yeshiva.org.il


גמרא עירובין מבחן דפים צ"א - ק"ה

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים צ"א-ק"ה

א. איירי בעירבו.
ב. איירי בלא עירבו ובכומתא וסודרא.
ג. לחד מ"ד איירי בעירבו ולמ"ד דאיירי בלא עירבו משכחת לה בכומתא וסודרא.
ד. בעבר והוציאן.

א. ששתיהן אסורות.
ב. ששתיהן מותרות.
ג. ללישנא קמא שזו שעירבה מותרת וזו שלא עירבה אסורה וללישנא בתרא ששתיהן אסורות.
ד. ללישנא קמא ששתיהן אסורות וללישנא בתרא ששתיהן מותרות.

א. בכל גווני מותרין.
ב. בכל גווני אסורין.
ג. תלוי: בקנבוס ולוף אסורין ובשאר זרעים מותרין.
ד. תלוי: מדאורייתא מותרין ומדרבנן אסורין.

א. דד"א לגבי כרם ככרם דמי וד"א לבהדי כותל אפקורי מפקר להו ולא נשאר ד"א בינתיים.
ב. כיון שיש כאן מחיצה נראין הזרעים כנזרעו עם הגפנים.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. ס"ל להאי תנא דבכל גווני צריך להרחיק הזרעים מן הכרם י"ב אמה ואף היכא דליכא מחיצה.

א. לתירוץ ראשון בגמ' דינה כרה"ר ולתירוץ שני בגמ' דינה כרה"י.
ב. לכו"ע דינה כרה"י.
ג. לכו"ע דינה כרה"ר.
ד. לכו"ע דינה כרה"י רק לחומרא ואסור לטלטל בתוכה יותר מד"א.

א. לכו"ע ס"ל דבעי' ג' מחיצות.
ב. לכו"ע ס"ל דסגי בב' מחיצות.
ג. מחלוקת: לרבה בעי' ג' מחיצות ולאביי סגי בב' מחיצות.
ד. לכו"ע בעי' ב' מחיצות ועוד צד אחד עם פי תקרה.

א. ס"ל דשבת זמן תפילין ומצוות צריכות כוונה וכאן שאינו מכוון למצוה אינו עובר בבל תוסיף.
ב. ס"ל דשבת זמן תפילין ומצוות א"צ כוונה אבל לעבור בבל תוסיף בעי' כוונה וכאן אינו מכוון.
ג. ס"ל דשבת לאו זמן תפילין ושרו רבנן דרך מלבוש במקום תפילין, ויש מקום להניח ב' תפילין.
ד. ס"ל דשבת לאו זמן תפילין ושרו רבנן משום הצלה, ושנים דאמר לאו דוקא מותר אף יותר.

א. רבי עקיבא.
ב. רבי נתן.
ג. האי תנא דאמר דמיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים.
ד. רבי מאיר ורבי יהודה.

א. שבודק שלוש צבתים אף שקנה הרבה וסגי בזה.
ב. שאם קנה הרבה צבתים מאיש אחד בודק שלוש וקאי אליבא דמ"ד בג' זימני הוה חזקה.
ג. שאם קנה הרבה צבתים מכמה אנשים בודק בכל צבת ב' תפילין וקאי אליבא דרבי.
ד. שאם קנה הרבה צבתים מכמה אנשים בודק בכל צבת ג' תפילין.

א. לכו"ע כרגלי בעלת המים.
ב. לכו"ע כרגלי השואלת.
ג. מחלוקת: לת"ק כרגלי בעלת המים ולרבי יהודה כרגלי השואלת.
ד. לכו"ע כרגלי שתיהן.

א. לכו"ע אליבא דרבי שמעון.
ב. לכו"ע אליבא דרבי יהודה.
ג. מחלוקת: לרב יהודה אליבא דרבי שמעון ולרבה ולאביי אליבא דרבי יהודה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. בכיחו ודווקא בהיפך להוציאו.
ב. ברוקו וכיחו ואפי' לא היפך להוציאו.
ג. בכיחו דווקא ואפי' בלא היפך להוציאו.
ד. ברוקו ובהיפך להוציאו.

א. לכו"ע שאם הגת היא כרמלית לא יעמוד ברה"י או ברה"ר וישתה ממנה.
ב. לכו"ע לענין מעשר שלא ישתה מחוץ לגת מתוך הגת אלא אם ראשו ורובו בגת.
ג. לאביי לענין שבת ואיירי בגת כרמלית ולרבא לענין מעשר.
ד. לכו"ע שאם הגת היא רה"י לא יעמוד ברה"ר וישתה ממנה.

א. בגזעו מחליף.
ב. בימות הגשמים.
ג. בימות החמה ובדליכא פירי וביחור שנשרו כל ענפיו.
ד. בימות החמה ובדליכא פירי ואפי' שלא נשרו ענפיו.

א. לכו"ע שמותר לעמוד ברה"ר וליקח מפתח מרה"י ולפתוח החנות ולא חיישי' שיביאהו אצלו.
ב. לכו"ע שמותר לעמוד ברכמלית וליקח מפתח מרה"י ולפתוח החנות ולא חיישי' שיביאהו אצלו.
ג. לרב פפא שמותר לעמוד ברה"ר ולא חיישי' ולרבא שמותר לעמוד בכרמלית ולא חיישי'.
ד. ס"ל לחכמים דירושלים רה"ר היא והוכיחו לו שאם ברה"ר אין חוששין כ"ש בכרמלית יהי' כן.

א. באין בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ב. ביש בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ג. באין בגגה טפח, ויש בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ד. באין בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ויש בשיפועה טפח.

א. בני חבורה זריזין הן.
ב. רב יוסף איירי מחוץ לירושלים והכא איירי בירושלים.
ג. הדר ביה רב יוסף מההיא.
ד. שאני פסח כיון דהוא פעם אחת בשנה התירו.

א. לכו"ע יש בו משום יתור בגדים.
ב. לכו"ע אין בו משום יתור בגדים.
ג. ללישנא קמא יש בו משום יתור בגדים ולל"ב אין בו משום יתור בגדים.
ד. לרב יהודה ברי' דרב חייא יש בו משום יתור בגדים ולרב יוחנן אין בו משום יתור בגדים.

א. איירי במבטל ליה.
ב. בהולכת איברים לכבש דלאו עבודה היא.
ג. בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא.
ד. כיון שנעשה לצורך הליכה ע"ג הכבש הו"ל כאינו מקפיד ודבר שאינו מקפיד אינו חוצץ.

א. לכו"ע טמא.
ב. לכו"ע בעל מום.
ג. מחלוקת: לרב חייא טמא ולר' אלעזר בעל מום.
ד. איבעיא דלא איפשטא.