מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים ל"ג-מ"ז1. נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפי' למעלה מי' טפחים עירובו עירוב - באיזה אופן מדובר? (לג.:)
א. לכו"ע ביש בו ארבעה.
ב. לכו"ע באין בו ארבעה.
ג. מחלוקת: לרבינא באין בו ארבעה ולר' ירמי' ביש בו ארבעה.
ד. לכו"ע בין ביש בו ארבעה ובין באין בו ארבעה.
2. נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס המחובר לקרקע - האם הוה עירוב? (לד:)
א. מחלוקת: לרבא הוה עירוב ולרבינא לא הוה עירוב.
ב. מחלוקת: לרבנן לכו"ע לא הוה עירוב ולרבי לרבא הוה עירוב ולרבינא לא הוה עירוב.
ג. מחלוקת: לרבנן לא הוה עירוב ולרבי הוה עירוב.
ד. לכו"ע לא הוה עירוב.
3. הקיש ע"ג שידה תיבה ומגדל טמאין רבי נחמי' ור"ש מטהרין - באיזה אופן מדובר? (לה.)
א. בניסט מחמת כוחו.
ב. בניסט מחמת רעדה.
ג. ברעדה מחמת כוחו.
ד. בניסט מחמת כח כוחו.
4. וטבל בא' מהן וא"י באיזה מהן טבל רבי יוסי מטמא - האם הוא ר"י דמתני' דמכשיר בספק עירוב? (לו.)
א. לרב הונא בר חיננא ולרבא ב' הדינים הם דעת רבי יוסי ולתי' שני בגמ' הא דידי' והא דרבי'.
ב. לרב הונא בר חיננא ב' הדינים הם דעת רבי יוסי ולרבא הא דידי' והא דרבי'.
ג. לכו"ע הא דידי' והא דרבי'.
ד. לכו"ע ב' הדינים הם דעת רבי יוסי.
5. באומר מעשר שיש לי וכו' על סלע חדשה שתעלה בידי מן הכיס שחילל - באיזה אופן מדובר? (לז:)
א. ביש לו כמה סלעים בכיסו.
ב. באין לו אלא סלע אחת בכיסו.
ג. ביש לו בכיסו חדשות וישנות ואמר שאם תעלה החדשה ראשון יהא מחולל עלי'.
ד. ביש לו ב' כיסים ובכל אחד יש סלע חדשה.
6. מה הטעם שאין מערבין בתחילה מיו"ט לשבת? (לח.)
א. לכו"ע משום דקדושה אחת היא.
ב. לכו"ע משום הכנה.
ג. מחלוקת: לרבנן גזירה שמא יבואו לערב בשבת עצמה ולרבי אליעזר משום הכנה.
ד. מחלוקת: לרבנן משום דדילמא קדושה אחת היא ולרבי אליעזר משום הכנה.
7. ר"ה שהי' ירא שמא תתעבר האם יכול לערב בערב ר"ה ב' עירובין לב' הימים? (לט.)
א. מחלוקת: לר' יהודה ולרבי אליעזר יכול לערב ולחכמים ולרבי יוסי אינו יכול לערב.
ב. מחלוקת: לר' יהודה ולרבי אליעזר ולחכמים יכול לערב ולרבי יוסי אינו יכול לערב.
ג. לכו"ע יכול לערב.
ד. לכו"ע אינו יכול לערב.
8. מהו לומר זמן בר"ה ויוהכ"פ - מה הי' הצד שלא יאמרו זמן בר"ה ויוהכ"פ? (מ:)
א. משום דלא איקרו רגלים.
ב. משום דאין ראוי לומר זמן בשעה שספרי חיים וספרי מתים פתוחים.
ג. משום דאין אומרים בהם את ההלל.
ד. משום דאין בהם קרבן חגיגה.
9. ט' באב שחל להיות באחד בשבת - האם צריך להפסיק מלאכול בשבת מבעוד יום? (מא.)
א. לכו"ע אינו מפסיק.
ב. לכו"ע מפסיק.
ג. מחלוקת: לרבי יוסי מפסיק ולרבן גמליאל אינו מפסיק.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
10. אמר ר"נ אמר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ארבע אמות - מה החידוש בזה? (מא:)
א. שאם חזר לדעת אין לו אלא ד"א.
