yeshiva.org.il


גמרא עירובין מבחן דפים י"ח - ל"ב

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים י"ח-ל"ב

א. לכו"ע עושין.
ב. לכו"ע אין עושין.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא עושין ללישנא בתרא אין עושין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לכו"ע נידון משום דיומד.
ב. לכו"ע אינו נידון משום דיומד.
ג. מחלוקת: לרשב"א אינו נידון משום דיומד ולר"י בנו של ר' יוחנן בן ברוקה נידון משום דיומד.
ד. תלוי: אם האבן רק מצד אחד נידון משום דיומד ואם היא מב' צדדים ויותר אינו נידון.

א. מחלוקת: לרב הונא אסור ולרבא מותר.
ב. תלוי: אם לא עירבו לכו"ע אסור, ואם עירבו לרב הונא אסור ולרבא מותר.
ג. תלוי: עירבו מותר, לא עירבו אסור.
ד. לכו"ע בכל גווני אסור.

א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא מותר ללישנא בתרא איבעיא דלא איפשטא.
ד. מחלוקת: ללישנא קמא מותר ללישנא בתרא אסור.

א. משום דשכיחי בידקי.
ב. משום דשכיחי גנבי.
ג. משום דלא שכיחי מתיבתא.
ד. משום דמתחילה לא תיקנו כן אלא בא"י.

א. שביאר טעמי התורה ע"פ משלים כדי שיוכל כל אדם להבינם.
ב. שדרש טעמא דקרא.
ג. שתיקן עירובין וידים וגזר על השניות שע"י כן אוחזין ישראל במצות ונתרחקו מן העבירה.
ד. שקבע לה מסורת וסימנין בין בתיבות המקרא בין בגירסא של משנה.

א. לכו"ע אף באופן כזה מותר.
ב. לכו"ע באופן כזה יהי' אסור.
ג. מחלוקת: לרבי יהודה מותר ולרבי שמעון בן אלעזר אסור.
ד. מעיקר הדין מותר, אך חכמים גזרו בזה שמא יאמר שיש כאן יותר מבית סאתים.

א. לכו"ע חייבין.
ב. לכו"ע פטורין.
ג. תלוי: הזורק לתוכו מרה"י פטור והמטלטל בתוכו ד"א חייב משום מעביר ברה"ר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לא בעי' מרובע ולא בעי' מוקף לדירה.
ב. בעי' דוקא מרובע ואפי' בלא הוקף לדירה.
ג. בעי' מרובע ובעי' הוקף לדירה.
ד. לא בעי' מרובע ובעי' מוקף לדירה.

א. לכו"ע לא מהני.
ב. לכו"ע מהני.
ג. תלוי: אם עשה כן אמה אחר אמה לא מהני, ואם פרץ חמש וגדרן ושוב פרץ עוד חמש מהני.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מחלוקת: לרב חסדא לא קנה ולרב ששת קנה.
ב. תלוי: אם נשארו המחיצות הראשונות לא קנה ואם נבלעו המחיצות הראשונות קנה.
ג. לכו"ע קנה.
ד. לכו"ע לא קנה.

א. מחיצה שאינה עשויה לדור בה אלא לשמור מה שבתוכה.
ב. מחיצה שעושים הבנאים לצל סביבותיהם כשבונים בחמה.
ג. מחיצה שאינה עומדת ברוח מצוי'.
ד. מחיצה שאינה עומדת ברוח שאינה מצוי'.

א. מסברא דאף הן היו באותו הנס.
ב. דילפי' מקרא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה.
ג. ילפי' גזירה שוה מחג הסוכות והתם כתיב כל האזרח לרבות הנשים.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. לכו"ע אינו מטמא טומאת אוכלין.
ב. לכו"ע מטמא טומאת אוכלין.
ג. תלוי: מדאורייתא אינו מטמא ומדרבנן מטמא.
ד. מחלוקת: לת"ק מטמא ולרבי יהודה אינו מטמא.

א. שתי רביעיות.
ב. שתי לוגין.
ג. לוג.
ד. רביעית.

א. לכו"ע אין מערבין לו בה.
ב. לכו"ע מערבין לו בה.
ג. לרב הונא ולחד תנא אליבא דר"א אין מערבין ולתנא דברייתא ולחד תנא אליבא דר"א מערבין.
ד. לתנא דברייתא אין מערבין ולרבי אליעזר מערבין.

א. לכו"ע נטמא בטומאת אוהל.
ב. לכו"ע לא נטמא בטומאת אוהל.
ג. לרבי נטמא ולרבי יוסי ברבי יהודה לא נטמא.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. הלכה למשה מסיני.
ב. דכ' ותמת שם מרים וילפי' שם שם מעגלה ערופה.
ג. מסברא דאין זה כבוד המת.
ד. מדרבנן, ומדאורייתא אין האיסור הנאה אלא מהמת עצמו.

א. תלוי: אם אמר לאחר לקבלו הימנו ועומד ורואהו הוה עירוב ואם לאו לא הוה עירוב.
ב. בכל גווני הוה עירוב.
ג. בכל גווני לא הוה עירוב ואפי' באמר לאחר לקבל הימנו ועומד ורואהו.
ד. מחלוקת: למ"ד תחומין דאורייתא לא הוה עירוב ולמ"ד תחומין דרבנן הוה עירוב.

א. באילן העומד ברה"ר ונתכוון לשבות למטה ואליבא דרבי דדבר שהוא שבות לא גזרו בביהשמ"ש.
ב. באילן העומד ברה"י ונתכוון לשבות למעלה.
ג. באילן העומד ברה"ר ונתכוון לשבות למעלה.
ד. באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר ונתכוון לשבות בנופו.