מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ב-טו; כולל שאלות על תוס'1. כהן גדול שלא הופרש מביתו ז' ימים קודם יום הכיפורים ? (ג:)
א. פרישה מעכבת ואינו יכול לעבוד ביום הכיפורים.
ב. במדבר אין מעכב ולדורות מעכב.
ג. יכול לעבוד ביום הכיפורים דפרישה אינה מעכבת.
ד. פרישה יום א' מעכבת עבודה לכן אם הופרש יום א' יכול לעבוד.
2. ההזאה מאפר פרה שהיו מזין על כהן גדול הוא מן התורה או מדרבנן ? (ד.)
א. לר' יוחנן מן התורה דילפינן ממלואים - לריש לקיש מעלה בעלמא מדרבנן.
ב. לר' יוחנן מדרבנן מעלה בעלמא - לריש לקיש מן התורה דילפינן מסיני
ג. לא נחלקו לשניהם, מן התורה משום דילפינן מסיני.
ד. לא נחלקו לשניהם, מדרבנן משום מעלה.
3. כהן גדול העובד ביום הכיפורים אימתי צריך ריבוי בגדים ומשיחת שמן המשחה ? (ד.)
א. שבעת ימים קודם יום הכיפורים.
ב. ביום השלישי וביום השביעי של ז' ימי ההפרשה קודם יום הכיפורים.
ג. בשעה שנתמנה להיות כהן גדול ז' ימים.
ד. ביום הכיפורים.
4. כהן גדול העובד ביום הכיפורים שלא נמשח בשמן המשחה ולא נתרבה בבגדים (לפי הגמ' בדף ה'.)
א. אינו יכול לעבוד עבודה אם לא נמשח ונתרבה ז' ימים.
ב. יכול לעבוד עבודה דאין מעכב.
ג. משיחה מעכבת עבודה, ריבוי בגדים אין מעכב עבודה.
ד. נתרבה ז' ימים ונמשח יום א', נתרבה יום א' ונמשח ז' כשר לעבודה.
5. זמן טבילת בועל נדה. (ו.)
א. בליל שמיני.
ב. ביום שביעי.
ג. מחלוקת אי בליל שמיני או ביום שביעי.
ד. מחלוקת אי ביום שביעי או ביום שמיני.
6. בועל נדה מושבו ומשכבו מה מטמאים ? (ו.:)
א. כל אוכלין ומשקין.
ב. קדשים בלבד.
ג. תרומה בלבד.
ד. אדם וכלים.
7. שבעה ימים שהיו מפרישין כהן גדול מביתו. (ו.)
א. צריך להיות ז' ימים חוץ מיום שמפרישין אותו.
ב. יום הפרישה עולה לו למנין ז' ימים.
ג. מחלוקת, לחד צריך להיות ז' ימים חוץ מיום הפרישה ולחד יום הפרישה עולה לו לז' ימים.
ד. לכתחילה אין יום הפרישה עולה לו למנין ז' ימים.
8. לר' נחמן דסבירא ליה טומאה הותרה בציבור, מתי מודה דמהדרינן אטהרה בקרבנות ציבור? (ז.)
א. כשיש שירים, לאכילה ובקרבנות שאין קבוע להם זמן.
ב. בפרים הנשרפים שמזים דמם באהל מודע.
ג. בעבודת יום הכיפורים בקדשי קדשים.
ד. כשנטמא כל הבית אב.
9. לר' נחמן דאומר טומאה הותרה בציבור למה צריך ריצוי ציץ בקרבנות ציבור? (ז.)
א. מחשבת פיגול.
ב. מחשבת נותר.
ג. להתיר לאכילה.
ד. שאין זמנם קבוע.
10. הזאת מי חטאת בשבת על כהן גדול - העובד ביום הכיפורים - והשורף את הפרה. (ח.)
א. הזאה דוחה שבת בשניהם.
ב. על שניהם לא היזו בשבת.
ג. על הכהן השורף היזו בשבת - על הכהן העובד ביום הכיפורים לא היזו בשבת
ד. על הכהן העובד ביום הכיפורים היזו בשבת - על הכהן השורף לא היזו בשבת.
11. במקדש שני לא שרתה שכינה בגלל (ללישנא קמא). (ט:)
א. חילול שבת.
ב. שנאת חינם.
ג. שלא עלו כל ישראל לארץ ישראל.
ד. עבודה זרה.
12. במקדש שני לא שרתה שכינה בגלל (ללישנא בתרא). (ט:)
א. שנבנה על ידי פרסיים.
ב. שנאת חנם.
ג. עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
ד. ביטול תורה.
13. האם סוכת החג קובעת למעשר ? (י.:)
א. כל השנה מן התורה קובעת ומדרבנן אינה קובעת וכן בחג הסוכות.
ב. כל השנה לכולי עלמא אינה קובעת, בחג נחלקו תנאים אי סוכה דירת קבע, קובעת ואי סוכה דירת ארעי אינה קובעת.
