מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים מ"ח-ס"א1. ד' אמות שנתנו חכמים למי שיצא חוץ לתחום האם נמדדין באמה דידי' או באמת הקדש? (מח.)
א. תלוי: בכל אדם באמה דידי', ואם הוא ננס באבריו באמה של הקדש.
ב. בכל גווני באמת הקדש.
ג. בכל גווני באמה דידי'.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
2. המקפיד על עירובו - האם הוה עירוב? (מט.)
א. לכו"ע לא הוה עירוב.
ב. לכו"ע הוה עירוב.
ג. מחלוקת: לבית שמאי לא הוה עירוב ולבית הלל הוה עירוב.
ד. מחלוקת: לרב יהודה אמר שמואל לא הוה עירוב ולרב חנינא הוה עירוב.
3. האם יכול קטן ליעשות שליח לערב עירובי חצירות? (מט:)
א. לכו"ע יכול.
ב. לכו"ע אינו יכול.
ג. מחלוקת: לשמואל אינו יכול ולרבה יכול.
ד. מעיקר הדין יכול, אך לכתחילה לא יעשו כן.
4. המרבה במעשרות פירותיו מתוקנים - והא כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו? (נ.)
א. שאני מעשר דאיתי' לחצאין.
ב. הא דאמרי' כל שאינו בזה אחר זה הוא רק בחולין.
ג. תנא דהאי ברייתא פליג וס"ל דאף כל שאינו בזה אחר זה ישנו בב"א.
ד. ס"ל להאי תנא דמעשר נמי לא בעי' דוקא אחד מעשרה ונותן כמה שרוצה.
5. אלפים אמה לכל רוח עגולות דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס - מה הטעם? (נא.)
א. ס"ל דאף במגרשי הלווים שמשם ילפי' גז"ש היו אמות עגולות.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. ילפי' גז"ש מקרא דמדותם מחוץ לעיר, והתם כתיב זה יהי' וילפי' דרק לזה אתה נותן פיאות.
ד. מסברא דכיון דילפי' דעד אלפים אמה הרי אין לך בו אלא חידושו.
6. ר"א אומר שתים יכנס - והתניא ר"א אומר שתים לא יכנס? (נב:)
א. התם איירי במודד.
ב. הכא איירי בעומד בתוך אמה הב' והתם מיירי שיצא אמה הב' ועומד באמה הג'.
ג. תרי תנאי ואליבא דר"א.
ד. הכא איירי ביצא בשוגג והתם איירי ביצא במזיד.
7. בני יהודה דדייקי לישנא - מה הכוונה? (נג.)
א. שהיו חוזרין השמועה באותו לשון שהיו שומעין מרבן.
ב. שהיו מדברים בדרך כבוד זה לזה.
ג. שהיו חוזרים הרבה על תלמודם.
ד. שהיו מלמדים לאחרים.
8. אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה - מה הכוונה? (נד.)
א. שמלמד תורה לאחרים.
ב. שאינו נלאה מלחזור על לימודו.
ג. שאין לו גסות הרוח.
ד. שמבין דבר מתוך דבר.
9. ומנין שחייב להראות לו פנים - מה הכוונה? (נד:)
א. לתת טעם בדבריו ולא יאמר לו כך שמעתי והבן הטעם מעצמך.
ב. לחזור על דבריו אפי' מאה פעמים.
ג. לכבדו.
ד. שלא יכעוס עליו כשאינו מבין את תלמודו.
10. עיר העשוי' כקשת ויש בין ב' ראשי' פחות מד' אלפים אמה - מהיכן מודדין לה? (נה.:)
א. לכו"ע בכל גווני מן היתר.
ב. לכו"ע בכל גווני מן הקשת.
ג. מחלוקת: לרבה בר רב הונא מן היתר ולרבא בר"י דרבב"ה מן הקשת.
ד. יש בין היתר לקשת אלפיים אמה לכו"ע מן היתר, יותר מזה לרבב"ה מן הקשת ולרבא מן היתר.
11. נראה צנון נראה סם חיים - באיזה אופן מדובר? (נו.)
א. בשרשין בימות החמה.
ב. בעלין בימות הגשמים.
ג. בשרשין בין בימות החמה בין בימות הגשמים.
