מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים עה-פח; כולל שאלות על תוס'1. על איזה עריות בכו בני ישראל במדבר ? (עה)
א. עריות שנאסרו לבני נח.
ב. עריות שנתווספו לבני ישראל.
ג. אשת איש.
ד. קרבה מצד האם.
2. למה היה המן מלבין עונותיהן של ישראל ? (עה)
א. דאם ירד מוכן ידעו שהם צדיקים, ואם היו צריכים לטחנו ידעו שעליהם לשוב בתשובה.
ב. משום שאם ירד בפתח ביתם ידעו שהם צדיקים, ואם היו צריכים לצאת ללקט ידעו שעליהם לשוב בתשובה.
ג. אם ירד להם אבנים טובות עם המן ידעו שהם צדיקים, ואם לאו, ידעו שעליהם לשוב בתשובה.
ד. מכיוון שהיו דואגים שמא לא ירד מן למחר ושעבדו לבם לאביהם שבשמים.
3. מה גובה המן שירד ? (עו)
א. שישים אמה שירד משמונה ארובות שבשמים.
ב. חמש עשרה אמה מעל המקומות הגבוהים, והגובה היה שוה על פני כל הארץ.
ג. חמש עשרה אמה גבוה בכל מקום ומקום מעל הארץ, וגובהם לא היה שוה בכל המקומות.
ד. שלושים אמה מעל כל הארץ כפלים מגובה המבול.
4. למה אסור להוציא ידו מתחת שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו על זרועו כשעובר במים ביוה"כ ? (עז)
א. איסור רחיצה ביוה"כ.
ב. איסור סחיטה ביוה"כ.
ג. דלא הוי מלבוש אלא משא ואסור להוציא ביוה"כ.
ד. דילמא יתקן חלוקו והוי מתקן מנא.
5. האם מותר לעבור במים רודפים בימות החול ? (עז)
א. מותר לעבור.
ב. אסור לעבור.
ג. כשהגובה עד הברכיים מותר, למעלה מהברכיים אסור.
ד. כשהגובה עד המתניים מותר, למעלה מהמתניים אסור.
6. למה אסור לקיטע לצאת בקב שלו ביום הכיפורים (למסקנת הגמ') ? (עח)
א. דהוי מנעל.
ב. מכיוון שיש בתוכו כתיתין הוי תענוג.
ג. דילמא נפל ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר.
ד. דהוי רפואה ביום הכפורים.
7. האם מותר לאכול פירות חוץ לסוכה ? (עט)
א. אכילת ארעי מותר, אכילת קבע אסור.
ב. בין אכילת ארעי ובין אכילת קבע מותר.
ג. בין אכילת ארעי ובין אכילת קבע אסור.
ד. נחלקו בזה בין באכילת ארעי ובין באכילת קבע.
8. מתי מצטרפין אוכלין ומשקין לשיעור אחד לחייב על אכילה ביוה"כ ? (פ)
א. כשהמשקין באים למתק האוכלים.
ב. כשאוכל ושותה יחד.
ג. כששותה לפני האוכל, דהשתיה באה לפתוח מעיו והוי שתיה צורך אכילה.
ד. כששותה לקנוח סעודה דבטל המשקה לאוכל.
9. זר שאכל בשוגג תרומה אכילה גסה ? (פ)
א. משלם קרן וחומש.
ב. פטור מתשלומי קרן וחומש.
ג. משלם קרן ואין משלם חומש.
ד. משלם חומש ואין משלם קרן.
10. חינוך תינוקות בעינוי יום כיפורים ? (פב)
א. אין מחנכין דבמקום צערא לא גזרו רבנן.
ב. חלשים אין מחנכין בריאים מחנכים.
ג. נחלקו אי מחנכים לעינוי יום הכפורים.
ד. נחלקו בזה, לחד מ"ד מחנכין תינוקות רק לתענית שעור ולא להשלים, ולחד מ"ד מחנכין לתענית שעות וכשיגיע סמול לפרקן מחנכין להשלים.
11. האם מאכילים ביום הכפורים כשהחולה אומר צריך אני לאוכל ובקיאים אומרים אין צריך ? (פג)
א. שנים אומרים אין צריך נחלקו בזה בגמ', א' אומר אין צריך לכולי עלמא מאכילין.
ב. שנים אומרים אין צריל לכולי עלמא אין מאכילין, א' אומר צריך נחלקו בגמ'.
ג. נחלקו בגמ' בין כששנים אומרים צריך ובין כשאחד אומר צריך.
ד. לכולי עלמא שומעים לחולה, בין באחד ובין בשנים.
12. האם מפרישים תרומות ומעשרות בשבת כשמאכילים חולה שיש בו סכנה ? (פה)
א. בטבל דרבנן בין בדגן ובין בירק לכולי עלמא אסור להפריש, בטבל דאורייתא נחלקו.
ב. בטבל דרבנן בין בדגן ובין בירק לכולי עלמא יפריש, בטבל דאורייתא נחלקו.
ג. בטבל דרבנן – בירק נמחלקו אי יפריש – בדגן לכולי עמלא יפריש, בטבל דאורייתא לכולי עלמא יפריש.
ד. בין בטבל דרבנן ובין בטבל דאורייתא לא יפריש.
13. תינוק שנמצא בעיר שמחצה ישראל ומחצה עכו"ם, מה הדין כשנגח שורו התם שור של ישראל ? (פה)
א. משלם נזק שלם.
