yeshiva.org.il


גמרא כריתות מבחן דפים י"ז-כ"ח

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת כריתות, דפים י"ז-כ"ח

א. דאזלי' בתר הלשון הנכתב בתורה ולא אחר קריאתו במקום שיש חילוק ביניהם.
ב. שכל טעמי התורה ונקודותי' הם הלכה למשה מסיני.
ג. שדבר שהוא מסורת לנו מאבותינו נידון כגופי תורה.
ד. שכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם כולן הלכה למשה מסיני.

א. שאם אכל ב' כזיתים ספק חלב בהעלם אחד ונודע לו לבסוף מביא על כל אחד ואחד.
ב. שאם אכל ב' כזיתים והיו לו ידיעות ספק בינתיים מביא אשם על כל אחד ואחד.
ג. שאם אכל ב' כזיתים והיו לו ידיעות ספק ביניהם ואח"כ נודע לו מביא ב' חטאות.
ד. שאם אכל ספק חלב ונודע לו שהוא חלב ושוב אכל ספק חלב מביא חטאת אף על השני.

א. לכו"ע משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה.
ב. לכו"ע מדכ' אשר חטא בה וילפי' פרט למתעסק.
ג. מסברא, כיון דלא איקרי מעשה כלל.
ד. לרבי אליעזר מדכ' אשר חטא בה ולרבי יהושע משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה.

א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. מחלוקת: לאביי חייב ולרבא פטור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. הוי ספק ומביא קרבן ומתנה אם אני חייב הרי הוא לחובתי ואם לאו יהא לנדבה.
ב. מחלוקת: לרבי יוסי פטור ולרבי נתן חייב.
ג. לכו"ע חייב.
ד. לכו"ע פטור.

א. לכו"ע מדאורייתא אינו מטמא ומדרבנן מטמא.
ב. לכו"ע אינו מטמא.
ג. לכו"ע מטמא.
ד. מחלוקת: לב"ש אינו מטמא ולב"ה מטמא.

א. התרו בו משום שרץ לוקה, משום דם אינו לוקה.
ב. בכל גווני לוקין עליו.
ג. בכל גווני אין לוקין עליו.
ד. לוקין עליו מכת מרדות מדרבנן.

א. לכו"ע דם התמצית מכפר.
ב. לכו"ע אין דם התמצית מכפר.
ג. מחלוקת: לת"ק אינו מכפר ולרבי יהודה מכפר.
ד. קילוח ראשון של דם התמצית מכפר, ולאחר מכן אינו מכפר.

א. הלכה למשה מסיני.
ב. כיון דהוה ספק ממון לא שייך בזה חיוב קרבן.
ג. משום דהוה דבר שאפשר לבררו.
ד. משום דילפי' מצות מצות מחטאת דבעי' דבר שזדונו כרת.

א. מדאורייתא אינו חייב אך עבר על איסור דרבנן.
ב. תלוי: אכל כזית אחד אינו חייב, ב' כזיתים חייב.
ג. אינו חייב משום יוה"כ.
ד. חייב משם יוה"כ.

א. לר"מ תצא לחולין ולרבנן תרעה עד שתסתאב ותימכר ויפלו דמי' לנדבה ולר"א תיקרב.
ב. לר"מ תצא לחולין ולרבנן ולר"א תיקרב.
ג. לכו"ע תצא לחולין.
ד. לכו"ע תיקרב.

א. מעיקר הדין כל המחזיק זכה ומדרבנן חייב להחזיר לבעלים הראשונים.
ב. מחלוקת: לר"ל כל המחזיק בה זכה ולרבא חוזרת לבעלים הראשונים.
ג. לכו"ע כל המחזיק בה זכה.
ד. לכו"ע חוזרת לבעלים הראשונים.

א. לת"ק ור"ל ורב ששת כל המחזיק זכה ולרשב"ג חוזרת לבעלים.
ב. לכו"ע כל המחזיק בה זכה.
ג. לכו"ע חוזרת לבעלים הראשונים.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לכו"ע עד שלא נראית לעריפה.
ב. לכו"ע עד שלא נערפה ממש.
ג. לכו"ע עד שלא נשחטה וס"ל להאי תנא עגלה בשחיטה כשרה.
ד. מחלוקת: לרב המנונא עד שלא נראית לעריפה ולרבא עד שלא נערפה ממש.

א. מסברא דכל חיוב הקרבן הוא משום לבו נוקפו וכשעבר יהו"כ הלא כבר נתכפר לו.
ב. דכ' והתודה עליו וכו' וילפי' דחטאים שאינן בני קרבן ודאי יוה"כ מכפר.
ג. דכ' מכל חטאתיכם לפני ה' וילפי דחטא שאין מכיר אלא המקום יוה"כ מכפר.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. תלוי: אם התרו בו ונתחייב מלקות אינו מכפר, ואם לא התרו בו מכפר.
ב. בכל גווני מכפר.
ג. בכל גווני אינו מכפר.
ד. תלוי: עשה תשובה ביוה"כ מכפר, לא עשה תשובה אינו מכפר.

א. דכיון דמלקוה הרי היא נבילה לזרים דלא הותרה מליקה אלא לכהנים.
ב. משום שאינה משתמרת.
ג. דכיון דנודע לה שלא ילדה הרי היא חולין בעזרה.
ד. מדרבנן שמא יאמרו נהנין מחטאת העוף ספק.

א. ס"ל דחטאת שכיפרו בעלי' נמי אינה מתה.
ב. שאני התם דכיון דכיפרו בעלי' הרי פקעה קדושתה לגמרי.
ג. חטאת שכיפרו בעלי' הוי הלכה למשה מסיני ואין למידין הימנה.
ד. הא גופא השיב לו ר' יוחנן דנדחין כיון דילפי' מחטאת שכיפרו בעלי'.

א. דכ' במצורע זאת דמשמע דרק בכה"ג יצא.
ב. מסברא דכיון דנתחייב בקרבן עשיר האיך יצא בקרבן עני.
ג. ילפי' ממטמא מקדש עשיר שאם הביא קרבן עני לא יצא.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. הי' נכנס בטומאה לבית המקדש.
ב. הי' כורך שיראין על ידו ועובד במקדש בכדי שלא יתלכלכו ידיו בדם ובבשר.
ג. לא הי' מולק חטאת העוף אלא שוחטה.
ד. הי' הולך במנעלים בבית המקדש בכדי שלא יטנפו רגליו.