירה דוחה תקיעת שופר.
ב. באה שבת שיש בה איסור סקילה ודוחה השמעת קול שופר שאין בה סקילה.
ג. שכתוב "בעשור לחדש" והוא מיותר שהרי כתוב "ביום הכפרים" אלא בעשור לחודש דוחה שבת אין ...
ד. שכתוב "זכרון תרועה" רק זכרון ולא תרועה ממש.

א. בעשור לחודש ביום הכיפורים.
ב. בסוכות.
ג. בכניסת שנת היובל.
ד. בסוף שנת היובל, גזרת הכתוב.

א. כנגד 70 אומות שתגבר יד ישראל עליהם.
ב. כנגד 70 שמיטות שבטלו ישראל..
ג. לכפר על 70 בני ירובעל שהרג אבימלך.
ד. כנגד 70 בני אחאב שעשה הרע.

א. וכי חייבים אנו לכון לאכילת שובע, אלא שאם נעשה כך אף בתוך ...
ב. קשיא רישא לסיפא, "ואכלתם" משמע כל דהו, "לשובע" משמע שביעה ומתרץ אף...
ג. שהרי כתוב "ונתנה הארץ את פריה" וממילא יאכלו לשובע ומדוע כתוב ואכלתם לשובע, אלא אף...
ד. קשה לרש"י שמשמע שחייבים לאכול בשנת השמיטה ומתרץ אף ...

א. על המוכר שהרי כתוב "לא תמכר".
ב. על המוכר והקונה.
ג. על הקונה, שצריך שלא יכבשנה בידו ביובל.
ד. על הבי"ד שצריכים להוציאה מהקונה.

א. צריך לחשב אם כדאי לו להחזיר שדהו.
ב. מחשב כמה שנים מעת המכירה עד היובל ומנכה השנים שהיו אצל הקונה לפי הערך שמכר.
ג. צריך לחשב אם כדאי לו למכור שדהו השני.
ד. הפסוק מדבר כאשר כבר מכר את שדהו השני וצריך לחשב את מחירו.

א. בפסח חג החרות.
ב. ביום הכיפורים.
ג. בסוף היובל.
ד. בתחילת היובל.

א. שדה – בתוך שתי השנים הראשונות אינו יכול לגאול ואח"כ יכול, בית – בשנה ראשונה גואל ואח"כ אינו יכול.
ב. היפך תשובה א'.
ג. שדה – בתוך 5 שנים ראשונות יכול לגאול ואח"כ אינו יכול, בית – בשנה הראשונה גואל ואח"כ אינו יכול.
ד. לא מצאנו הבדל אלא שזה בית וזה שדה.

א. אינו רשאי לגאול.
ב. צריך להמתין 7 שנים.
ג. רשאי לגאול.
ד. צריך להמתין 5 שנים.

א. אינו רשאי יותר לגאול.
ב. גואל חציו בלבד בגזרת הכתוב.
ג. בן לוי גואל לעולם.
ד. אפי' אם לא מכרו הגזבר, גזרת הכתוב שלויים אינם יכולים לפדות כלל.

א. שלושה אין מעמידים אותו.
ב. חמישה בני אדם.
ג. שבעה בני אדם.
ד. אדם אחד אינו יכול אבל שניים כן.

א. אני שהבחנתי בין בכור לשאינו בכור, יודע ונפרע מן המלוה מעות לישראל בריבית ואומר של נכרי הם.
ב. הוצאתי אתכם ממצרים ע"מ שתקבלו מצוותי אפילו הן כבדות עליכם.
ג. תשובות א' ב' נכונות.
ד. מלמד שהיו המצריים שטופים באיסור ריבית.

א. שמכרוהו בי"ד ופגע בו היובל קודם שש.
ב. בנרצע שפגע בו היובל קודם שש לרציעתו.
ג. במוכר עצמו שפגע בו היובל קודם שש.
ד. בנרצע שפגע בו היובל אחר שש לרציעתו.

א. יכול, כיון שהבן הולך אחרי האם שהיא מ-7 אומות ולוקחו לעבד עד יום מותו.
ב. אינו יכול כיון שהוא תערובת של שתי אומות ודמי לכלאיים שאסור.
ג. יכול כיון שהבן הולך אחר האב (אצל הגויים) ואינו בכלל לא תחיה.
ד. אינו יכול, כיון שאסור להחיות נפש משבעה עממים שבארץ ישראל.

א. איש באשה.
ב. נשיא בעמו ומלך במשרתיו.
ג. אשה באיש.
ד. נשיא בעמו ואיש באשה.

א. אם כשהוא אצל ישראל יוצא בשש ק"ו אצל נכרי.
ב. אינו יוצא בשש.
ג. יוצא בשש אבל ממשיך לעובדו כשכיר.
ד. יוצא רק אחרי אמירת תפילת הדרך.