מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים יג-יזדף יג
1. מהו המקור לכך שצרת צרה פטורה מחליצה?
א. הכתוב 'לצרור' התורה ריבתה צרות הרבה
ב. אין לזה מקור. זוהי סברא, כיון ש'במקום ערווה' קיימא
ג. צרת צרה זוהי תקנה מדרבנן כדי שלא יטעו בצרה עצמה
ד. תשובות א' וב' הן דיעות המוזכרות בגמרא
2. האם דין המשנה ש'מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות' מדובר דווקא שגירש הערווה לפני שנישא לצרה?
א. מחלוקת אם מיתה מפלת או נישואין ראשונים מפילים
ב. בקרובות דידיה נאסרו בכל אופן, ובקרובות דידה יש מחלוקת
ג. אם הערווה היתה אשתו שעה אחת -אוסרת כל נשותיו גם לאחר גירושיה
ד. תשובות א' וב' מוזכרות בגמרא
3. האם יש מי שמתיר לייבם צרת ערווה?
א. ח"ו, זהו חיוב כרת, ואין להתירו
ב. כן. בית שמאי מתירים הצרות לאחים, ורק לב"ה אסור
ג. ערווה רגילה אין מי שמתיר, אבל שש עריות החמורות ב"ש מתירים
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
4. מדוע בית שמאי מתירים הצרות לאחים, וחולקים על דין צרת ערווה?
א. הכתוב 'לא תהיה אשת המת חוצה' יש פנימית והתורה אמרה שלא תהיה
ב. אין איסור חל על איסור, ולכך לא נקרא שנופלת הערווה לפניו ליבום
ג. ב"ש התירו כדי שלא ירבו ממזרים בישראל
ד. תשובות א' וב' מוזכרות בגמרא
5. האם יתכן שיהיו מנהגים שונים במקומות שונים, או שיש בכך משום 'לא תתגודדו'?
א. באיסורי דאוריתא יש בעיה ובאיסורי דרבנן לא הקפידו
ב. אין מניעה שיהיו מנהגים שונים, ולגבי איסורים גמורים זה הדיון בגמרא
ג. פסוק זה מלמד שאסור לשרוט על מת, ואין איסור לעשות אגודות אגודות
ד. תשובות א' וב' הן דיעות המוזכרות בגמרא
דף יד
6. האם מחלוקת בית שמאי ובית הלל נחשבת כ'אגודות אגודות'?
א. לא. כיון שמחלוקתם נחשבת כשתי עיירות ואין איסור
ב. לא. כיון שהאיסור רק באותו בי"ד ולא בשני בתי דינים
ג. כן
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
7. האם בית שמאי עשו כדברי עצמם במחלוקות עם בית הלל?
א. לא עשו. כיון שיצאה בת קול שהלכה כבית הלל
ב. עשו. כיון שהיו מחודדים יותר, ואין משגיחין בבת קול
ג. מחלוקת בגמרא
ד. לא נודע לנו הדבר
8. האם יתכן שבמקום אחד תהיה פסיקת הלכה שונה ממקום אחר?
א. לא יתכן, ויש הלכה אחת לכל ישראל
ב. יתכן במקומות שונים, כגון במקומו של ר' יוסי הגלילי אכלו עוף בחלב
ג. בהלכות שבת לא יתכן כיון שהן חמורות, ובשאר התורה יש ויש
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
8. לרב פפא ומסקנת הגמ' במה חולק ר"ש בדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, ולמה מודה?
א. רב פפא מוכיח שר' שמעון חולק רק ביבם ואח"כ נולד ומודה שבנולד ולבסוף ייבם אסורה
ב. לר"פ ר' שמעון חולק על דין אשת אחיו שלא היה בעולמו, וסובר שמותרת
ג. לר"פ ר' שמעון מודה לחכמים גם ב'נולד ולבסוף ייבם' וגם ב'ייבם ולבסוף נולד'
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
9. איך נשאו ב"ה את בנותיהם של ב"ש, הרי בני צרות הם ממזרים לב"ה?
א. בית שמאי היו מודיעים להם שהללו בני צרות, והיו פורשים
ב. כדי להרבות אהבה התירו לממזרים בני צרות לבוא בקהל
ג. לא היו בית הלל נושאים בנות מבית שמאי בגלל החשש הזה
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
10. האם בית שמאי נשאו נשים מבית הלל?
א. בית שמאי היו מחמירים ולא נשאו
ב. בית שמאי נשאו, שאין איסור לשיטתם בבני צרה, ולא נשאו צרה
ג. בית שמאי נשאו את כל נשות בית הלל ש'האמת והשלום אהבו'
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
דף טו
11. לאחרים איך ייבם רבן גמליאל את צרת בתו שהיתה נשואה לאבא אחיו?
א. בתו של רבן גמליאל איילונית היתה, וצרת אילונית מתיבמת
ב. רבן גמליאל היה מבית שמאי שסוברים שצרת הבת מתיבמת
ג. רבן גמליאל סבר שאין איסור בצרת בתו אלא רק בשאר עריות
ד. כל התשובות נכונות
12. מדוע אין להוכיח ש'עשו ב"ש כדבריהם משמאי שקיים סוכה לקטן?
