yeshiva.org.il


גמרא סנהדרין תוס' - מבחן תוס' דפים מ"ט - ס"ה

מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת סנהדרין, דפים מ"ט-ס"ה

א. רק בענינא דקדשים, כיון דלא שייך אלא בזמן המקדש.
ב. רק היכא דאיכא תרתי, איסורא, וגם למשיחא, א"נ רק היכא דבא ליישב השמועות ולא נ"מ לדינא.
ג. רק בדינים דלא נהגו בזמן המקדש וינהגו מחדש רק כשיבא משיח.
ד. רק בדינים השייכים בכהן המשוח בשמן המשחה או המלך.

א. חוק לע"ז אסור אבל חוק שאינו לע"ז אם כתוב באורייתא לא נאסרה.
ב. לא שייך, אפי' הוי חוק לע"ז.
ג. שייך, אפי' בחוק שאינו לע"ז אלא שכן נוהגים הגוים.
ד. התוס' נשארו בזה בצ"ע.

א. כיון דכתוב "אשר יעשה" לרבות אפי' גוים.
ב. אדם דוקא ישראל "האדם" אפי' גוי, א"נ דוקא בפורעניות אמרינן אתם קרויים וכו'.
ג. כאן מודו כו"ע ד"האדם" קאי דוקא על ישראל ולא על גוי.
ד. האדם דוקא ישראל, "אדם" אפי' גוי, א"נ דוקא בברכה אמרינן אתם קרויים וכו'.

א. אף שפטור מ"מ יש בו איסור תורה.
ב. כיון דכולם עבדו לו מאהבה, אסור לעובדו גם מיראה.
ג. משום מראית העין.
ד. שהיו צלמים על לבו, א"נ משום קדוש השם.

א. לרש"י דמגדף שאין כוונתו כלפי מעלה אינו חייב, ולתוס' דילפינן מרבשקה דכ' חושב על ה'.
ב. דהוי דבר שאינו מעשה ודברים שבלב אינן דברים.
ג. דעקימת שפתים לא הוי מעשה.
ד. דכל מגדף חייב משום ע"ז דנחשב כאילו קבלו עליו באלוה.