מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ט"ז - ל"ג; כולל שאלות על תוס'1. מה שיעור אויר מן הצד הפוסל בסוכה ? (י"ז.)
א. ד' אמות, דבאויר אומרים הלכה למשה מסיני דדופן עקומה.
ב. ד' טפחים, כסכך פסול באמצע.
ג. ג' טפחים, דבאויר לא שייך הלכה למשה מסיני דדופן עקומה.
ד. בסוכה קטנה ג' טפחים, בסוכה גדולה ד' אמות.
2. מתי לכולי עלמא לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ? (י"ח:)
א. במחיצות לדיני שבת.
ב. במחיצות סוכה.
ג. במחיצות העשויות לתוכן.
ד. במפולש ועשוי לבקיעת רבים.
3. איך נפסקה ההלכה במחלוקת אביי ורבא ? (י"ט.)
א. פצימין מכשירין אפילו לצד חוץ, ופי תקרה מכשיר רק לצד החלל.
ב. פצימין מכשירין רק לצד החלל, ופי תקרה מכשיר אפילו לצד חוץ.
ג. בין פצימין ובין פי תקרה מכשירין רק לצד החלל.
ד. בין פצימין ובין פי תקרה מכשירין אפילו לצד חוץ.
4. מה הדין: אויר פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה ? (שיטת רש"י, י"ט.)
א. אין ישנים תחתיו, ואין מצטרף להשלים שיעור סוכה.
ב. אין ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים שיעור סוכה.
ג. ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים שיעור סוכה.
ד. באמצע, אין ישנים תחתיו. מן הצד, ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים שיעור סוכה.
5. מתי לכולי עלמא אהל שאינו עשוי בידי אדם הוי אהל ? (כ"א.)
א. לחצוץ בפני הטומאה.
ב. להביא טומאה לכל מה שתחתיו.
ג. אהל רחב כמלא אגרוף.
ד. ד.בטומאת מצורע.
6. סוכה מדובללת לשמואל, דאמר קנה עולה קנה יורד ? (כ"ב., רש"י)
א. כשרה אפילו חמתה מרובה מצילתה.
ב. כשרה דוקא צילתה מרובה מחמתה.
ג. כשרה דוקא כשחמתה וצילתה שוין למעלה.
ד. כשרה אפילו כשיש בין זה לזה שלשה טפחים.
7. למה ר"מ מטהר בהמה משום גולל ? (כ"ד.)
א. מן התורה מטמאה, וחכמים עקרו משום דהוי מילתא דלא שכיחא.
ב. מן התורה אינה מטמאה, משום דאין הבהמה עומדת לכך, והוי כאומר עמוד ונעשה מלאכתנו.
ג. מן התורה אינה מטמאה, ונחלקו אי משום מחיצה העומדת ברוח או משום מחיצה שאינה עשויה בידי אדם.
ד. מן התורה אינה מטמאה, ונחלקו אי משום שמא תמות, או משום שמא תברח.
8. האם מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה יש לה דין מחיצה ? (כ"ד:)
א. לדיני שבת לא הוי מחיצה, למחיצות סוכה הוי מחיצה.
ב. לדיני שבת הוי מחיצה, למחיצות סוכה לא הוי מחיצה.
ג. לדיני שבת ולמחיצות סוכה נחלקו בגמ' אי הוי מחיצה.
ד. לדיני שבת ולמחיצות סוכה לא הוי מחיצה.
9. למה השושבינין חייבים בקריאת שמע (לר' שילא) ? (כ"ו., רש"י)
א. דיכולים לכוון.
ב. דסובר העוסק במצוה חייב במצוה אחרת.
ג. דבשושבינין לא שייך שכרות וקלות ראש.
ד. דהוי קבלת עול מלכות שמים.
10. מה הדין: האם משמשי חולה, ומשמשי מצטער, חייבים בסוכה ? (כ"ו.)
א. משמש את החולה פטור, משמש את המצטער חייב.
ב. משמש את החולה מחלוקת אי חייב, משמש את המצטער פטור.
ג. משמש את החולה חייב, משמש את המצטער מחלוקת אי חייב.
ד. משמש את החולה ומשמש את המצטער פטור לכולי עלמא.
11. מתי מותר לישון שינת קבע בתפילין ? (כ"ו., גמ' רש"י)
א. ביום.
ב. מסר שנתו לחבירו.
ג. כשהניח התפילין ליד הראש.
ד. במניח ראשו בין ברכיו.
12. מי שלא אכל ביו"ט ראשון איך משלים סעודתו בליל יו"ט אחרון של חג (לר' אליעזר) ? (כ"ז.)
א. סעודה שאוכל בביתו בליל יו"ט אחרון עולה לו גם ליו"ט ראשון.
ב. סעודה שאוכל בסוכה בליל יו"ט אחרון עולה לו גם ליו"ט ראשון.
ג. לאחר שגמר סעודת ליל יו"ט אחרון צריך לעשות סעודה בפני עצמה בפת.
ד. לאחר שגמר סעודתו יכול להשלים על ידי פרפראות.
13. מתי חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ומתי פטור ? (כ"ז:)
א. אם יכול ללכת ולחזור בו ביום חייב, ואם לאו פטור.
ב. אם יכול ללכת ולחזור שחלק מהחג יהיה בבית חייב, ואם לאו פטור.
