מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים ע"ו-צ'1. עד איזה שיעור אמרי' דין לבוד? (עו.)
א. לכו"ע עד ג' טפחים.
ב. לכו"ע עד ד' טפחים.
ג. מחלוקת: לרבנן עד ג' טפחים ולר"ש בן גמליאל עד ד' טפחים.
ד. מחלוקת: לרבנן עד ג' טפחים ולר"ש בן גמליאל עד ד' אמות.
2. לול הקבוע מן בית לעלי' האם צריך סולם להתירו? (עו:)
א. אינו צריך סולם להתירו.
ב. צריך סולם להתירו.
ג. אינו צריך סולם קבוע אבל צריך סולם עראי.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
3. אמר רב יחיאל כפה ספל ממעט - באיזה אופן מדובר? (עז:)
א. שחברו בקרקע.
ב. שבשביל להוציאו צריך מרא וחצינא.
ג. באית לי' אוגנים.
ד. בכל גווני.
4. עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' שנעץ בו יתד שאינו גבוה שלשה האם ממעט? (עח.)
א. לכו"ע ממעט.
ב. לכו"ע אינו ממעט.
ג. תלוי: לענין להוציא ממנו חשוב רה"ר והזורק לתוכו מרה"ר חייב.
ד. מחלוקת: לרב אדא בר אהבה ולרב אשי אינו ממעט ולאביי ורבא ממעט.
5. עשאו לאשירה סולם האם חשיב כפתח? (עח:)
א. לכו"ע חשיב כפתח.
ב. תלוי: לרבי יהודה לכו"ע חשיב כפתח ולרבנן מחלוקת: לרבה לא חשיב ולר' אבהו חשיב.
ג. מחלוקת: לרבי יהודה חשיב כפתח ולרבנן לא חשיב כפתח.
ד. מחלוקת: לרבה לא חשיב כפתח לר' אבהו חשיב ולרנב"י לרבי יהודה חשיב ולרבנן לא חשיב.
6. האם שוה דין עפר סתם בשבת ובטומאה? (עט.)
א. לכו"ע דינם שוה.
ב. לכו"ע אין דינם שוה.
ג. מחלוקת: לרב אסי דינם שוה ולרב הונא ברי' דר"י ולרב אשי אין דינם שוה.
ד. מחלוקת: לרבנן דינם שוה ולרבי יוסי אין דינם שוה.
7. כיצד הוא עושה נועל את ביתו ומבטל רשותו - מה הכוונה? (עט:)
א. דבעי' ב' הדברים.
ב. דסגי באחד מהן.
ג. לתירוץ ראשון בגמ' סגי באחד מהן ולתירוץ שני בגמ' בעי' ב' הדברים.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
8. נתמעט האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיע - באיזה אופן מדובר? (פ:)
א. במין אחד ולא כלה לגמרי.
ב. בב' מינים וכלה הראשון לגמרי.
ג. לתירוץ ראשון בגמ' במין אחד וכלה לגמרי ולתי' שני בגמ' בב' מינים ולא כלה הראשון לגמרי.
ד. תירוץ ראשון בגמ' במין אחד ולא כלה לגמרי ולתי' שני בגמ' בב' מינים וכלה הראשון לגמרי.
9. ככר שנפרסה ותפרה בקיסם ונראית שלימה האם מערבין בה? (פא.)
א. לכו"ע מערבין.
ב. לכו"ע אין מערבין.
ג. תלוי: אם ניכר מקום תפירתה אין מערבין ואם אינו ניכר מערבין.
ד. תלוי: אם נפרסה לגמרי אין מערבין ואם לא נפרסה לגמרי מערבין.
10. מי שנותן מעה לחנוני כדי שיזכה לו עירוב ואמר לו ערב לי האם קנה לו עירוב? (פא:)
א. לכו"ע קנה.
ב. לכו"ע לא קנה.
ג. מחלוקת: לרבי אליעזר קנה ולחכמים לא קנה.
ד. מעיקר הדין קנה אבל אם יש סיפק בידו לערב שוב צריך לערב.
11. וכל שקיבל עליו מבעוד יום מותר משתחשך - מה הכוונה? (פב.)
א. שאם הודיעוהו מבעו"י ונתרצה מהני.
ב. שאם הודיעוהו מבעו"י ונתרצה משחשיכה מהני.
