yeshiva.org.il


גמרא פסחים מבחן דפים מ"ז - ס"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת פסחים, דפים מ"ז- ס"א

א. מחלוקת: לרב חסדא משום דשבות רחוקה לא התירו ולרבה משום דצרכי שבת אין דוחין יו"ט.
ב. מחלוקת: לרב חסדא משום דשבות רחוקה לא התירו ולרבה משום דאין השבת סמוכה ליו"ט.
ג. לכו"ע משום דאין השבת סמוכה ליו"ט.
ד. לכו"ע משום דשבות רחוקה לא התירו.

א. במבשל גיד הנשה בעצי היתר ולוקה על הבערה ביו"ט משום דהבערה לחלק יצאת.
ב. במבשל גיד הנשה של נבילה ולוקה אף על הנבילה.
ג. במבשל בעצי מוקצה ולוקה משום מוקצה.
ד. במבשל בעצי הקדש ולוקה משום לא תעשון כן לה' אלוקיכם.

א. מחלוקת: לרבי יוסי הוה מצוה ולרבי יהודה הוה רשות.
ב. מחלוקת: לרב יוחנן הוה רשות ולרב חסדא הוה מצוה.
ג. תלוי: סעודה ראשונה לכו"ע הוה מצוה, סעודה שני' לרבי יוסי הוה מצוה ולרבי יהודה הוה רשות.
ד. תלוי: סעודה ראשונה לכו"ע הוה מצוה, סעודה שני' לכו"ע הוה רשות.

א. כאילו כופתה ומניחה לפני הארי.
ב. שכאילו בועל ארוסתו בפניו.
ג. עובר משום לועג לרש.
ד. עליו נאמר כי דבר ה' בזה.

א. כדי שיכוונו הסופרים לשם מצוה ולא לשם ממון.
ב. משום שאם יתעשרו הסופרים יפסיקו מלכתוב.
ג. משום שאם יתעשרו יבואו לזלזל מתוך עושרן בפרטי ההלכות הנצרכין לכתיבת סת"ם.
ד. כדי שלא יבואו המון עם ועמי הארצות להתעסק בזה.

א. שאני רבב"ח דאדם גדול הוא ולא הצריכוהו לשנות מנהגו.
ב. כיון שראה את רבי יוחנן שאכל כדאי הוא רבי יוחנן לסמוך עליו אף במקום שמחמירים בזה.
ג. מחלוקת: לאביי כיון דבא מא"י אין נוהג דין זה ולרב אשי כיון דדעתו לחזור אין נוהג דין זה.
ד. כיון דלא הוה חומרא מעיקר הדין אלא משום שלא יקילו בזה המון עם אין נוהג דין זה.

א. מחלוקת: לרבי יהושע ולרבן גמליאל מותר ולר"א אסור.
ב. מחלוקת: לרבי יהושע אסור ולרבן גמליאל מותר.
ג. לכו"ע מותר.
ד. לכו"ע אסור.

א. לכו"ע משום דתפוס לשון ראשון.
ב. לכו"ע משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה.
ג. לכו"ע משום דמצינו מנחה שבאה מן השעורין.
ד. לת"ק במנחות משום תפוס לשון ראשון ולרבי יוסי משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה.

א. במוצאי שבת.
ב. ביום שני.
ג. קודם שנברא העולם.
ד. בערב שבת.

א. לר"א אסור ולתנא דברייתא מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. לכו"ע מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. הכא איירי בי"ד והתם איירי בחול המועד.
ב. הכא איירי במביאן כדי שלא יגנבו והתם איירי במביאן סתם.
ג. הכא איירי בשאינו מאמינו והתם איירי במאמינו.
ד. תרי תנאי נינהו.

א. לכו"ע בשל מכבדות.
ב. לכו"ע בשל בין הכיפין.
ג. מחלוקת: לעולא בשל מכבדות ולרבין בשל בין הכיפין.
ד. לכו"ע בין בשל מכבדות ובין בשל בין הכיפין.

א. מחלוקת: לרבי יוסי ולת"ק דר"ש נותנין ללפת ולקפלוט ולר"ש ולת"ק דר"י נותנין ללפת ולכרוב.
ב. מחלוקת: לרבי יוסי נותנין ולרבי שמעון אין נותנין.
ג. מחלוקת: לרבי יוסי ולרבי שמעון נותנין ולת"ק דר"י ולת"ק דר"ש אין נותנין.
ד. תלוי: לפת וכרוב לכו"ע נותנין, ובקפלוט מחלוקת: לת"ק דר"ש נותנין ולר"ש אין נותנין.

א. משבע ומחצה.
ב. משש ומחצה.
ג. משמונה ומחצה.
ד. מתחילת שש.

א. תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
ב. תמיד הוא קרבן ציבור, ופסח הוא קרבן יחיד.
ג. יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערביים מדבר שנאמר בו בין הערביים בלבד.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. בכל גווני זכאין.
ב. בכל גווני אינן זכאין.
ג. תלוי: נטמאו אינן זכאין, אבדו זכאין.
ד. תלוי: מדאורייתא זכאין ומדרבנן אינן זכאין.

א. שמחשב בשעת שחיטה שעושה השחיטה לשם זריקה.
ב. שמחשב בשעת שחיטה שיזרוק הדם שלא לשמו.
ג. שמחשב בשעת שחיטה שלא לזרוק הדם כלל.
ד. ששוחט ע"מ לאוכלו חוץ למקומו וע"מ לאוכלו חוץ לזמנו.

א. שפוסל בכל הזבחים לגמרי.
ב. שאינו עולה לבעלים לשם חובה בכל הזבחים.
ג. שפוסל בפסח ובחטאת ובשלמים לגמרי ואינו עולה לבעלים לשם חובה כשאר זבחים.
ד. שפוסל בפסח ובחטאת לגמרי ואינו עולה לבעלים לשם חובה כשאר זבחים.

א. לחד אמורא אין פסול בכה"ג ולרב פנחס ברי' דרב אמי יש פסול בכה"ג.
ב. לכו"ע אין פסול שינוי בעלים לאחר מיתה.
ג. לכו"ע יש פסול שינוי בעלים לאחר מיתה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. בכל גווני איכא כרת.
ב. בכל גווני ליכא כרת.
ג. תלוי: אם מתחילה חשב לחשב מחשבת פסול בכל העבודות איכא ואם לא חישב מתחילה ליכא.
ד. אם אמר בכל עבודה שעושה על דעת כן איכא ואם רק אמר שעושה כמו בעבודה קודמת ליכא.