מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים ב'-י"ז1. שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין - מה הטעם? (ב.)
א. דכ' ושחטו פתח אוהל מועד וילפי' בזמן שפותחין ולא בזמן שהן נעולין.
ב. משום שנשחטו קודם תמיד של שחר, ובתמיד של שחר ילפי' העולה עולה ראשונה.
ג. תלוי: במשכן מקרא דושחטו פתח אוהל מועד, ובמקדש הלכה למשה מסיני.
ד. הלכה למשה מסיני.
2. מבוי שיש לו קורה למעלה מכ' אמה שיש לה אמלתרא מה דינו? (ג.)
א. לכו"ע פסול.
ב. לכו"ע כשר.
ג. לכו"ע מחלוקת, לחד תנא כשר לחד תנא פסול.
ד. לרב לחד תנא כשר ולחד תנא פסול ולרב נחמן ב"י לכו"ע כשר.
3. אמת סוכה בכמה אליבא דאביי? (ג:)
א. בחמשה טפחים.
ב. בששה טפחים.
ג. לרבנן בחמשה טפחים ולרבי רוב אמות בחמשה ואמה שבאים למדוד עמה משך סוכה בששה.
ד. רוב אמות בחמשה טפחים, ואמה שבאים למדוד עמה משך סוכה בששה.
4. אמר רב חייא בר אשי אמר רב חציצין הלכה למשה מסיני - והא חציצין דאורייתא נינהו? (ד:)
א. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שרק נימא אחת קשורה חוצצת ולא שלש.
ב. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שאף מיעוטו המקפיד חוצץ.
ג. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שרק רובו ומקפיד עליו חוצץ.
ד. הא דבעי' להלכתא הוא ללמדנו שאף בשיער יש דיני חציצה.
5. מבוי שהוא רחב ט' אמות ויש בו לחי הנעשה מאליו בשיעור ד"א - האם צריך לחי אחר להתיר? (ה:)
א. לכו"ע צריך לחי אחר להתירו.
ב. לכו"ע א"צ לחי אחר להתירו.
ג. מחלוקת: לרב הונא ברי' דר"י צריך ולרב אשי אינו צריך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
6. כיצד מערבין מבואות המפולשין לחנני' אליבא דבית הלל? (ו:)
א. עושה דלת מכאן וצריך לנעול ולחי וקורה מכאן.
ב. עושה דלת מכאן ואין צריך לנעול ולחי וקורה מכאן.
ג. עושה צורת הפתח מכאן ולחי מכאן.
ד. עושה לחי מכאן וקורה מכאן.
7. מבוי שהוא מפולש מצדו האחד לרה"ר ומצדו השני לכרמלית - איך מערבין אותו? (ז.)
א. לכו"ע עושה לחי מכאן וקורה מכאן.
ב. לכו"ע עושה לו לחי או קורה מצד אחד.
ג. לכו"ע עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן.
ד. מחלוקת: לת"ק עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן ולחנני' סגי בלחי או קורה.
8. מבוי שאינו מפולש ומתוקן כהלכתו שצדו אחד אשפה וצדו אחד ים - מה דינו? (ח.)
א. לכו"ע אסור לטלטל בתוכו.
ב. לכו"ע לרבי הוה ספק ולחכמים אסור.
ג. לכו"ע לרבי הוה ספק ולחכמים מותר.
ד. לרבי הוה ספק, ולחכמים לחד לישנא מותר ולחד לישנא אסור.
9. מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחר קצר ויש ביניהם פחות מד"א - היכן מניח את הקורה? (ח:)
א. מחלוקת: לרב כהנא בר תחליפא מניחו באלכסון ולרבא אינו מניחו אלא כנגד הקצר.
ב. אם יש באלכסון יותר מי' לכו"ע כנגד הקצר ואם לאו לרבא כנגד הקצר ולרב כהנא באלכסון.
ג. לכו"ע מניחו באלכסון.
ד. לכו"ע תלוי: אם יש באלכסון יותר מי' מניחו כנגד הקצר, ואם לאו מניחו באלכסון.
10. מבוי שפתוח לכרמלית האם מותר לטלטל בין הלחיין שלו? (ט.)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לאביי אסור ולרבא מותר.
ד. מעיקר הדין מותר, אבל ראוי להחמיר בזה שלא יבואו לטעות ולטלטל אף במבוי שפתוח לרה"ר.
