מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים מה-ס; כולל שאלות על תוס'1. מהיכן לקח הכהן הגדול גחלים למחתת הקטורת דלפני ולפנים ? (מו)
א. ממזבח הקטורת.
ב. ממזבח החיצון מצפון המזבח.
ג. ממזבח החיצון ממערב המזבח.
ד. הביא אש מן החולין.
2. הוריד גחלת מן המזבח וכיבה, האם חייב משום לא תכבה ? (מו)
א. פטור, דהתורה לא חייבה אלא על גבי המזבח.
ב. חייב, דהתורה חייבה אף כשהוריד מהמזבח.
ג. נחלקו בזה אי פקעה קדושה מהגחלת על ידי שהורידו.
ד. זרקו למים ועל ידי זה נכבה פטור, כיבה ביד חייב.
3. מה הדין קומץ שנכנס לבין האצבעות ? (מז)
א. מקטירו יחד עם כל הקומץ.
ב. מקטיר בין האצבעות ואחר כך מקטיר הקומץ.
ג. מקטיר הקומץ ואחר כך מקטיר של בין האצבעות.
ד. מקטיר הקומץ ואחר כך מקטיר של בין האצבעות לשם עצים.
4. האם הגחלים נפסלים במחשבה בשעת חתיית גחלים מלהקטיר עליהם קטורת דלפני ולפנים ? (מח)
א. אין הגחלים נפסלים במחשבה דלא קדשי גחלים.
ב. הגחלים נפסלים במחשבה דקדשי גחלים.
ג. נסתפקו בזה אי חתייה הוי עבודה שיפסול בה מחשבה.
ד. בשעת חתייה אין מחשבה פוסלת, בשעת הולכה מחשבה פוסלת.
5. מה הדין כשחשב מחשבה פסולה בשעת חפינת הקטורת ? (מח)
א. אין מחשבה פוסלת דאין לידיו דין כלי שרת.
ב. ב.. אין מחשבה פוסלת מן התורה, וחכמים גזרו לפסול.
ג. כיוון דלינה פוסלת מחשבה נמי פוסלת.
ד. אין מחשבה פוסלת דהוי צורך דלפני ולפנים, והוי כמכשירי קרבן.
6. האם כהן גדול שנתמנה ביוה"כ תחת אחר יכול לעשות את העבודה בפר שהביא הראשון ? (מט)
א. אירע בראשון פסול - לפני שחיטה יכול, אחר שחיטה אין יכול.
ב. אירע בראשון פסול - לפני שחיטה אינו יכול, אחר שחיטה יכול.
ג. אירע בראשון פסול - לפני וידוי יכול, אחר וידוי אין יכול.
ד. אירע בראשון פסול - לפני שחיטה יכול, אחר שחיטה מחלוקת.
7. איזה קרבן דוחה שבת וטומאה ? (נ)
א. קרבן יחיד הבא בנדבה.
ב. קרבן יחיד שהוא חובה.
ג. קרבנות ציבור שאין זמנם קבוע.
ד. קרבן שזמנו קבוע.
8. פרו של כהן גדול נקנה: (נא)
א. מכספו של כהן גדול דבא לכפר עליו.
ב. מכסף הכהנים דהפר מכפר גם על הכהנים.
ג. בשותפות מכספו וכסף הכהנים דמכפר על שניהם.
ד. מתרומת הלשכה דהוי כקרבן ציבור דדוחה טומאה.
9. איפה התפלל הכהן גדול לאחר הקטרת הקטורת ? (נב)
א. בקודש הקדשים.
ב. בהיכל.
ג. באולם.
ד. בין אולם ולמזבח.
10. בקטורת דלפני ולפנים כשחיסר מעלה עשן ? (נג)
א. ביטל מצות עשה.
ב. חייב מיתה.
ג. עובר בלאו.
ד. עבר על איסור דרבנן.
11. האיך היזה מדם הפר ודם השעיר אחד למעלה ? (נה)
א. לכוון גג קדש קדשים ולא היו הדמים נוגעים בגג.
ב. למעלה מתחת הקטורת ולא היו הדמים נוגעים במחתה.
ג. על גג הכפורת והדמים נגעו בו.
ד. כנגד עובייה של כפורת ולא נגעו בה הדמים.
12. האם מעכב כשהזה בקודש הקדשים מן הדם ולא מנה הזאה ראשונה בפיו עם שאר הזאות ? (נה)
א. מחלוקת בגמ' אי המנין בפיו לעכובא.
ב. לכולי עלמא צריך לחזור ולהזות, דחוקה כתיב בה.
ג. לכולי עלמא אין צריך לחזור ולהזות, דחוקה קאי על דבר שיש בו מעשה.
ד. לכתחילה אין צריך למנות, רק הכהנים נהגו למנות.
13. האם היו שופרות לקני חובה, והטעם ? (נה)
א. לא היו ונחלקו בטעם הדבר, לחד מ"ד מפני תערובת חובה בנדבה, ולחד מ"ד מפני תערובת חטאת שמתו בעליה.
ב. לא היה משום שחששו לשינו בעלים.
ג. לא היה דרק לצורך ציבור עשו וזה צורך ציבור לקיץ המזבח.
ד. מחלוקת אי היה, לחד מ"ד היה דסובר יש ברירה, ולחד מ"ד לא היה דסובר דאין ברירה.
14. לר' יהודא היה רק כן אחד שהניחו עליו הדם, הטעם ? (נו)
א. חששו שמא ישכח עליו את הדם ויקרש.
