מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת עירובין, דפים צ"א-ק"ה1. ולא לכלים ששבתו בתוך הבית - היכי משכחת לה מאני דבתים בחצר? (צא.)
א. איירי בעירבו.
ב. איירי בלא עירבו ובכומתא וסודרא.
ג. לחד מ"ד איירי בעירבו ולמ"ד דאיירי בלא עירבו משכחת לה בכומתא וסודרא.
ד. בעבר והוציאן.
2. וחייא בר רב אמר אף לשעירבה - מה הכוונה? (צב.)
א. ששתיהן אסורות.
ב. ששתיהן מותרות.
ג. ללישנא קמא שזו שעירבה מותרת וזו שלא עירבה אסורה וללישנא בתרא ששתיהן אסורות.
ד. ללישנא קמא ששתיהן אסורות וללישנא בתרא ששתיהן מותרות.
3. גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה - מה דין הגפנים כשיגדלו הזרעים ויוסיפו מאתים? (צב. רש"י ד"ה גפנים)
א. בכל גווני מותרין.
ב. בכל גווני אסורין.
ג. תלוי: בקנבוס ולוף אסורין ובשאר זרעים מותרין.
ד. תלוי: מדאורייתא מותרין ומדרבנן אסורין.
4. הי' משוך מן הכותל י"א אמה לא יביא זרע לשם - מה הטעם? (צג.)
א. דד"א לגבי כרם ככרם דמי וד"א לבהדי כותל אפקורי מפקר להו ולא נשאר ד"א בינתיים.
ב. כיון שיש כאן מחיצה נראין הזרעים כנזרעו עם הגפנים.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. ס"ל להאי תנא דבכל גווני צריך להרחיק הזרעים מן הכרם י"ב אמה ואף היכא דליכא מחיצה.
5. חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מתוכה חייב דברי ר"א - מה דין החצר עד מקום המחיצה? (צד.)
א. לתירוץ ראשון בגמ' דינה כרה"ר ולתירוץ שני בגמ' דינה כרה"י.
ב. לכו"ע דינה כרה"י.
ג. לכו"ע דינה כרה"ר.
ד. לכו"ע דינה כרה"י רק לחומרא ואסור לטלטל בתוכה יותר מד"א.
6. האם ס"ל לרבי יהודה דמדאורייתא סגי בב' מחיצות? (צה.)
א. לכו"ע ס"ל דבעי' ג' מחיצות.
ב. לכו"ע ס"ל דסגי בב' מחיצות.
ג. מחלוקת: לרבה בעי' ג' מחיצות ולאביי סגי בב' מחיצות.
ד. לכו"ע בעי' ב' מחיצות ועוד צד אחד עם פי תקרה.
7. ר"ג אומר שנים שנים - מה הטעם למסקנא? (צו.)
א. ס"ל דשבת זמן תפילין ומצוות צריכות כוונה וכאן שאינו מכוון למצוה אינו עובר בבל תוסיף.
ב. ס"ל דשבת זמן תפילין ומצוות א"צ כוונה אבל לעבור בבל תוסיף בעי' כוונה וכאן אינו מכוון.
ג. ס"ל דשבת לאו זמן תפילין ושרו רבנן דרך מלבוש במקום תפילין, ויש מקום להניח ב' תפילין.
ד. ס"ל דשבת לאו זמן תפילין ושרו רבנן משום הצלה, ושנים דאמר לאו דוקא מותר אף יותר.
8. מאן האי תנא דשמעי' לי' דאמר שבת זמן תפילין הוא למסקנא? (צו:)
א. רבי עקיבא.
ב. רבי נתן.
ג. האי תנא דאמר דמיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים.
ד. רבי מאיר ורבי יהודה.
9. וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי - מה הכוונה למסקנא? (צז.)
א. שבודק שלוש צבתים אף שקנה הרבה וסגי בזה.
ב. שאם קנה הרבה צבתים מאיש אחד בודק שלוש וקאי אליבא דמ"ד בג' זימני הוה חזקה.
ג. שאם קנה הרבה צבתים מכמה אנשים בודק בכל צבת ב' תפילין וקאי אליבא דרבי.
ד. שאם קנה הרבה צבתים מכמה אנשים בודק בכל צבת ג' תפילין.
10. אשה ששאלה מחבירתה מים לקדירתה - מה דין המים לענין עירובי תחומין? (צז.)
א. לכו"ע כרגלי בעלת המים.
ב. לכו"ע כרגלי השואלת.