א. המחלוקת היא לגבי בית שמאי ובית הלל ולא שמאי והלל עצמם
ב. גם בית הלל מודים לחיוב קטן בסוכה היכא דאפשר
ג. שם אין זה ניכר שעשה כשיטתו והרואה סבר שרק היה צריך אויר
ד. כיון שבמקרים שבית הלל מקילים- כו"ע מודים שב"ש עשו כדבריהם
13. מהיכן אפשר להוכיח שעשו ב"ש כדבריהם למסקנה?
א. מהלשון ש'אע"פ שהיה מתלמידי שמאי עשה כב"ה' משמע שהשאר עשו
ב. מדברי ר' יהושע שאמר 'מתירא אני' שאם לא עשו אין לו להתיירא מהם
ג. מהלשון 'בימי ר' דוסא בן הרכינס התורה צרת הבת לאחין'
ד. כל התשובות מופיעות בגמרא
14. המחזיר גרושתו שנישאת, והולידה מבעלה הראשון, מה דין הולד?
א. אלמנה לכה"ג בנה פגום, וספק בגמ' שיש לדחות שהיא עצמה מתחללת
ב. אין איסור בדבר, והולד כשר לכהונה לגמרי
ג. הולד ממזר כדין כל הנולד מאיסורי לאו ('חייבי לאוין')
ד. ספק בגמ' אם ולד של חייבי לאוין ממזר או כשר
דף טז
15. האם היה מי שפסק למעשה כב"ש והתיר לייבם את צרת הבת?
א. לא. מעולם לא הותרה
ב. כן. רבי דוסא בן הרכינס
ג. כן. אחיו של רבי דוסא בן הרכינס
ד. כן. חגי הנביא
16. ארצות עמון ומואב- איזה מעשר נותנים בשביעית ומדוע?
א. פטורים ממעשרות לגמרי, שקדושה ראשונה בטלה ולא נתקדשו שוב
ב. מעשר עני, כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית
ג. הבחירה בידם, הואיל וזה מעשר של רשות
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא
17. מדוע אין מקבלים גרים מתרמוד?
א. חכמים ראו שיש להם נפש שפילה ולא יכולים להתגייר
ב. בגלל שעבדי שלמה הולידו מהנשים שם ילדים ממזרים
ג. בגלל שבנות ירושלים נבעלו לעכו"ם
ד. תשובות ב' וג' נזכרות בגמרא
18. עובד כוכבים שקידש אשה בזמן הזה, האם חוששים לקידושיו?
א. לא. אין משמעות לקידושין של גוי
ב. במקומות שקבועים עשרת השבטים חוששים שהוא יהודי, ומקודשת
ג. אם יש לו מראה יהודי חוששים שמעשרת השבטים הוא
ד. שואלים אותו אם הוא יהודי
דף יז
19. מדוע שמואל סבר שאין חשש שעכו"ם שקידש הוא מעשרת השבטים?
א. הנשים שהיו באותו דור לא ילדו, ואין המשך לעשרת השבטים
ב. החשיבו חכמים את עשרת השבטים כגוים גמורים
ג. כל מי שהוא מעשרת השבטים לא יקדש אישה באופן זה
ד. תשובות א' וב' מופיעות בגמרא
20. מהו המקרה שעליו נאמר ש 'אשת אחיו שלא היה בעולמו' אסורה?
א. ב' אחים ומת א' מהן, ונולד להם אח, ואח"כ יבם השני אשת אחיו ומת
ב. ב' אחים שמתו בארצות שונות
ג. ג' אחים ומת א' מהן ויבם השני את הצרה שלא היתה בעולמו
ד. כל התשובות הן דיעות של תנאים במשנה
21. מהו המקור לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו אסורה?
א. אין מקור, זוהי סברא הואיל ולא היה בעולמו, מה שייך שייבמו?
ב. זוהי גזירה דרבנן, אטו אשת אח שיש לו בנים
ג. 'כי ישבו אחים' שהיתה להם ישיבה אחת בעולם
ד. 'כי אנשים אחים אנחנו' ושניהם בחיים, ומשם ילפינן
22. האם אח מצד האם מייבם או רק אח מצד האב, ומנין?
א. רק אח מצד האב, שנאמר:'יחדיו' המיוחדים בנחלה
ב. רק אח מצד האב שלמדנו מבני יעקב שרק אח מאב נחשב כך
ג. גם אח מהאם, שמכל מקום אחיו הוא
ד. תשובות א' וב' מופיעות בגמרא
23. שומרת יבם (יבמה) שמתה האם מותר לו לשאת את אמא שלה?
א. מחלוקת: למ"ד יש זיקה- אסור, ולמ"ד אין זיקה מותר
ב. לכו"ע מותר, שהרי גם אשתו שמתה מותר לשאת את אימה
ג. מותר, שלא אסרו את אמה אלא בחייה משום 'ביטול מצות יבמין'
ד. אף תשובה אינה נכונה