yeshiva.org.il


גמרא מכות מבחן מכות - מבחן

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות על מכות (דפים ב-כד)

שאלות על גמרא ורש"י:
א. רמז שמשלמים על פי עצמם, דאינו דומה לקנס.
ב. רמז שעדי בן גרושה וחלוצה לוקין.
ג. רמז שאין משלמין על פי עצמם דדומה לקנס.
ד. רמז דהרגו אין נהרגין, לא הרגו נהרגין.

א. מותר לכתחילה.
ב. פטור אבל אסור.
ג. חייב חטאת.
ד. מה"ת מותר ומדרבנן אסור משום שבות.

א. נהרגים.
ב. בשני בשבת נהרגין, בערב שבת אין נהרגין.
ג. בשני בשבת אין נהרגין, בערב שבת נהרגין.
ד. אין נהרגין דבעידנא דקא מסהדי גברא בר קטלא הוא.

א. שהרגו אעפ"י שכבר נהרג הנאשם, ועבר עמ"ש הרגו אין נהרגין.
ב. שהורה הלכה בפני רבו ר' שמעון בן שטח.
ג. שאין העדים נעשים זוממין עד שיזומו שניהם.
ד. שלא עשה כן אלא להוציא מלבן של צדוקים ונאמר אל תענה כסיל כאולתו.

א. כשאין שני העדים רואים זה את זה אלא אחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה.
ב. כשמייחד את העדים ואמר להם "אתם עדי".
ג. עדי נפשות ולא עדי דיני ממונות.
ד. עדי קידוש החודש שמותר להם לחלל את השבת.

א. בפני בי"ד בארץ ישראל - סותרין, בפני בי"ד בחו"ל אין סותרין.
ב. בפני בי"ד בארץ ישראל - אין סותרין, בפני בי"ד בחו"ל - סותרין.
ג. אין סותרין - בין בארץ ישראל ובין בחו"ל.
ד. סותרין את דינו - בין בארץ ישראל ובין בחו"ל.

א. לכו"ע פטור, דדינו ככח כוחו.
ב. לכו"ע חייב, דהוי כוחו ממש.
ג. לרבי חייב גלות, ודינו כעץ המתבקע, ולרבנן פטור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. כשהבן לומד ואינו מוסיף בלימודו ע"י הכאה.
ב. בשוליא דנגרי ואין לו אומנות אחרת.
ג. כשאינו מתנהג כשורה ואינו עושה מעשה עמך.
ד. בשוליא דנגרי ויש לו אומנות אחרת.

א. שהיו עוקבין להרוג נפשות.
ב. שהיו הולכין עד עקבותיהם בדם הנרצחין.
ג. שהיו בגדיהם מוכתמים בדם הנרצחים.
ד. שהיו בגלעד הרבה רוצחים ונתמלאה העיר בדם מפה לפה.

א. פליגי בה ר' יהודה ור' מאיר, ח"א כשר וח"א פסול.
ב. בס"ת לכו"ע כשר, ובתפילין פליגי ר' יהודה ור' מאיר.
ג. בתפילין לכו"ע פסול מהלל"מ, ובס"ת פליגי ר' יהודה ור' מאיר.
ד. לכו"ע פסול דילפינן ס"ת מתפילין.

א. שאינו קולט אלא גגו והוא תפס בקרנותיו, שאינו קולט אלא בביהמ"ק ולא במקום אחר, וי"א שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו.
ב. שאינו קולט אלא שוגג והוא הי' מזיד, וכן שאינו קולט אלא בצר והוא הי' בבצרה.
ג. שאינו קולט אלא דרך ירידה והוא הי' דרך עליה, ואין ירושלים נעשה עיר מקלט.
ד. שחשב שאין הרוצח נהרג אלא ע"י גואל ולא ע"י כל אדם, ושאין ירושלים נעשית עיר מקלט.

א. לא היו מעלים שכר בכל ערי המקלט.
ב. היו מעלים שכר בכל ערי המקלט.
ג. בשש ערי המקלט מחלוקת תנאים, ובמ"ב ערים לד"ה אין מעלים שכר.
ד. במ"ב ערי מקלט מחלוקת תנאים, ובשש ערים לד"ה אין מעלים שכר.

א. לוקין ומשלמין.
ב. חלוקין הן לקרבן.
ג. אינו חייב אלא קרבן אחד.
ד. דינו כלאו הניתן לאזהרת מיתת בי"ד ואין לוקין עליו.

א. בנדר שהודר ברבים פליגי אבל על דעת רבים אין הפרה לכו"ע, ובמקום מצוה גם בזה יש הפרה.
ב. בנדר שהודר ברבים יש הפרה, ועל דעת רבים אין הפרה.
ג. בשניהם אין הפרה אבל במקום מצוה יש הפרה.
ד. בכולם שייך הפרה אפי' שלא במקום מצוה, ודוקא ע"י פתח ולא ע"י חרטה.