ג. אם הוא בטהרה חייב דומיא דעליה לרגל, ואם לאו פטור.
ד. אם הולך ללמוד מרבו חייב, ואם לאו פטור.
14. האם נשים חייבות בתוספת יום הכפורים ? (כ"ח:)
א. נשים חייבות לכולי עלמא.
ב. נשים פטורות לכולי עלמא.
ג. נחלקו בזה.
ד. למלאכה חייבות לעינוי פטורות.
15. האם למוד תורה צריך להיות בסוכה (למסקנת הגמ') ? (דף כ"ח:-כט.)
א. נחלקו בזה אמוראים.
ב. תורה שבכתב צריך ללמוד בסוכה תורה שבעל פה, חוץ לסוכה.
ג. גמרא הברורה לו לומד בסוכה, כשמעיין ומדקדק אפילו במה שלמד, חוץ לסוכה.
ד. דברים השגורים בפיו לומד בסוכה, דברים שאינם שגורים בפיו, חוץ לסוכה.
16. האם מותר להניח נר בסוכה ? (כ"ט.)
א. נחלקו בזה בגמ' בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה.
ב. בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה לכולי עלמא מותר.
ג. בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה לכולי עלמא אסור.
ד. בסוכה קטנה, אסור. בסוכה גדולה, מותר.
17. האם יוצאים ידי חובה במינים גזולים ביום טוב שני ? (ל'.)
א. לכולי עלמא אין יוצאים.
ב. לכולי עלמא יוצאים.
ג. נחלקו בזה בגמ'.
ד. לפני יאוש, יוצאים ידי חובה. לאחר יאוש, אין יוצאים ידי חובה.
18. מה הדין: כשגזל עצים וסיכך בהם ? (ל"א. רש"י)
א. הסוכה כשרה לכולי עלמא דיאוש קונה, ויחזיר הדמים.
ב. הסוכה פסולה לכולי עלמא דיאוש אינו קונה.
ג. נחלקו בזה ר' אליעזר וחכמים אי הסוכה כשרה.
ד. אם יכול לסתור סוכתו לפני החג, הסוכה פסולה, ואם לאו הסוכה כשרה.
19. מהו שיעור הלולב ? (ל"ב:)
א. אין ללולב שיעור, אלא שיהיה גבוה מן ההדס טפח.
ב. שיעורו של לולב ג' טפחים.
ג. נחלקו, אי שיעורו של לולב אמה או חצי אמה.
ד. שיעורו ד' טפחים, ונחלקו אם ד' טפחים מהשדרה, או ד' טפחים יחד עם העליון.
20. מה הדין כשנשרו עלי ההדס ? (ל"ב:)
א. נשרו רוב עליו אפילו שנשאר משולש, פסול.
ב. נשרו רוב עליו, ונשאר משולש כשר. לא נשאר משולש, פסול.
ג. נשר אפילו עלה אחד, פסול.
ד. אם נשרו עליו בראשו, פסול.
שאלות על תוספות
21. האם איסור עשיית אהל שייך כשעושה מחיצות בלבד ? (ט"ז:, ד"ה פירסו)
א. אין בזה איסור.
ב. יש בזה איסור.
ג. ג.מחיצה המועלת להתיר, אסור. מחיצה שאינה מועילה להתיר, מותר.
ד. מחיצת ארעי מותר, מחיצת קבע אסור.
22. מה הדין: סכך פסול ב' טפחים ואויר פחות מג' טפחים ועוד ב' טפחים סכך פסול. האם מצטרף הסכך הפסול לפסול ? (י"ז., ד"ה אילו)
א. הסככים הפסולים אינם מצטרפים דהאויר מפסיק.
ב. הסככים הפסולים מצטרפים מטעם לבוד.
ג. האויר עצמו נעשה סכך פסול מטעם לבוד.
ד. נסתפקו בזה.
23. מה הדין אויר פחות משלושה טפחים בסוכה קטנה ? (י"ט. ד"ה לא)
א. ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים.
ב. אין ישנים תחתיו ואין מצטרף להשלים.
ג. אין ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים.
ד. מן הצד, ישנים תחתיו. באמצע, אין ישנים תחתיו, ומצטרף להשלים.
24. מתי קיום התנאי מועיל משום דיש ברירה, ומתי אין קיומו תלוי בדין ברירה ? (כ"ג:-כ"ד. ד"ה דברי)
א. אם בידו ובדעתו לקיים התנאי, לא הוי ברירה, ואם לאו הוי משום דיש ברירה.
ב. אם עשה תנאי כפול לא הוי משום דיש ברירה, ובתנאי שאינו כפול הוי משום דיש ברירה.
ג. תנאי בשב ואל תעשה לא הוי משום דיש ברירה, ובתנאי שהוא בקום ועשה הוי משום דיש ברירה.
ד. תנאי דלשעבר, לא הוי משום דיש ברירה, תנאי דלהבא, הוי משום דיש ברירה.
25. מה הדין: שינוי השם החוזר לברייתו ? (ל:)
א. קונה אפילו כשלא התייאשו הבעלים.
ב. קונה עם שינוי מעשה, או אחרי יאוש.
ג. אינו קונה אפילו עם שינוי מעשה או אחרי יאוש.
ד. מן התורה קונה ומדרבנן אינו קונה.