11. נראה מבפנים ושוה מבחוץ - האם נידון משום לחי או לא? (ט:)
א. לכו"ע אינו נידון משום לחי.
ב. לכו"ע נידון משום לחי.
ג. מחלוקת: לרב חייא נידון משום לחי ולרבי שמעון ב"ר ולרבי יוחנן אינו נידון משום לחי.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. נראה מבחוץ ושוה מבפנים - האיך קיי"ל בזה להלכה? (י.)
א. נידון משום לחי.
ב. אינו נידון משום לחי.
ג. נידון משום לחי אבל בה"ג הלחי הוא רק משום היכר ואינו מדין מחיצה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
13. נעץ ד' קונדיסין בד' פינות ומתח שם זמורה מן הצד ויש ביניהן יותר מי' מה הדין לענין כלאים? (יא.:)
א. לכו"ע לא מועיל ואין זה נחשב מקום בפני עצמו.
ב. לכו"ע מועיל ונחשב מקום בפני עצמו.
ג. מחלוקת: לר"ל מועיל ולר' יוחנן אינו מועיל.
ד. תלוי: מדאורייתא מועיל, ומדרבנן אינו מועיל כיון דאינו ניכר שהוא מקום בפני עצמו.
14. הזורק לתוך מבוי מפולש האם חייב משום זורק? (יב:)
א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. לרבי יהודה דס"ל ב' מחיצות דאורייתא לכו"ע חייב, ולרבנן לרב יהודה חייב ולרבא פטור.
ד. לרבי יהודה דס"ל ב' מחיצות דאורייתא חייב ולרבנן פטור.
15. האם אפשר למחוק לסוטה פרשת סוטה הכתובה בספר תורה? (יג.)
א. מחלוקת: לרבי יהודה משום רבי מאיר אי אפשר ולרב יעקב משום ר"מ אפשר.
ב. מחלוקת: לת"ק אי אפשר ולרב אחי ב"ר יאשי' אפשר.
ג. לכו"ע אפשר.
ד. לכו"ע אי אפשר.
16. עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה - מה החידוש בזה? (יד.)
א. שאם היא בתוך כ' ועקמימותה למעלה מכ' רואין אותה כאילו היא פשוטה.
ב. שאם היא למעלה מי' ועקמימותה בתוך י' רואין אותה כאלו היא פשוטה.
ג. שאם היא בתוך מבוי ועקמימותה חוץ למבוי אין חוששין דילמא אתי לאימשוכי בתרה.
ד. אגב סיפא דחידש לנו עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת נקט נמי הא.
17. מחיצה הנעשית מאלי' האם יש לה דין מחיצה? (טו.)
א. לכו"ע אין לה דין מחיצה.
ב. לכו"ע יש לה דין מחיצה.
ג. מחלוקת: לאביי יש לה דין מחיצה ולרבא אין לה דין מחיצה.
ד. תלוי: היכא דבעי' מחיצה מה"ת אין לה דין מחיצה והיכא דבעי' מדרבנן יש לה דין מחיצה.
18. מנא לן דאין אשה מתגרשת בכסף? (טו:)
א. לכו"ע מסברא דאין סניגור נעשה קטיגור.
ב. לכו"ע מדכ' וכתב לה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף.
ג. לכו"ע מדכ' ספר כריתות וילפי' ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.
ד. מחלוקת: לרבנן מדכ' וכתב לה ולרבי יוסי מדכ' ספר כריתות.
19. מקיפין בקנים וכו' בשיירא דברו דברי רבי יהודה - מה הדין ביחיד בכה"ג? (טז:)
א. תלוי: אם הקיף בית סאתים מותר, וביותר מזה לא התירו לו.
ב. מחלוקת: לתנא דמתני' לא התירו ליחיד כלל ולתנא דברייתא התירו אף ביחיד.
ג. בכל גווני התירו אף ביחיד אלא שדיבר רבי יהודה בהווה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
20. ובמקום שנהרגים שם נקברים - מה החידוש בזה? (יז:)
א. שמת מצוה קנה מקומו.
ב. שאף שיש להם יורשין קנו מקומן.
ג. שאפי' שמתו בעיר אחרת שלא דרו בה קנו מקומן.
ד. שיש חיוב לקוברם באותו מקום ואסור ליטלם למקום אחר אפי' אם ידוע שאין רוצים כן.