yeshiva.org.il


מבחנים משנה מסכת סוכה מסכת סוכה

מקורות ללימוד לפני המבחן:
משנה מסכת סוכה

פרק א'
א. בין עשרה טפחים לעשרים אמה.
ב. בין שבעה טפחים לשלש אמות.
ג. אין הגבלה בגובה.
ד. לא יותר מד' אמות.

א. כשרה.
ב. פסולה.
ג. תלוי ממה עשויות שתי הדפנות הנמצאות.
ד. יעשה דופן עקומה ותכשר הסוכה.

א. פסולה.
ב. פסולה ביו"ט אחרון בלבד.
ג. כשרה.
ד. מחלוקת

א. מדאורייתא ואליבא דרבי מאיר פסולה.
ב. פסולה.
ג. כשרה ואין עולין לה ביו"ט.
ד. כשרה.

א. לא.
ב. ביו"ט ראשון כן.
ג. כן.
ד. מחלוקת רבי אליעזר ורבי שמעון.

א. אם הסכך הכשר עודף על הצמח הסוכה כשרה.
ב. כן.
ג. לא.
ד. א' וב' נכונים.

א. כל ששמח בעשייתו ונאה לסוכה.
ב. כל שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.
ג. כל שמהנה אותו ואת בוראו.
ד. כל שגידולו מן הארץ וכיוון גידולו כלפי מעלה.

א. כשמתיר את החבילות.
ב. תמיד.
ג. לעולם אסור.
ד. כשהניחם על הסוכה בערב יו"ט.

א. כן.
ב. רק בחול המועד.
ג. לא.
ד. ב' וג' נכונים.

א. כן.
ב. לא
ג. תלוי בעובי הסכך.
ד. בדיעבד כשר.

א. לא, כי צריך שהדפנות יהיו צמודים לסכך.
ב. מדאורייתא פסולה, מדרבנן כשרה.
ג. כן
ד. מומלץ לא לבנות סוכות בעיתיות כאלה.

א. לא
ב. בסוכה ד' אמות על ד' אמות - לא בשאר - כן.
ג. לא אך לא יישן תחתיו.
ד. כן.

א. ד' אמות.
ב. ג' טפחים.
ג. כ' אמה.
ד. י' טפחים.

א. פסולה.
ב. כשרה.
ג. מחלוקת.
ד. הרי זה אהל, גזרה אטו אהל שבת.

א. מפני שאין בה את הגודל המספיק לסיכוך.
ב. מפני שמקבלת טומאה.
ג. מפני שנעשתה שלא לשם חג הסוכות.
ד. היא כשרה.

פרק ב'
א. יצא יד"ח.
ב. יוצא יד"ח בכל הלילות חוץ מלילה ראשון.
ג. לא יצא יד"ח.
ד. מחלוקת.

א. פסולה
ב. תלוי מה גובה הסוכה.
ג. פסולה, ויבנה סוכה חלופית.
ד. כשרה.

א. כשרה.
ב. פסולה.
ג. פסולה ויבנה סוכה חלופית.
ד. כשרה אך לא לשינה.

א. פסולה.
ב. כשרה ועולין לה ביו"ט.
ג. כשרה ואין עולין לה ביו"ט.
ד. כשרה רק ביו"ט אחרון.

א. כשרה בתנאי שיכולה לעמוד גם ללא העץ ואף עולין לה ביו"ט.
ב. כשרה בתנאי שרק ענפי העץ מסוככין על הסכך.
ג. פסולה ואין אפשרות להכשירה לעולם.
ד. כשרה אך תלוי בגודל העץ.

א. שלוחי מצווה, חולין ומשמשיהן.
ב. נשים ועבדים וקטנים.
ג. אף אחד.
ד. א' וב' נכונים.

א. לא.
ב. כן.
ג. תלוי באורך הסעודה.
ד. הסוכה נועדה לשינה בלבד האכילה היא רשות.

א. לר"א ארבע עשרה, לרבנן סעודה אחת.
ב. לר"א שבע, לרבנן אין לדבר קצבה.
ג. לר"א אין לדבר קצבה, לרבנן סעודה אחת.
ד. לא מופיע דיון בנושא.

א. מחלוקת ר"א ור"י.
ב. מחלוקת ב"ש וב"ה.
ג. מחלוקת רבנן ורבי יעקב.
ד. כן.

א. סוכתו עראי וביתו קבע.
ב. ללא דיורים.
ג. נעול על מנעול ובריח.
ד. ביתו עראי וסוכתו קבע.

א. ברגע שהתחילו לרדת.
ב. משירד בחזקה.
ג. משיתקלקל התבשיל.
ד. לעולם אין מפנים את הסוכה.

פרק ג'
א. לא.
ב. כן.
ג. אם נגזלו לפני החג כשרים.
ד. אין סיבה שלא אליבא דר"ג.

א. כן.
ב. לא.
ג. אם נעבדו יש שיטה שכשרים אף לכתחילה.
ד. אין סיבה שלא אליבא דר"ג.

א. אמה.
ב. ג' טפחים ועוד טפח כדי לנענע בו.
ג. ב' טפחים ועוד טפח כדי לנענע בו.
ד. אין לדבר קצבה לא לכאן ולא לכאן.

א. אם ניטל לפני החג - כן.
ב. אם לא ראה בנטילתו כשר לנטילה.
ג. לא.
ד. כן.