ב. דלא היה לזה צורך דלקח מיד דם הפר ואחר כך דם השעיר.
ג. לחד מ"ד דאין סומכים על הכתב, וחיישינן שמא יתחלף הדם, ולחד מ"ד משום חולשא דכהן גדול ביום הכיפורים לאו דעתיה על הכתיבה.
ד. שחששו שמא ישכח לערות מדם הפר לדם השעיר במתנות שבמזבח הפנימי.
15. מה הדין כשנתערבו דם הפר ודם השעיר אחר שנתן אחד למעלה מן דם הפר ? (נז)
א. ישפך הדם, וישחט פר ושעיר שנית.
ב. ישפך הדם, ואין צריך לשחוט שנית.
ג. נחלקו, לחד מ"ד נותן ז' למטה לשם פר ושעיר , וחוזר ונותן אחד למעלה לשם שעיר, ולחד מ"ד נותן ז ' למטה לשם פר, ואח"כ נותן אחד למעלה וז'' למטה לשם שעיר.
ד. נחלקו, לחד מ"ד נותן שוב אחד למעלה וז' למטה לשם פר ואח"כ אחד למעלה וז' למטה לשם שעיר, וחד מ"ד ס"ל דנותן רק ז' למטה לשם פר ושעיר, ואחד למעלה דשעיר נדחה.
16. הניח סיב בכלי שרת האם הוי חציצה ? (נח)
א. לקבלת דם ולקדש הקומץ חוצץ.
ב. לקבלת דם אין חוצץ, לקדש הקומץ אין חוצץ.
ג. לקבלת דם חוצץ, לקדש הקומץ אין חוצץ.
ד. לקבלת דם אין חוצץ, לקדש הקומץ חוצץ.
17. היכן עמד הכהן בשעת ההזאות על הפרוכת ? (נח)
א. ביום הכיפורים לפנים ממזבח הזהב, בפרים הנשרפים חוץ ממזבח הזהב.
ב. ביום הכיפורים חוץ ממזבח הזהב, בפרים הנשרפים לפנים ממזבח הזהב.
ג. ביום הכיפורים, ובפרים הנשרפים, לפנים ממזבח הזהב.
ד. ביום הכיפורים ובפרים הנשרפים, חוץ ממזבח הזהב.
18. למה לא היזה על מזבח הפנימי בקרן הראשון שפגע ? (נח)
א. דכל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין.
ב. דומיא דמזבח החיצון דהזו הזאה ראשונה לצד הפתח.
ג. משום דהכהן לפני שמתחיל להזות צריך לצאת חוץ למזבח.
ד. דבמתנות מזבח הפנימי מקיפים ביד.
19. להיכן היה שופך שיירי הדם של הפר ושעיר הפנימי ? (נט)
א. יסוד מערבי של מזבח החיצון.
ב. יסוד צפוני של מזבח החיצון.
ג. אל מקום הדשן במזרחו של כבש.
ד. שופכן לאמה.
20. האם מועלין בדם קדשים ? (נט)
א. לפני זריקה מועלין מן התורה אחר זריקה מועלין מדרבנן.
ב. לפני זריקה מועלין מדרבנן, אחר זריקה מועלין מן התורה.
ג. בין לפני זריקה, ובין לאחר זריקה מועלין מן התורה.
ד. בין לפני זריקה, ובין לאחר זריקה אין מועלין מן התורה, ונחלקו אי מועלין מדרבנן.
שאלות על תוספות
21. האם אברים ופדרים שהיו על הסובב או על יסוד המזבח בלינה ? (מה)
א. על היסוד לא נפסלו, על הסובב נפסלו.
ב. על היסוד נפסלו על הסובב לא נפסלו.
ג. בין על היסוד ובין על הסובב נפסלו.
ד. בין על היסוד ובין על הסובב לא נפסלו.
22. שירים שחסרו בין הקטרה לקמיצה: (מז)
א. מקטיר הקומץ והשירים מותרים באכילה.
ב. מקטיר הקומץ, ונחלקו אי השירים מותרים באכילה.
ג. נחלקו אי מקטיר הקומץ, והשירים לכולי עלמא אסורים באכילה.
ד. נחלקו אי מקטיר הקומץ, למ"ד דמקטיר את הקומץ הותר השירים באכילה, ולמ"ד דאין מקטיר הקומץ השירים אסורים באכילה.
23. האם מחשבת פיגול פוסלת הקטורת לחייב את האכלן כרת ? (מח)
א. האכלן חייב כרת.
ב. האכלן פטור מכרת.
ג. נחלקו בזה אי חייב כרת.
ד. קטורת דיוה"כ מחשבה מהני לחייב כרת, של כל השנה פטור.
24. למה לא עשו פרוכת אחד שעביה אמה (לרבנן הסוברים דשתי פרוכות היו) ? (נא)
א. דצריך להיות חוטן כפול ו', ואי אפשר לעשות מחט שכזה עובי אמה.
ב. דהכל בכתב יד ה', וצריך להיות שתי פרוכות.
ג. כדי שלא יכנסו מן ההיכל מיד לקדש הקדשים.
ד. דאם עושים פרוכת, צריך לעשות כמו שעשו במשכן דמתחילת עובי הפרוכת נתקדש.
25. למה לא אמרו כשעירה מדם הפר לדם השעיר קמא קמא בטל ? (נז)
א. דהמזרק שהערו ממנו פיו היה רחב.
ב. בעולין לא אמרו קמא קמא ביטל.
ג. דלא נתכוון לבטל דם הפר.
ד. משום שזה לח בלח