yeshiva.org.il


גמרא בכורות תוס' - מבחן תוס' דפים מ"ז - ס"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת בכורות, דפים מ"ז-ס"א

א. מדאורייתא פטור לפדות עצמו משום שאין מצווים לפדותו וכל חיובו הוא מדרבנן.
ב. שאני הכא כיון דהוא חלל קנסוהו חכמים שבכל ענין צריך לפדות עצמו.
ג. סוגיא דהכא ס"ל דאפי' באין אחרים מצווים לפדותו חייב לפדות עצמו.
ד. שאני הכא דשייך בו פדיון דהא אם הי' אביו חי הי' חייב בפדיונו.

א. כיון שאין הנותן יודע בשעת נתינה אם יחזיר לו לא הוה בכלל שחתם ברית הלוי.
ב. ס"ל לרב טרפון דשחתם ברית הלוי הוא רק "באומר" לאחרים שיתנו דוקא לו.
ג. הא דשחתם ברית הלוי נוהג רק בתרומות ומעשרות שיש בהם קדושה.
ד. כיון דלא היו כהנים מיוחסים בימיהם לא הוי בכלל שחתם ברית הלוי.

א. ר"א בן עזרי' הי' נותנו לכהנים עד שיומם, וכהנים זריזים הם.
ב. שאני ר"א בן עזרי' דנשיא הי' והיו לו משרתים ולא חייש לתקלה.
ג. ר"א בן עזרי' הי' סמוך לחורבן, ועדיין הי' נוהג מעשר בהמה.
ד. ר"א בן עזרי' חולק וס"ל דמעשר בהמה נוהג אף בזמן הזה.

א. סוגיא דהכא פליגא וס"ל דדנין אפשר משאי אפשר.
ב. הא דאין דנין הוא בדבר הנלמד בבנין אב והכא הוי היקש.
ג. הא דאין דנין הוא רק בדבר הנלמד בסברא ולא בדבר הנלמד באחד מי"ג מדות.
ד. הא דאין דנין הוא בדבר שאיסורו מדרבנן משא"כ בדבר שאסור מדין תורה.

א. אסור.
ב. מותר.
ג. מחלוקת: למ"ד דמועיל במחשבה מותר ולמ"ד דאינו מועיל במחשבה אסור.
ד. במקום שאין לו אוכל אחר התירו חכמים משום כבוד שבת ובשאר אופנים אסור.