yeshiva.org.il


גמרא תמורה מבחן דפים י"ח-ל"ד

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת תמורה, דפים י"ח-ל"ד

א. לכו"ע לא יקרבו מדרבנן שמא יגדל מהן עדרים עדרים.
ב. מחלוקת: לרבה לכו"ע יקרבו ולר' יהושע בן לוי לכו"ע לא יקרבו.
ג. לכו"ע יקרבו.
ד. לכו"ע לא יקרבו מדאורייתא.

א. לכו"ע יקרב.
ב. לכו"ע ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו עולה.
ג. מחלוקת: לר' אליעזר יקרב ולרבנן ירעה עד שיסתאב ויביא בדמיו עולה.
ד. לרבה מחלוקת: לרבי אליעזר יקרב ולרבנן ירעה וכו' ולרבא לכו"ע יקרב.

א. לכו"ע קדוש בקדושת הגוף.
ב. לכו"ע אינו קדוש בקדושת הגוף.
ג. מחלוקת: לרב כהנא קדוש בקדושת הגוף ולרבא אינו קדוש בקדושת הגוף.
ד. מחלוקת: לתנא קמא קדוש אליבא דכו"ע, ולר' שמעון אינו קדוש.

א. לכו"ע ימכרו לצרכי עולות ודמיהן יפלו לבדק הבית.
ב. לכו"ע יקרבו עולות.
ג. לר"א ימכרו לצרכי עולות ודמיהן יפלו לבדק הבית ולר' יהושע יקרבו עולות.
ד. לר"א יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית ולר' יהושע יקרבו עולות.

א. לכו"ע מקריבין.
ב. לכו"ע אין מקריבין.
ג. לכו"ע מדאורייתא מקריבין ומדרבנן ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו.
ד. מחלוקת: לרבי ישמעאל ולתנא דמתני' מקריבין ולרבי עקיבא אין מקריבין.

א. שאין כהן יכול לשוחטה ותרעה עד שתסתאב.
ב. שמטמאה טומאת אוכלין.
ג. שמכניסין אותה לכיפה עד שתמות.
ד. שאסורה בהנאה כדין מת שאסור בהנאה.

א. כיון דאין אוכל החולין לבד לא הוי חולין בעזרה.
ב. שאני הכא שהחולין בא לצורך המנחה.
ג. הי' אוכל החולין מבחוץ.
ד. שאני הכא דכתיב יאכלו.

א. מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור.
ב. בכל גווני אסור.
ג. בכל גווני מותר.
ד. תלוי: בזמן שבית המקדש קיים אסור, ובזמן הזה מותר.

א. הוה עולה.
ב. הוה בכור.
ג. הוה ספק ואם תפסו הכהן בתורת בכור אין מוציאין מידו.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מחלוקת: לר"מ תפוס לשון ראשון ולר' יוסי חלו שניהם וימכרם ויתן דמיהן.
ב. חצי' עולה וחצי' מעשר: עולה, חצי' תמורה וחצי' מעשר: תמורה.
ג. חצי' עולה וחצי' מעשר: עולה, חצי' תמורה וחצי' מעשר: איבעיא דלא איפשטא.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. דכתיב ואם כל בהמה טמאה וילפי' מיני' דבבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר.
ב. לר' יוחנן מדכ' ואם כל בהמה טמאה ולר"ל הוי מדרבנן.
ג. מסברא דכיון דהוי בעל מום כבר אינו בקדושתו.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. מדאורייתא אין דבריו קיימים ומדרבנן דבריו קיימים.
ב. לכו"ע אין דבריו קיימים.
ג. לכו"ע דבריו קיימים.
ד. מחלוקת: לתנא דמתני' אין דבריו קיימים ולרבי מאיר דבריו קיימים.

א. מסברא דהא אונס רחמנא פטרי'.
ב. משום שחיוב סקילה הוא עונש לבעל השור שלא שמרו, ובאונס אין לחייבו.
ג. דכתיב כי יגח ולא שיגיחוהו אחרים.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. דאין עשה דהקרבה דוחה לא תעשה דעבודה זרה.
ב. דכתיב תשמרו להקריב לי וילפי' לי ולא לאדון אחר.
ג. משום דהוה מצוה הבאה בעבירה.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. בעבד כנעני שיש לו אשה ובנים.
ב. בעבד כנעני שאין לו אשה ובנים.
ג. בעבד עברי שיש לו אשה ובנים.
ד. בעבד עברי שאין לו אשה ובנים.

א. הואיל ויכולה לעמוד על אותו חלב ללא אכילה אחרת במשך כל היום.
ב. משום שיש בה מאכל טמא.
ג. משום דהוה מצוה הבאה בעבירה.
ד. משום שהחלב נהפך לדם ודם הוא הנפש.

א. דכ' כל חרם וכו' לה' ודייקי' דוקא חרם ולא קדשי בדק הבית.
ב. מסברא כיון דאין בהם קדושת הגוף.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. דכ' ועשו לי מקדש משלי.

א. אסור לשוחטה עד שתפדה ואם עבר ושחטה הרי היא פסולה למזבח.
ב. אסור לשוחטה עד שתפדה ואם עבר ושחטה מה שעשה עשוי.
ג. אין בה אלא עיכוב גזברין בלבד.
ד. פסולה ויביא עולה אחרת תחתי'.

א. גזירה שמא יבואו לטעות ולומר דאף קדשים שנפסלו או נטמאו יקרבו.
ב. ילפי' מנותר מה מצינו בנותר שהוא בעזרה ובשריפה אף חולין שנשחטו בעזרה.
ג. משום דהוו בכלל פסולין שבקדש דילפי' מקרא בקדש באש תשרף שהן בשריפה.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. משום דהוה דבר שבמנין ולא בטל.
ב. איירי באופן שאין בבגד ששים של היתר כנגד האיסור.
ג. משום דעיקר איסור כלאים הוא ע"י תערובת ולא שייך בזה ביטול ברוב.
ד. איירי באופן שעשה מן האיסור צורת ציפור בבגד דמיפה לי' לכולי בגד.