ב. שאף אם יצא לדבר מצוה אין לו אלא ד"א.
ג. שאם יצא לדעת והחזירוהו נכרים אין לו אלא ד"א.
ד. שאם אנסוהו הנכרים לצאת מעצמו ויצא, לא הוה כאנסוהו נכרים אלא כיצא מעצמו.
11. פירות שיצאו חוץ לתחום במזיד וחזרו למקומן - האם מותר לאוכלן למסקנא? (מב.)
א. לכו"ע מותר לאוכלן.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לרב נחמן מותר ולרב הונא אסור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. הי' מודד ובא וכלתה מדתו על שפת תקרה - האם מותר לטלטל בכל הבית ע"י זריקה? (מב:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לרב נחמן מותר ולרב הונא אסור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
13. ספינה מהלכת שהפליגה חוץ לתחום ונפתחו דפנותיה האם מותר לטלטל בתוכה לרבן גמליאל? (מג.)
א. מחלוקת: לרבה אסור ולרבי זירא מותר.
ב. לכו"ע מותר לטלטל בכל הספינה.
ג. לכו"ע אסור לטלטל אפי' בתוך ד"א.
ד. לכו"ע תלוי: בתוך ד' אמות מותר, מחוץ לד"א אסור.
14. סוכה שנפל דופן רביעי שלה האם מותר ביו"ט לזקוף שם מיטה במקום הדופן למסקנא? (מד. ורש"י ד"ה בדופן שלישית)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לרבנן מותר ולר"א אסור.
ד. מחלוקת: לרבי מאיר מותר ולרבי יהודה אסור.
15. עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה וישן - באיזה אופן מדובר למסקנא? (מד:)
א. שלא מדעתו ובדופן שלישי.
ב. שלא מדעתו ובדופן רביעי.
ג. מדעתו ובדופן שלישי.
ד. מדעתו ובדופן רביעי.
16. כל היוצאין להציל חוזרין למקומן - עד כמה ס"ל לתנא דמתני' דיכולין לחזור? (מה.)
א. מחלוקת: לרב יהודה אמר רב עד אלפים אמה ממקום שהלכו ולרבנ"י אפי' יותר מאלפיים אמה.
ב. לכו"ע עד אלפים אמה ממקום שהלכו.
ג. לכו"ע עד אלפים אמה ועוד ד"א.
ד. לכו"ע אפי' יותר מאלפים אמה.
17. חפצי הפקר האם קונין שביתה למסקנא? (מה:)
א. לכו"ע אין קונין שביתה.
ב. לכו"ע קונין שביתה.
ג. מחלוקת: לר' יוחנן בן נורי קונין שביתה ולרבנן אין קונין שביתה.
ד. מחלוקת: לרב יוסף קונין שביתה ולרב ספרא אין קונין שביתה.
18. שמועה רחוקה האם נוהגין בה שבעה ושלושים? (מו.)
א. לכו"ע נוהגין בה שבעה ושלושים.
ב. לכו"ע נוהגין בה שבעה ואין נוהגין בה שלושים.
ג. מחלוקת: לרבי עקיבא אין נוהגין בה שבעה ונוהגין בה שלושים ולחכמים נוהגין בה שבעה ושלושים.
ד. מחלוקת: לרבי עקיבא אין נוהגין בה שבעה ושלושים ולרבנן נוהגין בה שבעה ושלושים.
19. אשה שנתגרשה האם מותרת ליארס מיד? (מז.)
א. לכו"ע אסורה.
ב. לכו"ע מותרת.
ג. מחלוקת: לת"ק אסורה ולרבי יוסי ולרבי יהודה מותרת.
ד. תלוי: גרושת כהן לכו"ע מותרת, גרושת ישראל לת"ק אסורה ולרבי יוסי ולרבי יהודה מותרת.
20. חפצי נכרי האם קונין שביתה אליבא דרבי יוחנן בן נורי? (מז:)
א. לכו"ע קונין שביתה.
ב. לכו"ע אין קונין שביתה.
ג. מחלוקת: לשמואל אין קונין שביתה ולרב חייא בר אבין קונין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.