מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת ערכין, דפים י"ז-ל"ד1. האומר דמי עלי - מנא לן דאזלינן בתר שעת נתינה? (יח. תוד"ה שיתן)
א. מדרבנן.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. ילפי' מקרבן עולה ויורד.
ד. איכא לזה ראי' מקרא.
2. שום היתומים ל' יום, אמאי תני יתומים הא בכל גווני הדין כן? (כא: תוד"ה שום)
א. האי תנא ס"ל דבשאר מקומות שיורדין לנכסים בעי' שום רק כ' יום.
ב. תנא רבותא קמ"ל דיתומים לא הוו כהקדש וסגי בל' יום.
ג. תנא רבותא קמ"ל דבעי' ביתומים ל' יום דסד"א דסגי בפחות מזה.
ד. תנא רבותא קמ"ל בהא גופא דיורדין לנכסי יתומים ואגב זה קמ"ל דהוי ל' יום.
3. אין להקדש אלא מקומו לעיל - והא תנא לעיל דשום ההקדש ס' יום? (כד. תוד"ה אין)
א. בהקדיש כל נכסיו אמרי' דאין להקדש אלא שעתו, מקצת נכסיו ממתינים ס' יום.
ב. איירי הכא בדבר שיש לו מחיר קצוב ומשו"ה אין צריך להמתין ס' יום.
ג. הכא איירי במטלטלין ואין מכריזין עליהן שמא יגנבו והתם איירי בקרקעות.
ד. תנא דהכא פליג וס"ל דלא אמרינן שום ההקדש ס' יום.
4. כמה קשה אבקה של שביעית וכו' - מנ"ל דקאי אסחורה דילמא קאי על חרישה? (ל: תוד"ה כמה)
א. דכיון דחזי' שעונשו שמוכר אשר לו הרי הוי מדה כנגד מדה על איסור סחורה.
ב. על חרישה וזריעה נאמרה פרשת התוכחה דכ' שם אז תרצה הארץ את שבתותיה.
ג. על חרישה וזריעה איכא מלקות, וקרא קאי על איסור שאין בו עונש.
ד. גמרא גמיר לה רבי יוסי בר חנינא דקאי על איסור סחורה.
5. הנותן סתם מתנה לחבירו האם מועיל ליתנו בעל כרחו? (לב. תוד"ה מדאיצטריך)
א. לכו"ע מועיל בעל כרחו.
ב. לכו"ע אין מועיל בעל כרחו.
ג. לכו"ע מדאורייתא הוי מתנה ומדרבנן לא הוי מתנה.
ד. מחלוקת: לרבא לא מהני ולרב פפא מהני.