מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ל"ד - נ"ו; כולל שאלות על תוס'1. האם יוצאים ידי חובה באתרוג של תרומה טמאה ? (לה.)
א. נחלקו בזה. למ"ד דבעינן היתר אכילה אינו יוצא, ולמ"ד דבעינן דין ממון יוצא.
ב. לכולי עלמא אינו יוצא ידי חובה דבעינן היתר אכילה.
ג. לכולי עלמא יוצא ידי חובה, דהתורה אמרה שלך תהא, ולכן הוי לכם.
ד. כהן עצמו יוצא ידי חובה, ישראל שירש אבי אמו כהן, אע"ג דאין בזה מצות נתינה, לא יצא.
2. האם ישראל יוצא ידי חובתו כשנטל אתרוג של תרומה טהורה ? (לה: רש"י)
א. דינו ככהן דלכתחילה לא יטול ואם נטל יצא.
ב. לא יצא, מכיון דלישראל אין בו היתר אכילה.
ג. לא יצא, דתרומה הוי ממון השבט.
ד. נחלקו בזה, דלמ"ד דאין בו היתר אכילה, לא יצא, ולמ"ד לפי שאין בו דין ממון, יצא דיכול למכרה כשירש מאבי אמו כהן.
3. האם יוצאים באתרוג שנקלף (לשיטת רש"י) ? (לו.)
א. נקלף כולו פסול. נקלף מקצת האתרוג, כשר.
ב. נקלף כולו כשר. נקלף מקצת האתרוג, פסול.
ג. בין נקלף כולו בין נקלף מקצת האתרוג, כשר.
ד. בין נקלף כולו בין נקלף מקצת האתרוג, פסול.
4. האם מותר לאגוד את הלולב בשאינו מינו ? (לו:)
א. מותר לאגוד רק לנוי בשאינו מינו.
ב. אסור לאגוד אפילו לנוי בשאינו מינו.
ג. נחלקו. למ"ד לולב צריך אגד, אסור. למ"ד אין צריך אגד, מותר.
ד. צריך לאגוד דוקא בסיב ועיקרא דדיקלא.
5. האם בשבת מותר להריח אתרוג והדס מחוברים לקרקע ? (לז:)
א. אסור להריחם גזירה שמא יתלוש.
ב. מותר להריחם דלא גזרו בזה שמא יתלוש.
ג. אתרוג, מותר להריח. הדס, אסור.
ד. אתרוג, אסור להריח. הדס, מותר.
6. מי שהתחיל לאכול לפני נטילת לולב האם צריך להפסיק ? (לח.)
א. ביום טוב ראשון, יפסיק. בשאר הימים, לא יפסיק אם יש עדיין זמן.
ב. בין ביום טוב ראשון בין בשאר הימים לא יפסיק.
ג. בין ביום טוב ראשון בין בשאר הימים יפסיק.
ד. בין ביו"ט א' בין בשאר ימים, אם יש לו עדיין זמן, יפסיק, דחיישינן שמא יפשע.
7. למה אסור ליתן דמי אתרוג בשביעית ? (לט.:)
א. משום איסור סחורה.
ב. משום שמפסידו במשמוש ידים.
ג. בעם הארץ בלבד אסור, וחששו אולי לא הפקירם.
ד. בעם הארץ אסור שמא יצניע הדמים לאחר הביעור, והדמים חייבים להתבער.
8. האם יש בעצים קדושת שביעית ? (מ.)
א. אין בהם קדושת שביעית.
ב. יש בהם קדושת שביעית.
ג. בעצים של אילנות סרק אין קדושה. של אילני פירות, יש קדושה.
ד. בעצים שהנאתן וביעורן שוה, נוהגת קדושה. ואם לאו, אין קדושה.
9. איך שביעית תופסת דמיה (למסקנת הגמ') ? (מא.)
א. בפרי ראשון, נחלקו אי דרך חילול או דרך מקח. בפרי שני, לכולי עלמא בין דרך מקח בין דרך חילול.
ב. בפרי ראשון, לכולי עלמא רק דרך מקח. בפרי שני, נחלקו אי דרך מקח אי דרך חילול.
ג. בפרי ראשון, לכולי עלמא דרך חילול. בפרי שני, לכולי עלמא דרך מקח.
ד. בין בפרי ראשון בין בפרי שני, נחלקו אי דרך חילול או דרך מקח.
10. מתי מותר מן התורה לאכול מהתבואה החדשה כשלא הקריבו עדיין את העומר ? (מא.)
