מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים י"ח-ל"ב1. האם עושין פסין לבאר אליבא דחנני'? (יח.)
א. לכו"ע עושין.
ב. לכו"ע אין עושין.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא עושין ללישנא בתרא אין עושין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
2. אבן עגולה שיש בה כדי ליחקק וליחלק ויהי' בה אמה לכאן ואמה לכאן האם נידון משום דיומד? (יט:)
א. לכו"ע נידון משום דיומד.
ב. לכו"ע אינו נידון משום דיומד.
ג. מחלוקת: לרשב"א אינו נידון משום דיומד ולר"י בנו של ר' יוחנן בן ברוקה נידון משום דיומד.
ד. תלוי: אם האבן רק מצד אחד נידון משום דיומד ואם היא מב' צדדים ויותר אינו נידון.
3. ב' חצירות שראשן נכנס לבין הפסין האם מותר לטלטל בתוכן? (כ.)
א. מחלוקת: לרב הונא אסור ולרבא מותר.
ב. תלוי: אם לא עירבו לכו"ע אסור, ואם עירבו לרב הונא אסור ולרבא מותר.
ג. תלוי: עירבו מותר, לא עירבו אסור.
ד. לכו"ע בכל גווני אסור.
4. בהמה ברה"ר שראשה ורובה ברה"י האם מותר להשקותה כשאוחז הכלי ואינו אוחז הבהמה? (כ:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא מותר ללישנא בתרא איבעיא דלא איפשטא.
ד. מחלוקת: ללישנא קמא מותר ללישנא בתרא אסור.
5. אין בורגנין בבבל - מה הטעם? (כא.)
א. משום דשכיחי בידקי.
ב. משום דשכיחי גנבי.
ג. משום דלא שכיחי מתיבתא.
ד. משום דמתחילה לא תיקנו כן אלא בא"י.
6. עד שבא שלמה ועשה לה אזנים - מה הכוונה? (כא:)
א. שביאר טעמי התורה ע"פ משלים כדי שיוכל כל אדם להבינם.
ב. שדרש טעמא דקרא.
ג. שתיקן עירובין וידים וגזר על השניות שע"י כן אוחזין ישראל במצות ונתרחקו מן העבירה.
ד. שקבע לה מסורת וסימנין בין בתיבות המקרא בין בגירסא של משנה.
7. למאן דס"ל דלא התירו בבור אלא בית סאתיים - מה יהי' הדין באופן שהוא ק' על נ'? (כב.)
א. לכו"ע אף באופן כזה מותר.
ב. לכו"ע באופן כזה יהי' אסור.
ג. מחלוקת: לרבי יהודה מותר ולרבי שמעון בן אלעזר אסור.
ד. מעיקר הדין מותר, אך חכמים גזרו בזה שמא יאמר שיש כאן יותר מבית סאתים.
8. תל המתלקט עשרה מתוך ארבע ורבים בוקעין בו האם חייבין עליו משום רה"ר לר' יהודה? (כב:)
א. לכו"ע חייבין.
ב. לכו"ע פטורין.
ג. תלוי: הזורק לתוכו מרה"י פטור והמטלטל בתוכו ד"א חייב משום מעביר ברה"ר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
9. האם בעי' לדעת שמואל להלכה קרפף מרובע ומוקף לדירה או לא? (כג:)
א. לא בעי' מרובע ולא בעי' מוקף לדירה.
ב. בעי' דוקא מרובע ואפי' בלא הוקף לדירה.
ג. בעי' מרובע ובעי' הוקף לדירה.
ד. לא בעי' מרובע ובעי' מוקף לדירה.
10. פרץ אמה וגדר אמה עד שהשלימו ליותר מעשר מהו? (כד.)
א. לכו"ע לא מהני.
ב. לכו"ע מהני.
ג. תלוי: אם עשה כן אמה אחר אמה לא מהני, ואם פרץ חמש וגדרן ושוב פרץ עוד חמש מהני.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
11. העושה מחיצה ע"ג מחיצה בנכסי הגר האם קנה? (כה.)