ג. כל השנה לכולי עלמא קובעת מדרבנן, בסוכות נחלקו תנאים אי קובעת מן התורה או מדרבנן.
ד. מחלוקת תנאים בין בחג הסוכות ובין כל השנה.
14. האם ללשכת פרהדרין היה מזוזה ? (יא.)
א. לא היה לו מזוזה כל השנה.
ב. היה לו מזוזה כל השנה.
ג. שבעת הימים קודם יום הכיפורים נחלקו תנאים, וכל השנה לכולי עלמא לא היה.
ד. נחלקו תנאים בין בשבעת ימים קודם יום הכיפורים, ובין לשאר ימות השנה.
15. אימתי מחלוקת ר"מ ורבנן אי כיפה חייבת במזוזה ? (יא:)
א. כשגבהה י' טפחים ורגלה ג' טפחים ואין רוחב ד' בגובה י'.
ב. כשרחבה ד' טפחים בגובה י'.
ג. כשגבהה ג' טפחים ורחבה ד' טפחים.
ד. כשגבהה ד' טפחים ורחבה ד' טפחים.
16. אירע פסול בכה"ג ומינו אחר תחתיו וחזר הראשון לעבודה לר' יוסי דס"ל דשני לא יעבד, ועבר ועבד. (יב: יג.)
א. בין בד' בגדים ובין בח' בגדים עבודתו פסולה.
ב. בין בד' בגדים בין בח' בגדים עבודתו כשרה.
ג. עבד בח' בגדים עבודתו כשרה' בד' בגדים עבודתו פסולה.
ד. עבד בח' בגדים עבודתו פסולה' בד' בגדים עבודתו כשרה.
17. האם ארוסה נקראת ביתו ? (יג.)
א. נקראת ביתו בין לגבי יום הכיפורים ובין לגבי יבום.
ב. אין נקראת ביתו בין לגבי יום הכיפורים ובין לגבי יבום.
ג. אין נקראת ביתו לגבי יום הכיפורים, וליבום הוי בכלל ביתו.
ד. נקראת ביתו לגבי יום הכיפורים, וליבום לא הוי בכלל ביתו.
18. האם כהן גדול אונן רשאי לאכול קדשים ? (יג:)
א. מותר לאכול בין באנינות יום ובין באנינות לילה.
ב. אסור לאכול מן התורה בין באנינות יום ובין באנינות לילה.
ג. אסור לאכול מדרבנן בין באנינות יום ובין ובאנינות לילה.
ד. אסור לאכול באנינות יום מן התורה ובאנינות לילה מדרבנן.
19. מי חטאת האם צריכים שיעור ? (יד.)
א. להזות על האדם נחלקו אי צריך שיעור, להטביל הגבעולין במי חטאת לכו"ע צריך שיעור.
ב. להזות על האדם לכו"ע צריך שיעור, להטביל הגבעולין נחלקו אי צריך שיעור.
ג. בין להזות על האדם בין להטביל הגבעולין לכולי עלמא אין צריך שיעור.
ד. בין להזות על האדם בין להטביל הגבעולין לכולי עלמא צריך שיעור.
20. הכהן גדול שהיזו עליו כל שבעת הימים. (יד:)
א. לא נטמא מההזאה כי עבד עבודה כל שבעת ימים.
ב. לא נטמא דהיזו עליו בבית הסתרים.
ג. לא נטמא דהיזו עליו פחות מכשיעור.
ד. מחלוקת תנאים: למ"ד א' לא נטמא, ולמ"ד א ' נטמא והיזו עליו לפנות ערב.
שאלות על תוספות
21. מה הפי' כל מעשיה של פרה בכלי אבנים ? (ב.)
א. זריקת דם הפרה.
ב. הזאה על טמא מת.
ג. הזאות על הכהן השורף.
ד. אסיפת אפרה.
22. כהן מחוסר בגדים הנכנס להיכל שלא לצורך. (ה:)
א. מחויב מיתה ע"י בית דין.
ב. חייב מיתה בידי שמים.
ג. לוקה ארבעים.
ד. לוקה מכות מרדות.
23. מה דין תרומת מעשר של דמאי ? (ח: ט.)
א. נותנה לכהנים - דכיון דהוא דבר מועט.
ב. מוכרה לכהנים - דהמוציא מחבירו עליו הראיה.
ג. הכהנים באים וחוטפים - דאין להם בעלים.
ד. אין צריך להפריש - כתרומה גדולה.
24. האם בית שער חייב במזוזה ? (יא:)
א. מקורה חייב שאינו מקורה פטור.
ב. פטור מן המזוזה.
ג. חייב במזוזה.
ד. של אכסדרה פטור של בית חייב.
25. איך מעבירין כהן גדול מכהונתו ? (יב:)
א. מלך ואחיו הכהנים יכולים לסלקו בפה.
ב. כשכל ישראל נמנו לסלקו אפשר לסלקו.
ג. אי אפשר לסלקו כלל משום דמעלין בקודש ולא מורידין.
ד. אי אפשר לסלקו, רק כשיש בו מום אפשר לסלקו בשעת מומו