מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת חולין, דפים ע"ח-צ"א1. מנ"ל דאיסור שחיטת אותו ואת בנו נוהג במוקדשין? (עח.)
א. ילפי' שור שור בגז"ש מקדשים.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. מסברא - כיון דנוהג בחולין נוהג אף במוקדשין.
ד. מדכ' "ושור או שה אותו ואת בנו" - וי"ו מוסיף על ענין ראשון שהוא קדשים.
2. האם נוהג איסור שחיטת אותו ואת בנו בנקבות? (עח:)
א. לכו"ע נוהג.
ב. לכו"ע אינו נוהג.
ג. מחלוקת: לרבנן אינו נוהג ולחנני' נוהג.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
3. מדוע אין שוחטין כוי ביו"ט? (עט: רש"י ד"ה אין שוחטין אותו ביו"ט)
א. שמא יבואו להתיר שחיטת חי' שאין בה צורך יו"ט כלל.
ב. דכיון דאין ברור דמותר לאוכלו לא הוי שחיטתו אוכל נפש.
ג. לפי שאין יכול לכסותו ביו"ט כיון דהוי ספק חי' ספק בהמה.
ד. משום דכשהותר שחיטה ביו"ט לא הותר אלא בבהמה ואין לך בו אלא חידושו.
4. שחטו ב' אנשים חולין בפנים אותו ואת בנו - במה נענש השוחט השני? (פ:)
א. לכו"ע חייב מלקות.
ב. מחלוקת: לתנא דמתני' לוקה ולר' שמעון פטור לגמרי.
ג. לכו"ע חייב כרת.
ד. לכו"ע חייב כרת ומלקות.
5. האם מצינו אופן ששחט ראשון לשולחנו ושני לע"ז ויתחייב מלקות אף משום ע"ז? (פא:)
א. לר' יוחנן מצינו בדלא אתרו בי' לע"ז ולר"ל לא מצינו.
ב. לכו"ע מצינו בדלא אתרו בי' לע"ז.
ג. לכו"ע לא מצינו אופן כזה.
ד. מצינו באופן שלא ידע שיש איסור שחיטה לע"ז ואליבא דר' שמעון.
6. הלוקח בהמה מבעה"ב ונשאר בנה אצל בעה"ב מי קודם לשחוט? (פב. רש"י ד"ה לענין)
א. מי שקדם ושחט זכה - ואין בזה דין קדימה כלל.
ב. בעה"ב קודם - ואם שחט לוקח אין יכול בעה"ב לתבעו בדין.
ג. בעה"ב קודם - ואם שחט לוקח יכול בעה"ב לתבעו בדין.
ד. לוקח קודם שעל מנת כן לקחו.
7. אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד - כמה חטאות הוא חייב? (פב:)
א. לכו"ע חייב חטאת אחת.
ב. לכו"ע חייב ב' חטאות.
ג. מחלוקת: לרבנן חייב חטאת אחת ולסומכוס חייב ב' חטאות.
ד. מחלוקת: לרבנן חייב אשם תלוי ולסומכוס חייב ב' חטאות.
8. מנין לשוחט אותו ואת בנו שהיום הולך אחר הלילה? (פג.)
א. הלכה למשה מסיני.
ב. בחולין, משום דבכל התורה הוי כן - ובקדשים ילפי' ממעשה בראשית.
ג. מסברא - דהא בכל התורה אמרי' דיום הולך אחר הלילה.
ד. ילפי' ממעשה בראשית שאף שם נאמר יום אחד.
9. אמר מר זוטרא ברי' דר"נ "תן חייים לנערותיך" - מה הכוונה? (פד.)
א. שילמד לבני ביתו דרכי חיים להסתפק במזונות קלים.
ב. שילמוד תורה בילדותו שכל הלומד בילדותו דברי תורה נבלעין בדמיו.
ג. שילמד לבנו לשוט בנהר.
ד. שלא יקמץ בהוצאת מאכל ומשתה לבניו ולבני ביתו.
10. באיזה אופן אין ראוי לשתות מים פושרים? (פד:)
א. בכלי מתכות שהרתיחום ונהיו פושרים.