א. מחלוקת: לרב חסדא לא קנה ולרב ששת קנה.
ב. תלוי: אם נשארו המחיצות הראשונות לא קנה ואם נבלעו המחיצות הראשונות קנה.
ג. לכו"ע קנה.
ד. לכו"ע לא קנה.
12. מחיצה העשויה לנחת - מה הכוונה? (כו.)
א. מחיצה שאינה עשויה לדור בה אלא לשמור מה שבתוכה.
ב. מחיצה שעושים הבנאים לצל סביבותיהם כשבונים בחמה.
ג. מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוי'.
ד. מחיצה שאינה עומדת ברוח שאינה מצוי'.
13. מנא לן דנשים חייבות באכילת מצה בלילה הראשון של פסח? (כז. רש"י ד"ה מצה)
א. מסברא דאף הן היו באותו הנס.
ב. דילפי' מקרא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה.
ג. ילפי' גזירה שוה מחג הסוכות והתם כתיב כל האזרח לרבות הנשים.
ד. הלכה למשה מסיני.
14. קור ששלקו וטיגנו האם מטמא טומאת אוכלין? (כח:)
א. לכו"ע אינו מטמא טומאת אוכלין.
ב. לכו"ע מטמא טומאת אוכלין.
ג. תלוי: מדאורייתא אינו מטמא ומדרבנן מטמא.
ד. מחלוקת: לת"ק מטמא ולרבי יהודה אינו מטמא.
15. אמר רב זירא אמר שמואל שכר מערבין בו - בכמה מערבין? (כט:)
א. שתי רביעיות.
ב. שתי לוגין.
ג. לוג.
ד. רביעית.
16. האומר ככר זה עלי האם מערבין לו בה? (ל.)
א. לכו"ע אין מערבין לו בה.
ב. לכו"ע מערבין לו בה.
ג. לרב הונא ולחד תנא אליבא דר"א אין מערבין ולתנא דברייתא ולחד תנא אליבא דר"א מערבין.
ד. לתנא דברייתא אין מערבין ולרבי אליעזר מערבין.
17. הנכנס לארץ העמים בשידה שאינה מחזקת כוריים ביבש האם נטמא טומאת אוהל? (ל: רש"י ד"ה שמיה)
א. לכו"ע נטמא בטומאת אוהל.
ב. לכו"ע לא נטמא בטומאת אוהל.
ג. לרבי נטמא ולרבי יוסי ברבי יהודה לא נטמא.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
18. מנא לן דתשמישי המת אסורין בהנאה? (לא. רש"י ד"ה אסור)
א. הלכה למשה מסיני.
ב. דכ' ותמת שם מרים וילפי' שם שם מעגלה ערופה.
ג. מסברא דאין זה כבוד המת.
ד. מדרבנן, ומדאורייתא אין האיסור הנאה אלא מהמת עצמו.
19. השולח עירוב תחומין ביד קטן האם הוה עירוב? (לא:)
א. תלוי: אם אמר לאחר לקבלו הימנו ועומד ורואהו הוה עירוב ואם לאו לא הוה עירוב.
ב. בכל גווני הוה עירוב.
ג. בכל גווני לא הוה עירוב ואפי' באמר לאחר לקבל הימנו ועומד ורואהו.
ד. מחלוקת: למ"ד תחומין דאורייתא לא הוה עירוב ולמ"ד תחומין דרבנן הוה עירוב.
20. נתנו באילן למעלה מי' טפחים אין עירובו עירוב - באיזה אופן מדובר? (לב:)
א. באילן העומד ברה"ר ונתכוון לשבות למטה ואליבא דרבי דדבר שהוא שבות לא גזרו בביהשמ"ש.
ב. באילן העומד ברה"י ונתכוון לשבות למעלה.
ג. באילן העומד ברה"ר ונתכוון לשבות למעלה.
ד. באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר ונתכוון לשבות בנופו.