א. זה לא נאמר אלא על קדשים קלים ועולה הוי קודש קדשים.
ב. דוקא היכא דקודם פסולו הי' ראוי וכאן גם קודם פסולו לא הי' ראוי.
ג. אין לאו זה שייך חוץ לחומה אלא תוך העזרה.
ד. דהוי לאו שאין בו מעשה.

א. בשניהם יכול לפדותה עד שיהא הוא ומשאו בפנים.
ב. משאו בפנים קלטוהו מחיצות, משאו בחוץ לא קלטוהו מחיצות.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. בשניהם קלטוהו מחיצות ואין יכולים לפדותו.

א. לחכמים בחמש שערות ולר' אליעזר בשתי שערות.
ב. לחכמים בשתי שערות ולר' אליעזר באחת, ומודים חכמים במלקט לבנות מתוך שחורות - באחת.
ג. במלקט לבנות מתוך שחורות בשתי שערות, ובמלקט שחורות מתוך לבנות - באחת.
ד. לחכמים באחת ולר' אליעזר בשתי שערות, ומודים חכמים במלקט לבנות מתוך שחורות - בשתים.

א. 1) אוכל גיד. 2) מבשל ביו"ט. 3) מבשל גיד בחלב. 4) אוכל בשר בחלב. 5) מבשל בעצי הקדש.
ב. 1) אכילת קדשים בחוץ. 2) הבערה ביו"ט. 3) מבשל ביו"ט. 4) מבשל בעצי אשירה.
ג. 1) אוכל גיד. 2) מבשל בשר בחלב. 3) נבילה. 4) כלאי הכרם. 5) בהמה טמאה.
ד. 1) אוכל טריפה. 2) נבילה. 3) ע"ז. 4) תקרובת ע"ז. 5) מבשל בעצי אשירה.

א. מקרא מגילה, שאילת שלום בשם, והבאת מעשר.
ב. מקרא מגילה, נר חנוכה, ויו"ט שני של גלויות.
ג. נר חנוכה, בשר עוף בחלב, והבאת ביכורים.
ד. נר חנוכה, פרשת זכור, וצום עשרה בטבת.

א. ישעיה = אמונה, והצנע לכת, חבקוק = צדקה.
ב. ישעיה = שמרו משפט ועשו צדקה, חבקוק = צדיק באמונתו יחיה.
ג. ישעיה = שבת, ואמת, חבקוק = משפט.
ד. ישעיה = שלום, ודין, חבקוק = שבת.

שאלות על תוספות:
א. דדינה כזוחלין ואין המים מטהרין בזוחלין אלא מי מעיין בלבד.
ב. לרש"י דדינה כטובל בתוך כלי, ולתוס' משום דדינה כמים שאובין.
ג. דס"ל דים הגדול דינו כמקוה ולא כמעיין ולא הי' בו כשיעור מ' סאה.
ד. לרש"י דהו"ל כטובל במים שאובין, לתוס' גרס יין, והו"ל כטובל ביין ולא במים.

א. שיש לתופרה בשלשה גידין שונים.
ב. שיש לכתוב את המגילה על שלש יריעות שווין.
ג. שצריך להרחיק מתחילת היריעה לתפירה ראשונה כמו בין התפירות וי"א א' בתחלה א' באמצע וא' בסוף.
ד. שיש לשלשל את הגיד דרך היריעות מן הקצה אל הקצה.

א. יש ללמוד מכאן על נידויים שלנו שחלים וממילא יש להמנע מכך.
ב. אין ללמוד מכאן לנידוי על תנאי שבידו לקיימו משא"כ כאן מיירי בתנאי שלא הי' בידו לקיימו.
ג. דוקא נידוי שאין לו זמן צריך הפרה משא"כ ביש לו זמן א"צ הפרה.
ד. בזה"ז שאין לנו בי"ד מוסמך אין הפרה לנידוי ולכן יש להמנע מכך.

א. שרץ המים.
ב. שרץ העוף.
ג. לרש"י תולעת הנמצאת בכרוב ולר"ת דג קטן הנמצא במחרישה.
ד. לרש"י שרץ המים הדומה לדג ולר"ת שרץ העוף הדומה לצרעה.

א. דעשאו הכתוב כשני גופים, לרש"י חולין וקדשים ולר"ת כצבי ואיל.
ב. דמשתמש בהקדש.
ג. דכ' ואכלת ולא לגיזה ועבודה.
ד. דמיחזי כמאן דמשתמש בהקדש ולוקה מכות מרדות.