ב. משלם חצי נזק.
ג. משלם רביע נזק.
ד. פטור מלשלם.
14. מהיכן נלמד דספק פקוח נפש דוחה שבת ? (פה)
א. וחי בהם ולא שימות בהם ואפילו אם יביא בעשייתה לידי ספק חילול שבת.
ב. אך את שבתותי תשמורו, אך חלק.
ג. ושמרו בני ישראל את השבת חלל שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה.
ד. כי קודש היא לכם אין אתם מסורים בידה.
15. מתי יפרסם אדם חטאו ברבים ומתי לא יפרסם ברבים ? (פו)
א. בתשובה מאהבה יפרסם, בתשובה מיראה לא יפרסם.
ב. חטא מפורסם יפרסם, חטא שאינו מפורסם לא יפרסם.
ג. חטא פעם ראשונה לא יפרסם, חטא פעם שניה יפרסם.
ד. לפני שעה תשובה יפרסם, לאחר שעה תשובה לא יפרסם.
16. למה כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ? (פז)
א. שלא יהא הוא בגן עדן ותחמידו בגיהנום..
ב. משום חילול השם.
ג. דהוי מומר לכל התורה.
ד. דלא שב מידיעתו.
17. למה האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ? (פז)
א. דהוי מומר לכל התורה.
ב. חששו שמא ילמדו ממעשיו.
ג. שכבר נשקע בחטא.
ד. לפי שהעבירה נעשית לו כהיתר.
18. כשחטא לחבירו האם מותר לבקש מחילה יותר משלוש פעמים ? (פז)
א. אסור לבקש.
ב. יכול לבקש
ג. יכול לבקש אם מוסיף דבר
ד. יכול אך אינו חייב
19. מה טעם למ"ד דמתפלל במוצאי יוה"כ מעריב ז' ברכות מעין י"ח ? (פז)
א. פני הטורח התירו לצאת בה.
ב. דתפילת נעילה פוטרת של ערבית.
ג. משום דתפילת ערבית רשות.
ד. דמוצאי יוה"כ הוי יום טוב לכן מתפלל ז' ברכות כביו"ט.
20. מה הטעם של ר' יוסי דס"ל דהיה שם כתוב על בשרו מותר לטבול טבילה של מצוה בלא גמ' ? (פח)
א. דאם ימחק השם הוי גרם, וגרם מחיקה שרי.
ב. דס"ל טבילה בזמנה מצוה.
ג. דלא הוי כתב המתקיים, משום שנכתב על בשרו.
ד. שהדיו לח ולא הוי כתב, ומותר למחקו.
שאלות על תוספות
21. האם אמרינן סיכה כשתיה (לאסור סיכה) בכל איסורי תורה ? (עז)
א. אמרינן בכל האיסורים סיכה כשתיה.
ב. לא אמרינן בכל האיסורים סיכה כשתיה.
ג. רק באיסורי הנאה ובתרומה וביוה"כ אמרינן סיכה כשתיה.
ד. בסיכה של תענוג אמרו סיכה כשתיה, בסיכה של רפואה לא אמרו.
22. מה היתה בעיית הגמ' כותבת שאמרו בגרעינתה או בלא גרעינתה (לר' נסים המובא בתוס')? (עט)
א. אי משערים עם חללה כברייתה לקולא, או משערים לחומרא בלא חללה לאחר שימעך.
ב. אי משערים עם הגרעין או בלי הגרעין.
ג. אי משערים שיעור כותבת עם גרעינה וחוץ מזה עוד גרעין, או כשעור גרעין אחד.
ד. אי משערים בהכותבת או משערים בגרעין.
23. מה שיעור אוכל אוכלים טמאים לפסלו מלאכול בתמורה ? (פ)
א. גזירה גדמונית ד' ביצים, גזירת י"ח דבר בכזית נפסל מלאכול ולנגוע בתרומה.
ב. גזירה דקמונית כזיתף גזירת י"ח דבר ד' ביצים נפסל מלאכול ולנגוע בתרומה.
ג. גזירה קדמונית ב' ביצים, גזירת י"ח דבר ביצה אחת נפלס מלאכול ולנגוע בתרומה.
ד. בין לפסלו מלאכול, ובין לפסלו לנגיעה בתרומה, שיעורו כזית וגזירה אחת הוי.
24. האם מותר להביא כלים דרך רה"ר לכבות ולהפסיק בפני הדליקה בשבת ? (פד)
א. אסור, דחיישינן שמא לפני שיביא כלים תעבור הדליקה.
ב. מותר דלא חיישינן שמא תעבור הדליקה לפני שיביא כלים.
ג. בודאי פקוח נפש מותר, ספק פקוח נפש אסור.
ד. נחלקו אי מותר או אסור.
25. האם לדברי האומר תפילת ערבית רשות מותר לבטל ערבית ? (פז)
א. מותר לבטל מתי שרוצה.
ב. אם מתפלל ערבית בשאר לילות אין יכול לבטל, אם אין מתפלל בשאר לילות יכול לבטל.
ג. יכול לבטל אם יש תפילה אחרת להשלמה כגון נעילה.
ד. אין לבטל בחנם רק יכול לבטל משום מצוה עוברת, או כשהתיר חגורו לא מטריחים אותו להלביש ולהתפלל, ואם על עלה מיטתו לא מטריחים אותו לירד ולהתפלל