א. ביום ט"ז. ונחלקו בזה, לחד מ"ד, משיאיר השחר, ולחד מ"ד מחצות.
ב. נחלקו בזה. לחד מ"ד משיאיר השחר של ט"ז, ולחד מ"ד מליל י"ז.
ג. נחלקו בזה. לחד מ"ד מחצות של ט"ז, ולחד מ"ד מליל י"ז.
ד. לכולי עלמא מחצות של ט"ז ואילך מותר.
11. למה מותר לאשה לטלטל הלולב ביו"ט ? (מב. רש"י)
א. מכיון שאם נטלה מקיימת מצוה מותר לטלטל.
ב. דלולב לא הוי מוקצה שאין זה כלי שמלאכתו לאיסור.
ג. אע"ג דהלולב מוקצה, התירו לה לטלטל, משום מצוה דבעלה.
ד. כיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו.
12. האם גזרו חז"ל גזירת "שמא יעבירנו", בלולב, בזמן שבית המקדש קיים ? (מג.)
א. ביום ראשון, במדינה ובמקדש, גזרו. בשאר ימים במקדש, נחלקו אי גזרו.
ב. ביום ראשון, במדינה ובמקדש לא גזרו. בשאר ימים, במקדש לא גזרו.
ג. ביום ראשון, במדינה ובמקדש לא גזרו, בשאר ימים במקדש גזרו.
ד. בין ביום ראשון ובין בשאר ימים גזרו במקדש.
13. למה צריך לימוד מיוחד "ולקחתם לכם ביום" - אפילו בשבת ? (מג.)
א. להתיר להוציא את הלולב מרשות לרשות.
ב. להתיר להעביר ד' אמות ברשות הרבים.
ג. ללמדך שאם טעה והוציא את הלולב מרשות היחיד לרשות הרבים, פטור מחטאת.
ד. לר' אליעזר, להתיר לקצצו מן המחובר ולאגדו, דמכשירי מצוה דוחין את שבת.
14. אלה הקיפו את המזבח בכל יום מימות החג ? (מד.)
א. כהנים, ונחלקו אי ישראלים מקיפים.
ב. כהנים תמימים, ונחלקו אי כהנים בעלי מום מקיפים.
ג. כהנים בין תמימים ובין בעלי מום, לכולי עלמא מקיפים.
ד. כהנים תמימים מקיפים, ובעלי מום לכולי עלמא אין מקיפים.
15. היכן העמידו את הערבה שבמקדש ? (מה.)
א. על הקרקע סביב למזבח החיצון.
ב. על הקרקע סביב למזבח הפנימי.
ג. על יסוד מזבח החיצון.
ד. על הסובב של המזבח הפנימי.
16. למה אסור לתת לקטן לולב ביו"ט ראשון של חג לפני שיצא בו ? (מו:)
א. דקטן זוכה בלולב ואינו יכול להקנות לאביו.
ב. משום דיצא מרשות אביו ולרשות קטן לא נכנס, ואין אביו יכול לחזור ולזכות.
ג. דבקטן כשנותן מתנה על מנת להחזיר התנאי בטל ומעשה קיים.
ד. דבקטן כשנותן מתנה על מנת להחזיר לא זכה בזה.
17. לא ישב בסוכה כל ימי החג ויושב בסוכה בשמיני (בחוץ לארץ) האם יברך ,לישב בסוכה' ? (מז.)
א. יברך.
ב. לא יברך.
ג. נאנס ולא ישב, יברך. לא ישב במזיד, לא יברך.
ד. נאנס ולא ישב, לא יברך. אם לא ישב במזיד, יברך.
18. מה צריך לעשות היושב בסוכה בשמיני של חג (בחוץ לארץ) ? (מח. רש"י)
א. עושה היכר שפוחת בה ד' טפחים.
ב. עושה היכר שמדליק בה את הנר.
ג. אינו עושה היכר.
ד. נחלקו אם עושה היכר.
19. בכמה ימים נסכו מים בחג ? (מח:)
א. לכולי עלמא נסכו בשבעת ימי החג בלבד.
ב. לכולי עלמא נסכו בששת ימי חול המועד.
ג. נחלקו בזה. לחד מ"ד, בשבעת ימי החג, לחד מ"ד בשמונת ימי החג.
ד. נחלקו בזה. לחד מ"ד, ביו"ט ראשון בלבד, לחד מ"ד ביו"ט ראשון וביו"ט אחרון.
20. מה עשו ביין הנסכים ששתת ללול שבין הכבש למזבח ? (מט.)
א. היו מוכרין אותו לגננין לזבל בו.
