מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת עירובין, דפים ס"ב-ע"ה1. האם מותר לתלמיד לומר במקום רבו הלכה כדברי מי אם לא בא לפניו מעשה? (סב: תוד"ה מהו)
א. בכל גווני מותר.
ב. בכל גווני אסור.
ג. תלוי: אם נטל רשות מרבו מותר ואם לאו אסור.
ד. תלוי: אם הוא דבר ידוע לרבים מותר ואם לאו אסור.
2. האיך נתן ר"ג הגלוסקין לנכרי והא איכא איסור לא תחנם? (סד: תוד"ה ולמדנו)
א. ס"ל דבדבר מועט לא שייך איסור לא תחנם.
ב. ס"ל דאיסור לא תחנם אינו אלא שלא תתן להם חני' בקרקע.
ג. כיון שהי' העכו"ם מתלוה אליהם בדרך הוה כמוכרו לו.
ד. כיון דרבן גמליאל הי' אסור ליהנות מזה דהוה חמץ שעבר עליו הפסח אין בזה איסור.
3. האם מגרשין בשבת? (עא: תוד"ה ומקני)
א. בכל גווני אין מגרשין.
ב. בכל גווני מגרשין.
ג. תלוי: בשכיב מרע התירו וסתם אדם אסור.
ד. מחלוקת: לסוגיא דהכא אין מגרשין וסוגיא דמס' גיטין ס"ל דמגרשין.
4. נהגו העם כר"מ - והא ר"מ הוא חומרא ומה שייך בזה נהגו שעניינו דאי עבדי הכי לא מחינן? (עב. תוד"ה נהגו)
א. דלא הוה ברכה לבטלה.
ב. אה"נ דלא שייך בזה לשון נהגו ואיידי דאמר הלכה כר"מ ומנהג כר"מ אמר נמי נהגו.
ג. אף בחומרא אין ראוי לו לאדם להרבות סתם בחומרות ולכן הוצרכו לומר דאי עביד לא מחינן.
ד. הא דאמרי' הכא נהגו כר"מ אין הכוונה דלא מחינן אלא שכך נשתרש המנהג בין העם לנהוג כר"מ.
5. ור' יוחנן אמר אפי' חיצון - והא אמרי' לקמן לעיל דהדר שם אינו אוסר? (עה: תוד"ה ורבי)
א. רבי יוחנן פליג אההיא דהתם.
ב. התם איירי בדיעבד והכא איירי לכתחילה.
ג. התם איירי בחצר דאינו עשוי לדירה והכא איירי בעשוי לדירה.
ד. התם איירי בבית שער דרבים והכא איירי בבית שער דיחיד.