מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים ס"ב-ע"ה1. שכירות רעועה מה הכוונה? (סב.)
א. בפחות משוה פרוטה.
ב. שלא עשו קנין על השכירות.
ג. שאין לו רשות למלאות החצר בספסלין וקתידראות.
ד. שלא כתבו שטר לראי' על השכירות.
2. מה החילוק בין הלכה, מנהג, נהגו? (סב:)
א. הלכה לא דרשי' בפירקא ומורין כן, מנהג אי עבדו לא מחי', נהגו שכן נשתרש בין המון העם.
ב. הלכה דרשי' בפירקא, מנהג לא דרשי' ומורין כן, נהגו אי עבדו הכי לא מחינן.
ג. הלכה מורין כן לכולן, מנהג מורין כן לתלמידי הרב שאמר דין זה, נהגו מורין כן לת"ח.
ד. הלכה בכל גווני מורין כן, מנהג רק שלא בשעת הדחק, נהגו סומכין על דיעה זו רק כסניף.
3. האם מותר לצורבא מרבנן לראות סכין שחיטה לעצמו במקום רבו שאינו מופלג בחכמה? (סג.)
א. בכל גווני מותר.
ב. בכל גווני אסור.
ג. תלוי: אם רואהו סתם מותר ואם מחמת שאלה שנתעוררה עליו אסור.
ד. תלוי: שלא בפני רבו מותר, בפני רבו אסור.
4. באיזה אופן אמרי' דדרך מיל מפיגה את היין למסקנא? (סד:)
א. בשתה רביעית יין ובמהלך.
ב. בשתה רביעית יין וברכוב.
ג. בשתה אפי' יותר מרביעית יין ובמהלך.
ד. בשתה אפי' יותר מרביעית יין וברכוב.
5. האם מותר לשיכור להעמיד שומר שיעירנו אחר שיישן מעט כשיגיע זמן תפילה בשביל שיתפלל? (סה.)
א. לכו"ע אסור.
ב. לכו"ע מותר.
ג. מחלוקת: לרב חנינא אסור ולר' יוחנן ולרב ששת מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
6. ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני רבי ואסר - אליבא דמאן נאמר דין זה? (סה:)
א. אליבא דר' מאיר בלבד.
ב. אליבא דר"א בן יעקב ואליבא דרבי עקיבא.
ג. אליבא דר"א בן יעקב ואליבא דרבנן.
ד. אליבא דרבי עקיבא בלבד.
7. אמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר - האם נאמר דין זה בב' חצירות ופתח אחד ביניהן? (סו:)
א. לכו"ע לא נאמר באופן זה.
ב. לכו"ע נאמר באופן זה.
ג. מחלוקת: לאביי נאמר באופן זה ולרבא לא נאמר באופן זה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
8. ב' בתים מב' צדי רה"ר והקיפו נכרים בשבת ב' הצדדים במחיצות האם מהני ביטול רשות בכה"ג? (סז:)
א. מחלוקת: למ"ד אין ביטול רשות מחצר לחצר לא מהני ולמ"ד יש ביטול מהני.
ב. מחלוקת: למ"ד אין ביטול רשות מחצר לחצר לא מהני ולמ"ד יש ביטול איבעיא דלא איפשטא.
ג. לכו"ע לא מהני.
ד. לכו"ע מהני.
9. מי שיש לו פתח לקרפף יותר מבית סאתים ולא עירב עם שאר בני מבוי האם אוסר עליו? (סז:)
א. לכו"ע אוסר.
ב. לכו"ע אינו אוסר.
ג. מחלוקת: לרב נחמן אוסר ולרבה ולרב יוסף אינו אוסר.
ד. תלוי: אם הוא ישראל אוסר, ואם הוא נכרי אינו אוסר.
10. חישב לאחר מיתה להוציא המת מפתח מסוים מה דין הכלים שיביאו לאחר מיכן לשאר פתחים? (סח.)
א. לכו"ע טמאים.
ב. לכו"ע טהורים.
ג. מחלוקת: לבית שמאי טמאים ולבית הלל טהורים.
ד. תלוי: מדאורייתא טהורים ומדרבנן טמאים.
11. אמר רב הונא איזהו ישראל מומר זה המחלל שבתות בפרהסיא - לענין מה נחשב מומר? (סט:)
א. לכו"ע לכל דיני התורה.