ב. בכלי חרש שהרתיחום ונהיו פושרים.
ג. בכלי חרש שאין בהם שרשי עשבים ותבלין שלא הרתיחום.
ד. בכלי מתכות שאין בהם שרשי עשבים ותבלין שלא הרתיחום.
11. מנין דשחיטה שאינה ראוי' חייבים לכסות דמה לר' מאיר? (פה.)
א. מסברא - דמה בכך דאין השחיטה ראוי' הא מ"מ איכא דם ובעי כיסוי.
ב. יליף שפיכה שפיכה משחוטי חוץ מה התם הוי שחיטה ה"נ הוי שחיטה.
ג. יליף שחיטה שחיטה מאותו ואת בנו מה התם הוי שחיטה ה"נ הוי שחיטה.
ד. הלכה למשה מסיני.
12. השוחט טריפה בעזרה - האם אסורה בהנאה? (פה:)
א. לכו"ע אסורה בהנאה.
ב. לכו"ע מותרת בהנאה.
ג. מחלוקת: לר' שמעון מותרת בהנאה ולרבנן אסורה בהנאה.
ד. לכו"ע מותרת בהנאה מדאורייתא ואסורה מדרבנן.
13. חש"ו ששחטו בינן לבין עצמן וכו' ר' מאיר מתיר - מה הטעם למסקנא? (פו.)
א. הואיל ורוב מעשיהן מקולקלים והויא שחיטתן נבילה.
ב. סמוך מיעוטא דמעשיהם מקולקלים לחזקת איסור שיש בבהמה.
ג. משום דס"ל דאפי' שחטו כראוי אין לשחיטתם דין שחיטה כלל.
ד. משום דכיון דלא הוי ברור דשחיטתם שחיטה אין לנו למונעו מלשחוט.
14. מעשה בא' ששחט וכו' וחייבו ר' גמליאל - האם חייבו שכר ברכה או שכר מצוה? (פז.)
א. חייבו עבור שניהם - ה' זהובים לשכר ברכה וה' זהובים לשכר מצוה.
ב. שכר מצוה.
ג. שכר ברכה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
15. כסה דם הנפש - האם חייב לכסות דם שעל הסכין? (פח.)
א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. מחלוקת: לרבנן חייב ולר' יהודה ור' שמעון מדאורייתא פטור ומדרבנן חייב.
ד. מחלוקת: לרבנן חייב ולר' יהודה ור' שמעון פטור.
16. אין העולם מתקיים אלא בשביל............? (פט.)
א. מי שמלוה פרוטה לעני בשעת דחקו.
ב. מי שמגדל יתום בתוך ביתו.
ג. מי שזהיר במצוות ציצית.
ד. מי שבולם את עצמו בשעת מריבה.
17. נזיר שנטמא מולד שעדיין או בו כזית בשר האם סותר ימי נזרו? (פט:)
א. מחלוקת: לת"ק אינו סותר ולר' יוחנן סותר.
ב. לכו"ע אינו סותר.
ג. לכו"ע סותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
18. האם איכא איסור נותר ודין שטיפת נותר בגידי צואר? (צ:)
א. אין איסור נותר - אבל מדרבנן ישליכם לאשפה קודם שיעלה השחר.
ב. אין איסור נותר כלל.
ג. יש איסור נותר וטעונין שריפה.
ד. יש איסור נותר - אך אינן טעונין שריפה אלא ישליכם לאשפה.
19. לר' יהודה דס"ל דגיד הנשה נוהג בימין - האם הוי מספק או מיפשט פשיטא לי'? (צא.)
א. מיפשט פשיטא לי'.
ב. ספוקי מספקא לי'.
ג. מדאורייתא הוי ספק ומדרבנן מיפשט פשיטא להו דאינו אלא בימין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
20. והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים - כמה מלאכים עלו וירדו בסולם? (צא:)
א. עלו ארבעה וירדו ארבעה.
ב. עלו שלושה וירדו שלושה.
ג. עלה אחד וירדו שנים.
ד. עלו שנים וירדו שנים.