מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת שבועות, דפים ב'-י"ד1. למה נחשבת מלאכת הוצאה "מלאכה גרועה"? (ב. ד"ה יציאות)
א. כיון דלא היתה במשכן.
ב. דמה לי אם הוציא מרשות היחיד לרשות הרבים או אם הוציא מרשות היחיד לרשות היחיד.
ג. דמה לי אם הוציאה מרשות היחיד לרשות הרבים או אם הוציא מרשות הרבים לרשות היחיד.
ד. דמה לי אם הוציא דבר כבד שיש בו טירחא לבין הוציא דבר קל.
2. הקוצץ נגעים טהורים האם חייב מלקות? (ד. ד"ה בקוצץ)
א. בנגעים טהורים ממש אין לוקין אבל בנגע שנטהר ע"י שעמד בעיניו או כהה לוקין.
ב. לוקין אף על מראות טהורות.
ג. אין לוקין אלא על קציצת נגע טמא שהוא טמא כעת.
ד. היא סתירת הסוגיות, בסוגיין משמע דאין לוקין ובשבת מבואר דלוקין.
3. האם יכול כהן שהוא שוטה לראות את הנגעים? (ו. ד"ה כל כהן)
א. רואה את הנגעים.
ב. רואה את הנגעים וכהן שני שהוא פקח יאמר טמא או טהור.
ג. אם ישראל חכם עמו רואה, ואם לא, אינו רואה.
ד. אם הי' שוטה בשעת ראיה ופיקח בשעת הגדה, רואה, ואם להיפך, אינו רואה.
4. מכתשת של מקדש שנשתברה האם מתקנין אותה? (יא. ד"ה מכל מקום)
א. אין מתקנין אותה דדינה ככלי שרת ואין עניות במקום עשירות.
ב. מתקנין אותה אף אם דינה ככלי שרת כיון דלא מקריבין אותה למזבח.
ג. רק במכתשת דמשה מתקנין כיון דמפטמת ביותר, א"נ כל המכתשות מתקנין דאין דינה ככלי שרת.
ד. מה"ת מתקנין אותה אבל מדרבנן אסור גזירה אטו שאר כלי שרת.
5. לא קראו מקרא קודש מנין - מה הכוונה? (יג. ד"ה לא)
א. שלא התענה בו.
ב. שלא בירך ברכת שהחיינו.
ג. שלא הקשיב בקריאת התורה.
ד. שלא קבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויוה"כ, א"נ שאינו שובת מחמת קדושת היום אלא מחמת עצלות.