ב. לכו"ע לענין ביטול רשות.
ג. לכו"ע לענין עדות.
ד. מחלוקת: לרב נחמן בר יצחק לענין ביטול רשות ולרב אשי לכל דיני התורה.
12. יורש - מה הוא שיבטל רשות? (ע:)
א. לכו"ע מבטל.
ב. לכו"ע אינו מבטל.
ג. מחלוקת: לרב נחמן מבטל והני דבי שמואל ס"ל דאין מבטל.
ד. תלוי: אם הוא יורש יחיד לכו"ע מבטל, ואם יש כמה יורשין לכו"ע אין אחד מהן יכול לבטל.
13. אמר רב ובכלי אחד והא אמרי' במק"א דב"ה אומרים עירוב הנתון בב' כלים כשר? (עח. רש"י ד"ה אמר רב)
א. רב תנא הוא ופליג.
ב. התם איירי בעירובי חצירות והכא איירי בשיתופי מבואות.
ג. התם איירי בגבו מתחילה לשם עירוב ונתמלא הכלי משא"כ הכא דלאו לשם שיתוף הונח בכלי.
ד. התם איירי בחצר שבין ב' מבואות והכא איירי בשיתוף של מבוי אחד.
14. שמן שצף ע"ג יין ונגע טבול יום בשמן האם פסל אף את היין? (עא:)
א. לכו"ע לא פסל.
ב. לכו"ע פסל את היין.
ג. מחלוקת: לרבנן לא פסל את היין ולרבי יוחנן בן נורי פסל את היין.
ד. תלוי: מדאורייתא לא פסל את היין ומדרבנן פסלו.
15. חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד וכו' באיזה אופן נחלקו ב"ש וב"ה אליבא דרב נחמן? (עב.)
א. לכו"ע במחיצה.
ב. לכו"ע במסיפס.
ג. מחלוקת: לחד לישנא רק במחיצה ולחד לישנא רק במסיפס.
ד. מחלוקת: לחד לישנא רק במסיפס ולחד לישנא בין במסיפס ובין במחיצה.
16. האחין שהיו אוכלין על שולחן אביהם וכו' צריכין עירוב לכל אחד - באיזה מקום היו אוכלין? (עב:)
א. בבית אביהן.
ב. כל אחד בביתו.
ג. למ"ד מקום לינה גורם אפי' בבית אביהן ולמ"ד מקום פיתא גורם כל אחד בביתו.
ד. למ"ד מקום לינה גורם דוקא בבית אביהן ולמ"ד מקום פיתא גורם כל אחד בביתו.
17. נשים שמקבלות פרס מבעליהן האם נמשכין אחריהן? (עג.)
א. מחלוקת: לת"ק ולר"י בן בתירא נמשכין ולר"י בן בבא אין נמשכין.
ב. מחלוקת: לת"ק נמשכין לר"י בן בתירא אין נמשכין ולר"י בן בבא איבעיא דלא איפשטא.
ג. לכו"ע נמשכין.
ד. לכו"ע אין נמשכין.
18. אמר רב יהודה רב לא תני פתוחות זו לזו - מה הטעם למסקנא? (עג:)
א. משום דחייש שמא יעבירו השיתוף דרך פתחים שביניהן.
ב. משום דס"ל אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו.
ג. משום דס"ל דאם איירי בפתוחות זו לזו סומכין על עירוב במקום שיתוף.
ד. משום דס"ל דאם איירי בפתוחות זו לזו אין סומכין על שיתוף במקום עירוב.
19. מבוי שיש לו חורבה מכאן וחצר מכאן האם ניתר בלחי וקורה? (עד.)
א. לכו"ע ניתר.
ב. לכו"ע אינו ניתר.
ג. מחלוקת: לרב אינו ניתר ולשמואל לחד מ"ד ניתר ולחד מ"ד אינו ניתר.
ד. מחלוקת: לרב ולשמואל אינו ניתר ולרבי יוחנן ניתר.
20. רגל המותרת האם אוסרת למסקנא? (עה.)
א. מחלוקת: לת"ק ולרבנן בתראי אינה אוסרת ולרבי עקיבא אוסרת.
ב. מחלוקת: לת"ק אינה אוסרת ולרבי עקיבא אוסרת ולרבנן בתראי איבעיא דלא איפשטא.
ג. לכו"ע אוסרת.
ד. לכו"ע אינה אוסרת.