ב. נתנו להדיוט כי כבר פקעה הקדושה, מכיון שנעשתה מצותו.
ג. היו שורפין אותו חוץ לעזרה.
ד. היו שורפין אותו בעזרה.
21. לר' יהודא דתקיעה ותרועה חדא היא. (נ"ג: רש"י ד"ה ולא)
א. מותר להפסיק בין תקיעה לתרועה אפילו כל היום.
ב. מותר להפסיק רק כדי נשימה.
ג. מותר להפסיק שיעור תקיעת תר"ת.
ד. בתקיעה שלפני התרועה אסור להפסיק, בתקיעה שאחרי התרועה מותר להפסיק.
22. כשחל ר"ח בשבת למה מקדימין שיר של ראש חודש לשיר של שבת (לר' אחא) ? (נ"ד.)
א. מכיון שסידרו את אברי המוסף של ר"ח למעלה מאברי מוסף של שבת, לכן הקדימו גם השיר.
ב. דהוקשו ראשי חדשים זה לזה.
ג. דראש חדש יש בו חטאת וחטאת קודמת לעולה.
ד. להודיע שהוקבע החודש בזמנו.
23. האם תקעו על כל מוסף כשהיו ב' מוספים (למסקנת הגמ') ? (נ"ה.)
א. תקעו על כל מוסף.
ב. לא תקעו על כל מוסף.
ג. בראש השנה תקעו על מוסף החג ותקעו על מוסף ראש חודש.
ד. ביום טוב שחל בשבת תקעו.
24. חג השבועות שחל בשבת. (נ"ו.)
א. לכולי עלמא חילקו תחילה לכהנים לחם הפנים ואחר כך שתי הלחם.
ב. לכולי עלמא חילקו תחילה לכהנים שתי הלחם ואחר כך לחם הפנים.
ג. נחלקו בזה מה חילקו תחילה.
ד. אין קפידא בזה, ומה שרוצים יחלקו תחילה.
שאלות על תוספות
25. מה דינו של לולב של אשירה ושל עיר הנדחת בשאר הימים ? (ל"ה. ד"ה לפי)
א. פסול בשאר ימים לכולי עלמא.
ב. כשר באשר הימים לכולי עלמא.
ג. נחלקו בזה בשאר הימים.
ד. לכתחילה לא יטול ואם נטל כשר.
26. האם אשה חייבת בקריאת הלל ? (ל"ח. ד"ה מי)
א. חייבת.
ב. פטורה.
ג. מאמירת הלל בליל פסח, פטורה. באמירת הלל בחג, חייבת.
ד. באמירת הלל בליל פסח, חייבת. מאמירת הלל בחג פטורה.
27. למה אסור למסור דמי שביעית לעם הארץ (שיטת התוס') ? (לט. ד"ה שאין)
א. דמשהה המעות בידו לאחר הביעור.
ב. דעושה סחורה במעות הללו.
ג. שאין נזהר בקדושתם, ולוקח בהם בהמה טמאה ועבדים.
ד. דמסייע לעובדי עבירה.
28. למה בערבה לא התנו שכל מי שתגיע לידו ערבה של חבירו הרי היא במתנה ? (מג: ד"ה והביאו)
א. ששלוחי בית דין הביאון ולא זכו בהן עד למחרת.
ב. דאין בערבה שוה פרוטה.
ג. מכיון שכשר אפילו עלה אחד.
ד. מכיון שהיו מקיפים המזבח ולא נטלו הערבה בידם.
29. האם מותר להנות מסוכה שנפלה בשמיני עצרת ? (מ"ו: ד"ה דאי)
א. נפלה בחול המועד, מותר. נפלה בשמיני עצרת, אסור.
ב. נפלה בין השמשות של שמיני, מותר. נפלה בשמיני עצרת, אסור.
ג. בין נפלה בחול המועד בין נפלה בשמיני עצרת, אסור.
ד. בין נפלה בחול המועד בין נפלה בשמיני עצרת, מותר.
30. האם מותר לענות אמן כשלא שמע הברכה, רק שיודע על ידי סימן שסיים הש"ץ ברכה ? (נ"ב ד"ה וכיון)
א. אם הש"ץ מוציאו אסור. וכשאין מוציאו מותר.
ב. בין כשהש"ץ מוציאו ובין כשאין הש"ץ מוציאו אסור.
ג. בין כשהש"ץ מוציאו ובין כשאין הש"ץ מוציאו מותר.
ד. נחלקו בזה בין כשהש"ץ מוציאו ובין כשאין מוציאו.