ד. בעלין בין בימות החמה בין בימות הגשמים.
12. אם יש לזו ע' אמה ושיריים ולזו וכו' עושה קרפף שתיהן להיות אחד - אליבא דמאן נאמר דין זה? (נז.:)
א. לכו"ע בין אליבא דרבנן ובין אליבא דרבי מאיר.
ב. מחלוקת: לרב הונא אליבא דרבנן ולחייא בר רב אליבא דרבי מאיר.
ג. לכו"ע אליבא דרבנן.
ד. לכו"ע אליבא דר' מאיר.
13. הגיע לכותל אין אומרים יקוב הכותל אלא אומדו והולך לו - והתנן מבליעו וחוזר למדתו? (נח.)
א. תנא דברייתא פליג על תנא דמתני'.
ב. מתני' איירי בניחא תשמישתי' וברייתא איירי בלא ניחא תשמישתי'.
ג. תבא דברייתא איירי באופן שאינו יכול להבליעו כגון שאין עמו כלונסות.
ד. הא דקאמר תנא דברייתא אומדו והולך לו כוונתו שמבליעו וחוזר למדתו.
14. הר המתלקט י' טפחים מתוך ד' אמות מה דינו? (נח:)
א. לכו"ע מבליעו וחוזר למדתו.
ב. לכו"ע אומדו והולך לו.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא אליבא דרבא מבליעו וחוזר למדתו וללי"ב אליבא דרבא אומדו והולך לו.
ד. מחלוקת: ללישנא קמא אליבא דרבא מודדו מדידה יפה וללי"ב אליבא דרבא אומדו והולך לו.
15. ריבה אחד ומיעט אחד שומעין לזה שריבה - עד כמה שומעין לו? (נט.)
א. עד שיעור שאפשר לתלות במתיחת החבל.
ב. עד כ' אמה יותר מחבירו.
ג. עד י' אמה יותר מחבירו.
ד. אפי' שיעור מרובה ובלבד שלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא.
16. ואין מערבין אותה לחצאין - האם איירי ברה"ר עוברת לארכה או לרחבה? (נט:)
א. מחלוקת: לרבנן לארכה ולרבי עקיבא לרחבה.
ב. מחלוקת: ללישנא קמא לארכה וללישנא בתרא לארכה ולרחבה.
ג. לכו"ע לארכה.
ד. לכו"ע לרחבה.
17. כותל שרצפו בסולמות - האם מערבין שנים או אחד? (ס. ורש"י ד"ה תורת)
א. לכו"ע רצו מערבין אחד רצו מערבין שנים.
ב. לכו"ע מערבין אחד.
ג. לכו"ע מערבין שנים.
ד. מחלוקת: לרב יהודה אמר שמואל מערבין שנים ולרב נחמן אמר שמואל מערבין אחד.
18. מי שנתן עירובו חוץ לעיבורה של עיר האם מותר לילך בכל העיר כולה? (ס:)
א. בכל גווני אינו מהלך בכל העיר כולה.
ב. בכל גווני מהלך בכל העיר כולה.
ג. בכל גווני מהלך בכל העיר רק עד אלפים אמה.
ד. תלוי: כלתה מדתו בסוף העיר מהלך את כולה, כלתה בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר.
19. עיר היושבת על שפת הנחל - מהיכן מודדין לה? (סא.)
א. בכל גווני כ"א מודד מפתח ביתו.
ב. בכל גווני משפת הנחל.
ג. תלוי: אם יש לפני' דקה ארבע אמות משפת הנחל, ואם לאו כל אחד מפתח ביתו.
ד. תלוי: אם יש לפני' דקה ארבעה טפחים משפת הנחל, ואם לאו כל אחד מפתח ביתו.
20. הניח עירובו בעיר חריבה מהיכן מודדין לו אלפים אמה? (סא:)
א. מחלוקת: לרבנן מחוץ לעיר ולרבי עקיבא ממקום עירובו.
ב. לרבי עקיבא ממקום עירובו, ולרבנן מחלוקת: לרב יהודה ממקום עירובו ולר"א מחוץ לעיר.
ג. מחלוקת: לרב יהודה ממקום עירובו ולר"א מחוץ לעיר.
ד. לכו"ע ממקום עירובו.