מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת תמורה, דפים י"ח-ל"ד1. המפריש נקבה לעולה - מה דינה אליבא דרבי שמעון? (יט: תוד"ה רבי שמעון)
א. לכו"ע תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי' עולה.
ב. לכו"ע תימכר שלא במום.
ג. לכו"ע מדאורייתא תימכר שלא במום ומדרבנן תרעה עד שתסתאב וכו'.
ד. למאן דס"ל דעושה תמורה תרעה עד שתסתאב וכו', ולמאן דפליג תימכר שלא במום.
2. דרבי סבר לא עשו תקנה בקדשים - וכי מותר לאבד קדשים בידים? (כג. תוד"ה דרבי)
א. איירי כגון שאבודה כחושה ושאינה אבודה שמינה ויש ריוח בדבר.
ב. כיון דשתיהן עומדות הרי לשני' אין דין קדשים ומותר לאבדה.
ג. ס"ל לרבי דאין כאן תקנה אחרת.
ד. ס"ל לרבי דבקדשים לא עבדי' תקנה גזירה שמא יבואו לזלזל בקדשים.
3. האם ס"ל לר' יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש? (כה: תוד"ה ואת)
א. בכל גווני מתכפר.
ב. בכל גווני אינו מתכפר.
ג. תלוי: בחטאת אינו מתכפר, ובתודה מתכפר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
4. אמאי בעי' קרא להתיר מוקצה ונעבד להדיוט? (כט. תוד"ה מנא ה"מ)
א. דסד"א דעבודה זרה שאני דכ' בה לא ידבק בידך מאומה מן החרם.
ב. דכיון דמפיק מקרא לאסור לגבוה הי' מקום לומר דנילף מיני' לאסור אף בהדיוט.
ג. דסד"א דעבודה זרה שאני משום דשאני מינות דמשכא.
ד. עיקר קושי' הגמ' הי' מנלן לאסור בגבוה ומשו"ה הביא ג"כ קרא להתיר בהדיוט.
5. נשרפין אפרן מותר ונקרבים אפרן אסור - מה הטעם? (לג: תוד"ה הנשרפין)
א. מעיקר הדין אף נקברים אפרן מותר ורק מדרבנן אסור בכדי שלא יבואו לשורפן.
ב. דכל מה שאמרה תורה שהוא בכלל נקברים איסורו חמור ולכן אפרו אסור.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. דנשרפין כיון שציוה הכתוב לשורפן הרי נעשית מצותו משא"כ בנקברים.