מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת שבועות, דפים ט"ו-כ"ט1. למ"ד אין מנחה בבמה - איך קדשו העזרה במנחה? (טו. ד"ה אין)
א. במנחת העומר.
ב. כיון דנתקדש ע"י המנחה לא נחשב מנחה בבמה, א"נ כיון דלא אפשר מתקדש גם בלי מנחה.
ג. כיון דנעשה בימי שלמה עפ"י הדיבור מתקדש גם בלי מנחה.
ד. ירושלים אין דינה כבמה אפי' בזמן שאין מקדש.
2. האם נחשב יציאה דרך אחוריו - יציאה? (יז: ד"ה דרך)
א. שמה יציאה, דכן דרך לצאת בתלמיד הנפטר מרבו.
ב. איבעיא דלא איפשטא.
ג. לא שמה יציאה, דאיתקש ביאה ליציאה.
ד. לענין טומאה לא נחשב יציאה אבל בשאר דינים שמה יציאה.
3. קידוש בשבת - דאורייתא או דרבנן? (כ: ד"ה נשים)
א. דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. באנשים דאורייתא ובנשים דרבנן.
ד. קידוש דאורייתא אבל על היין מדרבנן, א"נ הא דמברך צריך שיטעום הוא מדרבנן.
4. אמר ליה את לבך אנסך - האם נענש על השבועה? (כו. ד"ה את)
א. פטור מקרבן אבל נענש על שבועתו.
ב. פטור מקרבן וגם אינו נענש כלל על שבועתו.
ג. פטור מקרבן אולם חייב מלקות.
ד. אם יביא קרבן נפטר מן העונש ואם לא חייב במיתה בידי שמים.
5. אם יכולים למילף מדבורה הנביאה דאשה כשירה לדון? (כט: ד"ה שבועת)
א. אשה כשירה לדון כמו בדבורה.
ב. אשה פסולה לדון ושאני דבורה ששפטה את ישראל על פי ה'.
ג. אשה פסולה לדון ושאני דבורה שהיתה רק מלמדת להם הדינים, א"נ היו מקבלים אותה עליהם.
ד. אשה כשירה לדון אבל אין ראיה מדבורה כי אז עדיין לא היו סנהדרין בישראל.