מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוס' על מסכת פסחים, דפים י"ז- ל"ב1. מקוה שכולו שאוב מה דינו? (יז: תוד"ה אלא)
א. מדאורייתא כשר ומדרבנן פסול.
ב. פסול אף מדאורייתא.
ג. כשר אף מדרבנן.
ד. תלוי: לטבילת אדם פסול מדאורייתא, לטבילת כלים כשר אף מדרבנן.
2. שולח אדם ירך לנכרי וגיד הנשה בתוכו - והא רבי יהודה ס"ל דאסור ליתן להם מתנות חינם? (כב. תוד"ה ורבי שמעון)
א. מתני' דהכא לא קאי אליבא דרבי יהודה.
ב. איירי הכא בשכנו דבכה"ג מותר מפני שהוא כמוכרו לו.
ג. כיון דהעכו"ם יודע שהגיד אסור לישראל ואי לו מה לעשות עמו אין איסור ליתנו לעכו"ם.
ד. איירי הכא בנותנו לו בשכר.
3. עצי כלאים האם נאסרין? (כה. תוד"ה עיקרן)
א. תלוי: מה שהי' קודם זריעת הכלאים וקודם שהוסיף מאתיים מותר ומה שגדל אח"כ אסור.
ב. בכל גווני אסורים.
ג. בכל גווני מותרים.
ד. תלוי: מדאורייתא מותרים ומדרבנן אסורים.
4. אמאי בעי' קרא דמומר אוכל מצה ומרור הא פשיטא הוא? (כח: תוד"ה?)
א. איירי במומר להכעיס.
ב. איירי הכא בגר תושב שנהי' מומר.
ג. איירי הכא בנשחט הפסח כשהי' מומר ועשה תשובה דאע"ג דאינו אוכל הפסח חייב במצה ומרור.
ד. החידוש הוא שמותר לו לאכול מצה אף שיש בה קדושה.
5. התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם - והא יוצא ע"י כבשונות? (ל: תוד"ה התורה)
א. כיון דאין כבשונות מצויים בכל מקום חשיב עדיין שאינו יוצא מידי דופיו.
ב. ס"ל לאמימר דכבשונות נמי אינן מועילים בכל חרס.
ג. שאני כבשונות דכיון שמסיקים בהם נעשה הכלי ככלי חדש.
ד. הא דמהני כבשונות הוא רק בנטמא מגבו ולא בנטמא מתוכו.