ג. שאם לא הודיעוהו מבעו"י ואומר שאם היו מודיעים לו הי' מתרצה מהני.
ד. שאם הודיעוהו מבעו"י ונתרצה ושוב חזר בו אזלי' בתר דעתו הראשונה.
12. לזה בשלשול ולזה בזריקה מי משתמש בו? (פג:)
א. לכו"ע שניהן אסורין להשתמש בו.
ב. לכו"ע שניהן מותרין להשתמש בו.
ג. מחלוקת: לרב שניהן אסורין להשתמש בו, ולשמואל זה שמשתמש ע"י שלשול מותר.
ד. מחלוקת: לרב זה שמשתמש ע"י זריקה ולשמואל זה שמשתמש ע"י שלשול.
13. אנשי חצר ואנשי מרפסת שכחו ולא עירוב וכו' פחות מכאן לחצר - מה הכוונה? (פד.)
א. שבני חצר מותרין להשתמש בו.
ב. שאף בני חצר מותרין להשתמש בו.
ג. שאף בני חצר אסורין להשתמש בו.
ד. מחלוקת: לרב שאף בני חצר אסורין להשתמש בו ולשמואל שבני חצר מותר להשתמש בו.
14. ב' בתים של אדם אחד מב' צדי רה"ר ושניהם שוים בגובהם - האם מותר לזרוק מזה לזה? (פה:)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לרב אסור ולשמואל מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
15. ורב יהודה אמר למטה למטה מן המים - מה הכוונה למסקנא? (פו.)
א. שתהי' המחיצה מקצתה בתוך המים מלמעלה.
ב. שתגיע המחיצה עד קרקעית הבור.
ג. שתגיע המחיצה עד קרקעית הבור ויראו ראשי הקנים מלמעלה טפח.
ד. שתהי' המחיצה בתוך שפת הבור ואפי' אינה נוגעת במים.
16. האם אמרי' כוף וגוד אחית מחיצתא בכדי להתיר לקחת מים מכרמלית? (פז:)
א. לכו"ע בכל גווני לא אמרי'.
ב. לכו"ע בכל גווני אמרי'.
ג. תלוי: בימה של טבריה שיש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מסביב אמרי' ובשאר מקומות לא אמרי'.
ד. מחלוקת: לתנא דמתני' לא אמרי' ולרבי חנינא בן עקביא אמרי'.
17. חצר שהיא פחותה מד"א אין שופכין בתוכה מים בשבת - אליבא דמאן נאמר דין זה במתני'? (פח.)
א. מחלוקת: לרבה כרבנן ולרבי זירא כרבי אליעזר בן יעקב.
ב. מחלוקת: לרבה כרבנן ולרבי זירא בין אליבא דרבנן ובין אליבא דרבי אליעזר בן יעקב.
ג. לכו"ע כרבי אליעזר בן יעקב.
ד. לכו"ע בין אליבא דרבנן ובין אליבא דרבי אליעזר בן יעקב.
18. כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גבוה י' וכו' דברי ר"מ - מה הוא טעמו של ר"מ? (פט.)
א. גזירה שמא יבואו לכתף על תל ברה"ר.
ב. ס"ל דאם גבוה י' או נמוך י' אמרי' דיורין חלוקין אף למעלה.
ג. ס"ל דדיורין חלוקין אף למעלה רק היכא דגובהן שוה לא גזרו חכמים.
ד. ס"ל דאם אין גובהן שוה נראה כדיורין חלוקין וגזרו שמא יבואו לטלטל אף למטה.
19. וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו - מה הכוונה? (פט:)
א. מחלוקת: לרב שיכול לטלטל בגגו רק ד"א ולשמואל שיכול לטלטל בכולו.
ב. מחלוקת: לרב שלא יטלטל ב' אמות מגג זה וב"א מגג זה ולשמואל שיכול לטלטל בכל הגג.
ג. לכו"ע שיכול לטלטל בכל הגג.
ד. לכו"ע שיכול לטלטל ד"א בתוך גגו.
20. גגין השוין לרבי מאיר - האם מותר לטלטל ב' אמות בגג זה וב"א בגג אחר? (צ. רש"י ד"ה ושמואל אמר)
א. מחלוקת: לרב מותר ולשמואל אסור.
ב. לכו"ע אסור.
ג. לכו"ע מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.