ג. מחלוקת: לת"ק כרגלי בעלת המים ולרבי יהודה כרגלי השואלת.
ד. לכו"ע כרגלי שתיהן.
11. הי' קורא בספר על האיסקופה וכו' גוללו אצלו - אליבא דמאן נאמר דין זה? (צח.)
א. לכו"ע אליבא דרבי שמעון.
ב. לכו"ע אליבא דרבי יהודה.
ג. מחלוקת: לרב יהודה אליבא דרבי שמעון ולרבה ולאביי אליבא דרבי יהודה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. רבי יהודה אומר אף משנתלש רוקו בפיו וכו' באיזה אופן מדובר למסקנא? (צט.)
א. בכיחו ודווקא בהיפך להוציאו.
ב. ברוקו וכיחו ואפי' לא היפך להוציאו.
ג. בכיחו דווקא ואפי' בלא היפך להוציאו.
ד. ברוקו ובהיפך להוציאו.
13. וכן בגת - מה הכוונה? (צט:)
א. לכו"ע שאם הגת היא כרמלית לא יעמוד ברה"י או ברה"ר וישתה ממנה.
ב. לכו"ע לענין מעשר שלא ישתה מחוץ לגת מתוך הגת אלא אם ראשו ורובו בגת.
ג. לאביי לענין שבת ואיירי בגת כרמלית ולרבא לענין מעשר.
ד. לכו"ע שאם הגת היא רה"י לא יעמוד ברה"ר וישתה ממנה.
14. אבל ביבש מותר - באיזה אופן מדובר למסקנא? (ק:)
א. בגזעו מחליף.
ב. בימות הגשמים.
ג. בימות החמה ובדליכא פירי וביחור שנשרו כל ענפיו.
ד. בימות החמה ובדליכא פירי ואפי' שלא נשרו ענפיו.
15. אמרו לו מעשה בשוק של פטמים וכו' מה רצו חכמים להוכיח משם לרבי מאיר? (קא.)
א. לכו"ע שמותר לעמוד ברה"ר וליקח מפתח מרה"י ולפתוח החנות ולא חיישי' שיביאהו אצלו.
ב. לכו"ע שמותר לעמוד ברכמלית וליקח מפתח מרה"י ולפתוח החנות ולא חיישי' שיביאהו אצלו.
ג. לרב פפא שמותר לעמוד ברה"ר ולא חיישי' ולרבא שמותר לעמוד בכרמלית ולא חיישי'.
ד. ס"ל לחכמים דירושלים רה"ר היא והוכיחו לו שאם ברה"ר אין חוששין כ"ש בכרמלית יהי' כן.
16. כילת חתנים מותר לפורקה ולנטותה בשבת - באיזה אופן מדובר? (קא.:)
א. באין בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ב. ביש בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ג. באין בגגה טפח, ויש בפחות מג' סמוך לגג טפח, ואין בשיפועה טפח.
ד. באין בגגה טפח, ואין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ויש בשיפועה טפח.
17. משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה - והא אמר רב יוסף שבות דמקדש במדינה לא התירו? (קג.)
א. בני חבורה זריזין הן.
ב. רב יוסף איירי מחוץ לירושלים והכא איירי בירושלים.
ג. הדר ביה רב יוסף מההיא.
ד. שאני פסח כיון דהוא פעם אחת בשנה התירו.
18. צלצול קטן שאין בו ג' על ג' שלא במקום בגדים האם יש בו משום יתור בגדים? (קג:)
א. לכו"ע יש בו משום יתור בגדים.
ב. לכו"ע אין בו משום יתור בגדים.
ג. ללישנא קמא יש בו משום יתור בגדים ולל"ב אין בו משום יתור בגדים.
ד. לרב יהודה ברי' דרב חייא יש בו משום יתור בגדים ולרב יוחנן אין בו משום יתור בגדים.
19. בוזקין מלח ע"ג כבש בשביל שלא יחליקו - והא הוה חציצה? (קד.)
א. איירי במבטל ליה.
ב. בהולכת איברים לכבש דלאו עבודה היא.
ג. בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא.
ד. כיון שנעשה לצורך הליכה ע"ג הכבש הו"ל כאינו מקפיד ודבר שאינו מקפיד אינו חוצץ.
20. טמא ובעל מום איזה מהן נכנס קודם לבנות ולתקן? (קה.)
א. לכו"ע טמא.
ב. לכו"ע בעל מום.
ג. מחלוקת: לרב חייא טמא ולר' אלעזר בעל מום.
ד. איבעיא דלא איפשטא.