yeshiva.org.il


גמרא נידה מבחן דפים י"ז-ל"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת נידה, דפים י"ז-ל"א

א. בכל גווני מטמא.
ב. בכל גווני אינו מטמא.
ג. בכל גווני אינו מטמא מדאורייתא אבל מטמא מדרבנן.
ד. תלוי: חישב עליו לאכילה אינו מטמא, למשקה מטמא.

א. תלוי: ללישנא דבתר חששא אזלי' אין שורפין וללישנא דבתר חזקה אזלי' שורפין.
ב. לכו"ע אין שורפין.
ג. לכו"ע שורפין.
ד. תלוי: בקרקע פרוזדור שורפין, בגג פרוזדור אין שורפין.

א. מחלוקת: לרב הונא שורפין ולרמי בר שמואל אין שורפין.
ב. מחלוקת: לרב הונא שורפין ולרמי בר שמואל נמצא בקרקע שורפין בגג אין שורפין.
ג. לכו"ע בכל גווני שורפין.
ד. לכו"ע תלוי: נמצא בקרקע פרוזדור שורפין, בגג אין שורפין.

א. לכו"ע טהורה.
ב. לכו"ע מחלוקת: לרבנן טהורה ולרבי יהודה טמאה.
ג. מחלוקת: לרב יהודה אמר שמואל לרבנן טהורה ולר"י טמאה, ולר' יוחנן לכו"ע טמאה.
ד. מחלוקת: לרב יהודה אמר שמואל טהורה ולר' יוחנן טמאה.

א. למעוטי הפילה חתיכה ואינה יודעת מה הפילה דאזלי' לר"י בתר רוב ואינו כודאי.
ב. למעוטי היכא דאזלי' בתר רוב באיסורים דלא הוה כודאי.
ג. למעוטי היכא דאזלי' בתר רוב בטומאה דעלמא דלא הוה כודאי.
ד. למעוטי רוב שיש חזקה כנגדו דלא הוה כודאי.

א. מחלוקת: לת"ק ולבית הלל טהורה ולבית שמאי טמאה.
ב. מחלוקת: לת"ק הוה ספק ולבית שמאי טמאה ולבית הלל טהורה.
ג. לכו"ע טהורה.
ד. לכו"ע טמאה.

א. מחלוקת: לתנא דברייתא אינו רשאי ולרב יצחק ברי' דרב יהודה רשאי.
ב. לכו"ע רשאי.
ג. לכו"ע אינו רשאי לטהר ולהתיר.
ד. תלוי: בדיני טומאה וטהרה אינו רשאי לטהר ובדיני איסור והיתר רשאי להתיר.

א. שאם מרגשת זיבת דבר לח הוה הרגשה וטמאה מדאורייתא.
ב. שאם מרגשת שנזדעזעו איבריה הוה הרגשה וטמאה מדאורייתא.
ג. שאחר שיצא הדם מן המקור לפרוזדור הרי היא טמאה מדאורייתא.
ד. שאם יש לה דם בפנים ולא הרגישה ביציאתו מן המקור הרי היא טמאה רק מדרבנן.

א. לכו"ע טמאה מספק.
ב. לכו"ע טהורה.
ג. לכו"ע טמאה.
ד. מחלוקת: לת"ק טהורה ולרשב"ג טמאה.

א. מותר.
ב. אסור.
ג. תלוי: מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מחלוקת: לרבי יוחנן טמאה ולר"ל אינה טמאה.
ב. לכו"ע אינה טמאה.
ג. לכו"ע טמאה.
ד. לכו"ע מדאורייתא טהורה ומדרבנן נחשב כלידה לחומרא.

א. לענין ימי טוהר שיש לה ימי טוהר רק ביש לו שערות בראשו.
ב. לענין טומאת לידה שטמאה רק ביש לו שערות בראשו.
ג. לענין טומאת נדה שטמאה נדה לאחר הלידה רק ביש לו שערות בראשו.
ד. לענין פדיון הבן שחייב בפדיון ופוטר הבא אחריו רק ביש לו שערות בראשו.

א. שצריך שיאחז השופר בידו ויראה עוד טפח מצד אחד.
ב. שצריך שיאחז השופר בידו ויראה עוד טפח מכל צד.
ג. שצריך שיאחז השופר בידו ויראה לכאן ולכאן.
ד. שעובי השופר יהי' בצד אחד טפח.

א. לכו"ע דאורייתא אינו מקבל טומאה דרבנן מקבל טומאה.
ב. מחלוקת: לרבי מאיר אינו מקבל טומאה ולחכמים מקבל טומאה.
ג. לכו"ע מקבל טומאה.
ד. לכו"ע אינו מקבל טומאה.

א. לכו"ע טמא.
ב. לכו"ע אינו טמא.
ג. מחלוקת: לרבי מאיר טמא ולרבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון טהור.
ד. מחלוקת: לרבי מאיר טמא ולרבי יוסי ורבי יהודה ספק ולרבי שמעון טהור.

א. משום דבעי' העלם שרץ שידע באיזה טומאה נטמא.
ב. משום דכ' מזכר עד נקבה תשלחו וילפי' זכר ודאי ונקבה ודאית למעוטי טומטום.
ג. משום דטומטום דינו כקטן ואינו בן מצוות כלל.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. לכו"ע חשיב כילוד.
ב. לכו"ע לא חשיב כילוד.
ג. מחלוקת: לר' אלעזר אינו חשיב כילוד ולר' יוחנן חשיב כילוד.
ד. מחלוקת: ללישנא קמא חשיב כילוד וללישנא בתרא לא חשיב כילוד.

א. מחלוקת: לת"ק חוששת ולר' ישמעאל אינה חוששת ולחכמים חוששת מדרבנן.
ב. מחלוקת: לת"ק ולחכמים חוששת ולרבי ישמעאל אינה חוששת.
ג. לכו"ע חוששת.
ד. לכו"ע אינה חוששת.

א. גמרא גמירי לה.
ב. דכ' כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון.
ג. דכ' ממעי אמך אתה גוזי, וגוזי לשון שבועה הוא.
ד. דכ' מבטן אמי אלי אתה.

א. טובה בעולם.
ב. ישועה בעולם.
ג. ברכה בעולם.
ד. שלום בעולם.