yeshiva.org.il


תנ"ך חומש במדבר במדבר פרשת במדבר ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת במדבר

א. פרשת בא יב' 37, פרשת כי תשא לב' 28.
ב. פרשת בא יב' 37, פרשת שמות א' 1.
ג. פרשת תרומה כה' 2 ברמז, פרשת כי תשא ל' 12.
ד. פרשת בא יב' 37, פרשת תרומה כה' 2 ברמז.

א. ע"י חצאי שקלים בקע לגולגולת.
ב. ע"י שברי חרסים.
ג. ע"י טלאים.
ד. בלא כלום.

א. כיון שמדובר על ענייני לידה מסתמא צריך להביא ספרי יחוסין.
ב. שכתוב "לבית אבותם" לדעת לאיזה שבט שייך כל אחד לכן צריך להביא...
ג. שכתוב "למשפחתם" לכן צריך להביא...
ד. שאם ויתילדו היה כמשמעו מלשון לידה היה משמע שהולידו את עצמם, ל"פ שהם עצמם הביאו את ספריהם.

א. קרב לעבודת המזבח.
ב. לעבודת פריקה והקמה של הכלים.
ג. לעבודת השיר בעת הניסוך.
ד. לעבודת שמירה בבית המקדש.

א. שלא יביטו בני ישראל בשכינה ויכהו עיניהם.
ב. לתת שכר פסיעות לבנ"י הבאים למשכן.
ג. שיוכלו בנ"י לבוא בשבת למשה ואהרון החונים בסמוך למשכן.
ד. שלא יבואו תדיר אל הקדש.

א. כשרואין הענן מסתלק תוקעים הכהנים בחצוצרות ונוסע מחנה יהודה תחילה.
ב. כתשובה א' אלא שקודם תוקעים בחצוצרות ואח"כ מסתלק הענן.
ג. קודם נוסע יהודה ואח"כ הענן ואח"כ תוקעים בחצוצרות.
ד. כתשובה א' אלא שלא היו צריכים לתקוע.

א. שהיו נוסעים בעיגול ורש"י אינו סובר כך.
ב. שהיו נוסעים כקורה ורש"י אינו סובר כך.
ג. שבחנייתן היו בלב אחד וכן בנוסעם ורש"י אינו סובר כך.
ד. שלא היה סדר בנסיעתם ורש"י אינו סובר כך.

א. כיון שהכהנים משבט לוי זכו בתרומות, נותנים גם ללוי כדי שלא יתביש.
ב. כיון שבאים תחתינו בשליחותנו לעבודת המקדש.
ג. כיון שלוי הכה את שכם בן חמור נותנים לו שכרו.
ד. כיון שלא טעו בעגל.

א. כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם.
ב. נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם.
ג. כי את מעשר בני ישראל נתתי ללוים לנחלה בתוך בני ישראל.
ד. ואת משמרת בני ישראל לעבד.

א. קשה שהרי שני מנינים אלו שונים לגמרי אחד מן השני.
ב. קשה שהרי יוכבד עדיין לא מלאו לה 30 יום שתצא מכלל נפלים.
ג. קשה שכאן מונה זכרים ושם נקבה.
ד. וכי צריכים אנו לראיה.

א. ללמדנו שעשה משה כפי ציווי ה'.
ב. ללמד לדורות שכל מנין צריך להיות מאת ה'.
ג. שהיתה בת קול יוצאת מתוך האוהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באוהל.
ד. נאמר כאן על פי ונאמר על פי ... יחנו, מה כאן בניחותא אף כאן בניחותא.

א. גרשון במערב, קהת בדרום, מררי במזרח, משה אהרון ובניו בצפון.
ב. גרשון בדרום, קהת במערב, מררי בצפון, משה אהרון ובניו במזרח.
ג. גרשון במערב, קהת בדרום, מררי בצפון, משה אהרון ובניו במזרח.
ד. גרשון בצפון, קהת במזרח, מררי במערב, משה אהרון ובניו במזרח.

א. ללמדנו ששקול אהרון כמשה.
ב. ללמדנו שהיה יחיד בדורו רודף שלום.
ג. כיון שאהרון מסר נפשו על המנין.
ד. כיון שלא היה בין הנמנים או המונים.

א. מ-30 שנה ומעלה.
ב. מ-3 שנים ומעלה.
ג. מבן חודש ומעלה.
ד. מבן 20 שנה ומעלה.

א. 300, ונפדו ע"י 5 שקלים לגולגולת.
ב. 300, ונפדו ע"י 10 שקלים לגולגולת.
ג. 373, ונפדו ע"י 5 שקלים לגולגולת.
ד. 273, ונפדו ע"י 5 שקלים לגולגולת.

א. שכל בכור רצה להפקיע עצמו מ-5 שקלים ואמר שהוא מפדויי הלויים בגופם.
ב. כדי לחלק את ארץ ישראל בגורל.
ג. שהיו 273 בכורים שפדו אותם הלויים והשאר היו צריכים להפדות ב-5 שקלים וכדי להבדיל ביניהם היה צריך גורל.
ד. שהיו בכורות שרצו להפדות ראשונים ולכן עשו גורל.

א. כמין צבת שמושך הפתילה לכל צד שירצה ושייך למנורה.
ב. כמין פטיש ושייך למזבח.
ג. כמין כף ושייך למזבח הזהב.
ד. כמין מחתה ושייך למזבח הנחושת לתרומת הדשן.

א. לאכול בהם בשר הקדש.
ב. להפך את האיברים שעל המזבח שיתאכלו מהר.
ג. לתרומת הדשן.
ד. מסלקים בהם הדשן מעל המזבח.

א. חייב מלקות.
ב. חייב כרת.
ג. חייב מיתה בידי שמיים.
ד. חייב מיתה בבי"ד.

א. על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו.
ב. על משא בני גרשון ומררי.
ג. ממונה על משא השמן, הקטורת ושמן המשחה.
ד. על משא גרשון קהת ומררי.