א. כאגוז.
ב. כתפוח.
ג. כביצה.
ד. מחלוקת אם א' או ג'.

א. שנים ביד אחת.
ב. אחת בשתי ידיו.
ג. אין לדבר קצבה.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. בטבעות של כסף.
ב. בשרשראות של נחושת.
ג. בגימוניות של זהב.
ד. בענפי עץ התפוח מקושטים.

א. באמצע אמירת ההלל (הודו לה'; אנא ה').
ב. לפני תפילת שחרית.
ג. לפני הכניסה לסוכה.
ד. באמירת מודים.

א. עד חצות.
ב. כל היום.
ג. רק לפני הנץ החמה.
ד. עד שבע שעות.

א. כשמשלם בהבלעה בתשלום עבור הלולב.
ב. לא ניתן לקנות אתרוג של שמיטה.
ג. קונה כרגיל לדבר מצווה.
ד. לוקח בהשאלה ומחזירו לאחר סוכות לבעליו.

א. שיהיה לולב ניטל אף בי"ט ראשון שחל בשבת.
ב. שיהיה לולב ניטל בכל מקום מחוץ למקדש כל ז' ימים.
ג. שנוטלים שלשה מינים ביד ימין ומין אחד ביד שמאל.
ד. שמברכים שתי ברכות בנטילה הראשונה.

א. כן.
ב. לא.
ג. ביו"ט ראשון לא, בשאר ימים - כן.
ד. לאחר מעשה שהיה במקדש נפסק שלא.

א. כן.
ב. לא, אך אם הוציא - פטור.
ג. מחלוקת.
ד. לא, ואם הוציא חייב.

א. לא.
ב. מגיל ט' ומעלה - תמיד חייב.
ג. כן.
ד. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו.

פרק ד'
א. כאשר יו"ט הראשון של חג חל בשבת.
ב. לעולם כן.
ג. לעולם לא.
ד. פעם בעשר שנים.

א. לעולם כן.
ב. לעולם לא.
ג. כאשר הושענא רבה חל בשבת.
ד. פעם בשנתיים.

א. בטלו את נטילת הלולב בירושלים.
ב. העמידו שוטרים ששמרו על הסדר.
ג. החליטו שכל אחד יטול בביתו.
ד. לא תקנו כלום.

א. נענעו אותם.
ב. זקפו אותם בצידי המזבח.
ג. שרפו אותם.
ד. הקיפו בהם את המזבח כל יום שבע פעמים.

א. 7 פעמים.
ב. 15 פעמים.
ג. פעם אחת.
ד. מחלוקת אם א' או ג'.

א. לא.
ב. כן.
ג. מחלוקת.
ד. אין דיון בעניין.

א. מפני כבוד יו"ט אחרון של חג.
ב. אסור.
ג. בכדי שלא יתלכלכו במהלך החג.
ד. אם היה זמן היה מותר גם לפרק את הסוכה.

א. בעזרה.
ב. בשער המים.
ג. בספל המערבי שעל גבי המזבח.
ד. בספל הצפוני שעל גבי המזבח.

א. כן, אך מנסך שוב.
ב. לא ומנסך שוב.
ג. כן, ואין צריך לנסך שוב.
ד. מחלוקת.

א. בו ביום.
ב. הקדימו בכמה שעות משום מראית עין.
ג. לקחו מהכיור.
ד. בערב שבת.

פרק ה'
א. שמי שלא ראה שמחתה לא ראה שמחה מימיו.
ב. שמי שלא נכח בה לא התענג מימיו.
ג. שלא יכלו להרדם מחמת הרעש שעשתה.
ד. שהאירה את כל העולם באורה.

א. בכל ירושלים.
ב. בכל עיר ועיר.
ג. בעזרת נשים.
ד. לא מצויין היכן.

א. כל חצרות ירושלים היו מוארים ממנה.
ב. לא משהו מיוחד.
ג. לא נראתה כזו אורה מימי בראשית.
ד. שהיא מעין האור הגנוז לצדיקים.

א. כולם.
ב. חסידים ואנשי מעשה בלבד.
ג. רק הסנהדרין.
ד. הגברים למטה והנשים למעלה.

א. על רצפת העזרה.
ב. בעזרת ישראל.
ג. על חמש עשרה המעלות שמעזרת נשים לעזרת ישראל.
ד. על במה מוגבהת בצפון העזרה.

א. עשרים וששה.
ב. שבעים.
ג. תופים וכנורות בלבד.
ד. כלי שיר בלא מספר.

א. מ"ח, בערב שבת שבתוך החג.
ב. נ"ג, ביום העצמאות.
ג. מ', ביו"ט ראשון של חנוכה.
ד. כ"ג, במוצ"ש שבתוך החג.

א. משמרת שחל שבוע שלה.
ב. עשרים וארבעה.
ג. כולם.
ד. ב' וג' נכונים.

א. שש לנכנס ושש ליוצא; ר' יהודה - שבע לנכנס וחמש ליוצא.
ב. חמש לנכנס וחמש ליוצא ושתיים ללויים.
ג. כל שבוע חילקו שונה.
ד. מחלוקת אם שש ושש או שמונה וארבע.

א. בדרום במקום בצפון.
ב. בצפון במקום בדרום.
ג. במזרח במקום במערב.
ד. במערב במקום במזרח.