מקורות ללימוד לפני המבחן:
אין מקורות ללימוד לפני מבחן זה, אבל יש דף תשובות והרחבה שיש להכנס אליו לאחר עשיית המבחן 1. יחס כל יהודי לקב"ה הוא כפול: יחס של בן לאביו, ויחס של עבד לאדונו. האם התפילה היא חלק מיחס הבן לאביו, או חלק מעבודת העבד לאדונו?
א. בן לאביו.
ב. שחרית – כבן לאביו, מנחה וערבית – כעבד לאדונו.
ג. שחרית – כעבד לאדונו, מנחה וערבית – כבן לאביו.
ד. בתפילה יש את שני הפנים, ואין חלוקה בין סוגי התפילות.
2. "שוב לא עמדתי בפיתוי. פעם אחר פעם אני מבטיח לעצמי 'בפעם האחרונה אהיה גיבור', וכל פעם מחדש אני נופל. עכשיו, כשחבר שלי קרא לי לתפילת מנחה – הרגשתי שזה פשוט לא שייך. אם הרגע עשיתי עבירה, איך אני יכול לעמוד לפני ה'?"
מהו באמת ערכה של תפילה במצב כזה?
א. אסור להתפלל במצב כזה, ועל תפילה כזו נאמר "בוצע ברך ניאץ ה' - אין זה מברך אלא מנאץ".
ב. תפילה כזו הינה חסרת ערך, כטובל ושרץ בידו, שאז הטבילה אינה נחשבת.
ג. כמו כל תפילה רגילה, כי מי שעשה עבירה אינו פטור מאף מצוה.
ד. עדיפה מתפילה רגילה, כי היא באה מלב שבור.
3. מהו הטעם שמתפללים בציבור?
א. כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי.
ב. תפילה בציבור נשמעת יותר מתפילה ביחיד.
ג. כדי להקל על הכוונה.
ד. תשובות א, ב נכונות.
4. על מה לא שייכת תפילה?
א. על העבר, כגון 'יהי רצון שרעידת האדמה שהיתה לא פגעה בביתי'.
ב. על דברים התלויים בבחירה חופשית, כגון 'יהי רצון שחברי יחזור בתשובה'.
ג. שתי התשובות נכונות.
ד. אין דבר שאי אפשר להתפלל עליו.
5. האם יש טעם להוסיף בתפילת שמונה עשרה בקשות נוספות, מעבר לנוסח שתיקנו חז"ל?
א. תפילה עם תוספת אישית היא רצויה יותר, כי היא מביעה את רחשי הלב של המתפלל.
ב. הדבר אפשרי אך אין בו צורך, כי חז"ל כבר תיקנו את הנוסח השלם.
ג. הדבר רצוי, אך רצוי לא להאריך בבקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה אלא לבקש בעיקר על צרכי הכלל.
ד. הדבר רצוי, אך הוא אפשרי רק בברכת שומע תפילה.