yeshiva.org.il


תנ"ך חומש דברים שופטים פרשת שופטים ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת שופטים

א. השני ירצה שגם אותו יכבדו וזה יגרום לקטטה ולבטול הדין.
ב. הדבר יגרום לפתיחות ולהבנה טובה וממילא יפסק הדין לאשורו.
ג. יגרום שיסתתמו טענותיו של השני.
ד. המכובד יתרגש יתר על המידה ויסתתמו טענותיו.

א. אם נתרגם שעריך לעירך.
ב. אם נתרגם שעריך לבית דין שנדון בו.
ג. אם נתרגם שעריך לשער ממש.
ד. אם נדרוש שעריך שועריך והכוונה לשוער העיר שהוא צריך לסקלו.

א. מצפה רמון.
ב. ים המלח.
ג. עין עיטם.
ד. הרי הקטב הצפוני.

א. שכתוב לא ירבה לו, "לו" בגימ' 36 ואם נחלקהו לשניים (שהרי לו ממעט השני) הרי לך 18.
ב. קבלה בידנו.
ג. לדוד היו 6 נשים ונאמר לו ואספה לך כהנה (כמו שיש לך) וכהנה.
ד. לדוד היו 6 נשים ונאמר לו "ואספה" דהיינו הוסף לך 6, "לך" עוד 6, הרי לך 18.

א. סמכו על שיעור פאה שהיא לא פחות מאחד משישים.
ב. סמכו על הפסוק "וששיתם האיפה (חצי סאה) מחומר השיעורים" (כור שהוא 30 סאה).
ג. גזירה שווה "ראשית דגנך" וראשית גז, מה ראשית גז אחד משישים אף התרומה כן.
ד. הלכה למשה מסיני היא .

א. תנא קמא – 4 צאן, ר"ע - 5.
ב. תנא קמא – 3 צאן, ר"ע - 5.
ג. תנא קמא – 5 צאן, ר"ע - 3.
ד. תנא קמא – 5 צאן, ר"ע – 5.

א. אסור לו לעבוד, רק כשהוא במשמר שלו.
ב. מותר לו, אע"פ שאין המשמר שלו.
ג. תלוי בהסכמת המשמר העובד.
ד. כהנים שהם תלמידי חכמים להם בלבד מותר.

א. מביא מלח ים וזורה על הפסל מראשו עד רגלו וממתין שיצא דמו.
ב. אומר לפסל 2 פעמים קום מלוך קום מלוך, אם קם קם ואם לאו שוברו לרסיסים.
ג. עושה מדורת אש מכאן ומכאן ומעביר בנו בין שניה.
ד. מדליק על גבי הפסל כבשן גדול ושורף בנו באש.

א. עבר משום מעונן.
ב. קסם קסמים.
ג. חבר חברים.
ד. עבר על גנבת דעת.

א. יש לסקלו.
ב. יש לשמוע בקולו.
ג. אין עוברים על מצוות ה' בשום אופן.
ד. אין לשמוע בקולו אא"כ ברור לנו שהוא צדיק גמור.

א. א.י"א שהיה ברזל בעץ ונתז הברזל וי"א אין עץ מגדל ברזלים אלא הברזל נשמט מקתו.
ב. י"א הברזל נשמט מקתו וי"א שנתזה חתיכה מן העץ ע"י הכאת הברזל.
ג. י"א "ונשל" לשון שלל שמדובר כאן רק כאשר חוזר מהיער ושללו (העצים שחטב) בידו וי"א שגם כשהולך ליער שייך אותו הדין.
ד. י"א "ונשל" לשון לשלות שמדובר כאן רק כאשר מתכופף להרים משהו מהקרקע. וי"א ש"ונשל" לשון אחר ומדובר גם כשעומד זקוף.

א. לידי קטטה.
ב. לידי שפיכות דמים.
ג. סופו שיביישו ברבים.
ד. סופו שישנא את התורה והמצוות.

א. הרי הוא כתינוק שנשבה.
ב. ראשון מת, אם נהרוג הרוצח הרי שני ישראלים הרוגים.
ג. הנרצח הוא שהעלה את חמת הרוצח דאל"כ לא היה הורגו.
ד. אולי חזר בו הרוצח והרהר תשובה וכיצד נהרגהו.

א. על לא תגזול.
ב. עבר על שני לאוין, לא תגזול ולא תסיג גבול ...
ג. עבר על 3 לאוין, לא תגזול, לא תסיג ולא תתאוה בית רעך.
ד. על הלאוין שבסעיף ג' ועוד ביטל עשה של מאזני צדק יהיה לך החל על כל ענייני מדידות.

א. למדנו שעדות בשניים.
ב. שאין עדות בנשים.
ג. שצריך להעיד מעומד.
ד. תשובות ב' ג' נכונות.

א. יוצא, ונלמד מסברה כדי לעודד אחרים, לומר מה אני מחוסר אבר יוצא אתם לא כ"ש.
ב. יוצא, ונלמד מסברה, שהרי אין נורא כ"כ אם יפסיד עוד אבר משא"כ שהוא שלם בגופו.
ג. אינו יוצא, כיון שנסמכה פרשת היוצאים למלחמה למחוסרי אבר.
ד. אינו יוצא, ונלמד מסברה, שלא להפיל את רוחם של האחרים לומר ראו עם איזה כושלים אנו יוצאים.

א. כיון שהם לא ירחמו עלינו.
ב. שצריך מעט מדת אכזריות כדי לנצח.
ג. גזרת הכתוב היא.
ד. שידעו האויבים שלא ירחמו עליהם ולא יבואו להלחם.

א. מ"כי תצא למלחמה" עד "להושיע אתכם".
ב. מ"כי תצא למלחמה" עד "שמע ישראל".
ג. מ"ומי האיש" עד "ופקדו צבאות בראש העם".
ד. מ"שמע ישראל" עד "להושיע אתכם".

א. סופה שתבוא אותה עיר ויעלו לנו מס ויעבדו אותנו.
ב. כיון שרחמנו עליהם יעשו תשובה ויתגירו.
ג. סופה שתבוא להלחם בך.
ד. סופה שתמלט על נפשה.

א. יש מצוה שכתוב "ומדדו" בכל אופן.
ב. אם ברור לנו שהיא הקרובה ביותר אין צורך במדידה.
ג. אם אין חבל מצוי, שעת הדחק הוא ואפשר להקל.
ד. קבלה בידנו שאם ברור לנו שהיא הקרובה ביותר יש מצוה למדוד באצבעות דהיינו מהזרת לבוהן במתיחה.