yeshiva.org.il


גמרא עירובין מבחן דפים ב' - י"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים ב'-י"ז

א. דכ' ושחטו פתח אוהל מועד וילפי' בזמן שפותחין ולא בזמן שהן נעולין.
ב. משום שנשחטו קודם תמיד של שחר, ובתמיד של שחר ילפי' העולה עולה ראשונה.
ג. תלוי: במשכן מקרא דושחטו פתח אוהל מועד, ובמקדש הלכה למשה מסיני.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. לכו"ע פסול.
ב. לכו"ע כשר.
ג. לכו"ע מחלוקת, לחד תנא כשר לחד תנא פסול.
ד. לרב לחד תנא כשר ולחד תנא פסול ולרב נחמן ב"י לכו"ע כשר.

א. בחמשה טפחים.
ב. בששה טפחים.
ג. לרבנן בחמשה טפחים ולרבי רוב אמות בחמשה ואמה שבאים למדוד עמה משך סוכה בששה.
ד. רוב אמות בחמשה טפחים, ואמה שבאים למדוד עמה משך סוכה בששה.

א. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שרק נימא אחת קשורה חוצצת ולא שלש.
ב. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שאף מיעוטו המקפיד חוצץ.
ג. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שרק רובו ומקפיד עליו חוצץ.
ד. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שאף בשיער יש דיני חציצה.

א. לכו"ע צריך לחי אחר להתירו.
ב. לכו"ע א"צ לחי אחר להתירו.
ג. מחלוקת: לרב הונא ברי' דר"י צריך ולרב אשי אינו צריך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. עושה דלת מכאן וצריך לנעול ולחי וקורה מכאן.
ב. עושה דלת מכאן ואין צריך לנעול ולחי וקורה מכאן.
ג. עושה צורת הפתח מכאן ולחי מכאן.
ד. עושה לחי מכאן וקורה מכאן.

א. לכו"ע עושה לחי מכאן וקורה מכאן.
ב. לכו"ע עושה לו לחי או קורה מצד אחד.
ג. לכו"ע עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן.
ד. מחלוקת: לת"ק עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן ולחנני' סגי בלחי או קורה.

א. לכו"ע אסור לטלטל בתוכו.
ב. לכו"ע לרבי הוה ספק ולחכמים אסור.
ג. לכו"ע לרבי הוה ספק ולחכמים מותר.
ד. לרבי הוה ספק, ולחכמים לחד לישנא מותר ולחד לישנא אסור.

א. מחלוקת: לרב כהנא בר תחליפא מניחו באלכסון ולרבא אינו מניחו אלא כנגד הקצר.
ב. אם יש באלכסון יותר מי' לכו"ע כנגד הקצר ואם לאו לרבא כנגד הקצר ולרב כהנא באלכסון.
ג. לכו"ע מניחו באלכסון.
ד. לכו"ע תלוי: אם יש באלכסון יותר מי' מניחו כנגד הקצר, ואם לאו מניחו באלכסון.

א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לאביי אסור ולרבא מותר.
ד. מעיקר הדין מותר, אבל ראוי להחמיר בזה שלא יבואו לטעות ולטלטל אף במבוי שפתוח לרה"ר.

א. לכו"ע אינו נידון משום לחי.
ב. לכו"ע נידון משום לחי.
ג. מחלוקת: לרב חייא נידון משום לחי ולרבי שמעון ב"ר ולרבי יוחנן אינו נידון משום לחי.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. נידון משום לחי.
ב. אינו נידון משום לחי.
ג. נידון משום לחי אבל בה"ג הלחי הוא רק משום היכר ואינו מדין מחיצה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לכו"ע לא מועיל ואין זה נחשב מקום בפני עצמו.
ב. לכו"ע מועיל ונחשב מקום בפני עצמו.
ג. מחלוקת: לר"ל מועיל ולר' יוחנן אינו מועיל.
ד. תלוי: מדאורייתא מועיל, ומדרבנן אינו מועיל כיון דאינו ניכר שהוא מקום בפני עצמו.

א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. לרבי יהודה דס"ל ב' מחיצות דאורייתא לכו"ע חייב, ולרבנן לרב יהודה חייב ולרבא פטור.
ד. לרבי יהודה דס"ל ב' מחיצות דאורייתא חייב ולרבנן פטור.

א. מחלוקת: לרבי יהודה משום רבי מאיר אי אפשר ולרב יעקב משום ר"מ אפשר.
ב. מחלוקת: לת"ק אי אפשר ולרב אחי ב"ר יאשי' אפשר.
ג. לכו"ע אפשר.
ד. לכו"ע אי אפשר.

א. שאם היא בתוך כ' ועקמימותה למעלה מכ' רואין אותה כאילו היא פשוטה.
ב. שאם היא למעלה מי' ועקמימותה בתוך י' רואין אותה כאלו היא פשוטה.
ג. שאם היא בתוך מבוי ועקמימותה חוץ למבוי אין חוששין דילמא אתי לאימשוכי בתרה.
ד. אגב סיפא דחידש לנו עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת נקט נמי הא.

א. לכו"ע אין לה דין מחיצה.
ב. לכו"ע יש לה דין מחיצה.
ג. מחלוקת: לאביי יש לה דין מחיצה ולרבא אין לה דין מחיצה.
ד. תלוי: היכא דבעי' מחיצה מה"ת אין לה דין מחיצה והיכא דבעי' מדרבנן יש לה דין מחיצה.

א. לכו"ע מסברא דאין סניגור נעשה קטיגור.
ב. לכו"ע מדכ' וכתב לה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף.
ג. לכו"ע מדכ' ספר כריתות וילפי' ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.
ד. מחלוקת: לרבנן מדכ' וכתב לה ולרבי יוסי מדכ' ספר כריתות.

א. תלוי: אם הקיף בית סאתים מותר, וביותר מזה לא התירו לו.
ב. מחלוקת: לתנא דמתני' לא התירו ליחיד כלל ולתנא דברייתא התירו אף ביחיד.
ג. בכל גווני התירו אף ביחיד אלא שדיבר רבי יהודה בהווה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. שמת מצוה קנה מקומו.
ב. שאף שיש להם יורשין קנו מקומן.
ג. שאפי' שמתו בעיר אחרת שלא דרו בה קנו מקומן.
ד. שיש חיוב לקוברם באותו מקום ואסור ליטלם למקום אחר אפי' אם ידוע שאין רוצים כן.