מקורות ללימוד לפני המבחן:
פניני הלכה הלכות תפילה פרקים י"ד-ט"ז:עניינם הרוחני של פסוקי דזמרה
הלכות פסוקי דזמרה
1. מדוע קוראים את פרשת "ויאמר"?
א. לחשוש לשיטה שמצוות קריאת שמע מהתורה כוללת גם פרשה זו.
ב. כדי לצאת ידי חובת הזכרת יציאת מצרים.
ג. תשובות א' וב' נכונות.
ד. יש אומרים א' ויש אומרים ב'.
2. האם הכוונה בקריאת שמע מעכבת?
א. כן.
ב. לא.
ג. רק בפרשה ראשונה.
ד. רק בפסוק הראשון.
3. האם מי שלא דקדק בקריאת המילים של קריאת שמע - יצא?
א. כן, אלא אם החסיר הברה שלמה.
ב. כן, אלא אם החסיר מילה שלמה.
ג. לא, כגון מי שלא דקדק בין א' לע' ובין קמץ לפתח.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
4. כיצד ראוי לקרוא קריאת שמע?
א. בערב בשכיבה, בבוקר בעמידה.
ב. בישיבה.
ג. בעמידה, ישיבה או שכיבה, אבל לא בהליכה.
ד. בעמידה, בישיבה, בשכיבה או בהליכה.
5. האם מותר לדבר בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע?
א. כן, אבל ראוי שלא.
ב. רק לצורך מצוה.
ג. רק לצורך רבים.
ד. יש אומרים א' ויש אומרים ג'.
6. מי שסיים לברך ברכה מברכות קריאת שמע ושמע את החזן מסיים אותה, האם יענה אמן?
א. כן.
ב. לא.
ג. למנהג הספרדים - כן, ולמנהג האשכנזים - לא.
ד. למנהג הספרדים - לא, ולמנהג האשכנזים - כן.
7. על מה לכל הדעות עונים באמצע ברכות קריאת שמע?
א. בקדיש - "אמן יהא שמיה רבה", אמן אחרי "דאמירן בעלמא", בקדושה - "קדוש" ו"ברוך".
ב. גם על ברכו.
ג. גם על מודים יענה "מודים אנחנו לך".
ד. גם על ברכת "האל הקדוש".
8. על מה לכל הדעות לא עונים באמצע ברכות קריאת שמע?
א. בקדיש - אחרי חמשת האמנים שבעיקר הקדיש.
ב. גם על אמן של ברכות.
ג. גם על "ברכו" שבקדושה.
ד. גם על ברכת "האל הקדוש".
9. מה מותר לענות בין ברכת "גאל ישראל" לתפילת העמידה?
א. אמן יהא שמיה רבה.
ב. גם "קדוש" ו"ברוך" שבקדושה.
ג. למנהג הספרדים - ב, ולאשכנזים אינו עונה כלל.
ד. ביום חול אינו עונה כלל, ובשבת עונה על אמן וקדושה.