yeshiva.org.il


גמרא יבמות מבחנים מורחב דפים כג-כח

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת יבמות דפים כ"ג-כ"ח

דף כג
א. קדושין תופסים, שנאמר: ' מולדת בית או מולדת חוץ'
ב. קדושין תופסים שנאמר: 'כי תהיין' שמדובר בשנואה לפני המקום ושייך בה הויה
ג. קדושין לא תופסים שנאמר: 'כי תהיין' דווקא לגבי מי שאהובה לפני המקום
ד. קידושין לא תופסים מכח הלכה למשה מסיני

א. על פי ריב"י כתוב זה בא ללמד שלא מייבמים נערה קטנה עד גיל י"ב
ב. על פי ריב"י פסוק זה בא ללמד שחייב שתים על אחותו
ג. על פי ריב"י למדנו שדווקא מי שלאביך יש קידושין בה ולא בתו משפחה ומעכו"ם
ד. לריב"י למדנו שדווקא בת של אשת אביך חייב ולא בת של אנוסת אביך

א. חכמים חולקים על כך וסוברים שוולד שפחה ועכו"ם נחשב בנו לכל דבר
ב. לשפחה 'האשה וילדיה תהיה לאדוניה', ולגויה מהכתוב 'כי יסיר'
ג. לשפחה מ'בת אשת אביך', ולעכו"ם מ'אחותך בת אשת אביך'
ד. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא

א. נותן גט לזו, וגט לזו. ואם מת אחיו חולץ לכל אחת מהן
ב. נותן גט לבכירה, והצעירה נפטרת בכך. ואם מת אחיו חולץ לבכירה
ג. אלו הם קידושין שלא נמסרו לביאה, ולא חלו כלל ולא צריך גט ולא חליצה לכולי עלמא
ד. ילך לחכם ויזכיר לו איזו מהן קידש, ואם מת יעלו לקברו וישאלוהו

א. גזרו חכמים והפקיעו את הייבום כדי שלא יהיו בלבולים, ויש רק חליצה במקרה זה
ב. זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת, והאח השני מייבם חלוצתו של זה, וזה מיבם חלוצתו של זה
ג. אין מקרה כזה, כיון שאסור לשני אחים לשאת ב' אחיות
ד. מצווה בגדול לייבם את שתיהן, ואם לא רצה- הולכים אצל הקטן,שיחלוץ לכולן

דף כד
א. ספק בגמרא ולא התברר
ב. מהתורה שנאמר:' ואשה גרושה מאשה'
ג. מדרבנן, והפסוק 'ואשה' הוא אסמכתא בעלמא
ד. הלכה למשה מסיני

א. שצריך לקרוא לבן של היבם על שם המת כגון שם הנפטר יוסף, שם הבן יהיה יוסף
ב. 'לנחלה' דהיינו שהיבם מקבל את נחלתו של הנפטר
ג. מוסיפים ליבם שם שני על שמו של המת
ד. שמצוה בגדול לייבם ולא בקטן

א. כדי ללמד שהיבם מקבל בנחלה רק במוחזק ולא בראוי, כדין בכור בירושת האב
ב. כדי ללמד שאם יש בכור, וקדם הקטן וייבם- לא עשה כלום
ג. דיברה תורה בלשון בני אדם, ואין הבדל בין 'בכור' ל'גדול'
ד. כדי ללמד שלא שייך יבום במקום שאין בכור

א. אינו גר עד שיתגייר כבזמן הזה
ב. איש שהתגייר בגלל כוונה כזו- מועיל, ובאשה לא מועיל אלא כשודאי כוונתה לשם שמים
ג. הרי הוא גר, ואע"פ שכוונתו כך
ד. תשובות א' וג' הן מחלוקת המוזכרת בגמרא, והלכה כג'

א. לכו"ע אם באו עדי טומאה יוציא, ואם לא היו לה בנים מהבעל יוציא הנטען גם בלא עדים
ב. לרב מוציאים אשה מהנטען רק אם היו עדים שזינתה, ולרבי מוציאים גם בחשש
ג. תשובות א' וב' הן שתי לישנות בגמרא
ד. אם יצא לעז גדול- יוציא לכו"ע גם בלא עדים, ובלעז קטן לא יוציא

דף כה
א. אין הלכה, ונהרא נהרא ופשטיה
ב. הלכה כרב, שהיה גדול מרבי. ואין מוציאים אשה מהנטען אלא א"כ יש עדים שזינתה
ג. בקלא דפסיק הלכה כרב שאסורה רק כשיש עדים, ובקלא דלא פסיק הלכה כרבי ש
ד. הלכה כרבי שהוא תנא. ואין בכוחו של רב לחלוק עליו. ומוציאים אשה מהנטען בגלל לעז

א. יוציא. כמבואר במשנתנו לגבי הנטען שאם כנס יוציא, ואין לחלק
ב. לא יוציא, שע"י שכנס הוא מבטל את הקול, ולא כמשנתנו שע"י שכנס הוא מחזק את הקול
ג. כיון שאסור, לא עוסקים ברשעים שעברו על הדין
ד. תשובות א' וב' נזכרות בגמרא, ומסקנה כב'

א. אסורה לו בגלל החשד, ולאחרים מותרת כיון שבעדות אשה הקילו לסמוך גם על רשע
ב. אסורה לו בגלל חשד, ולאחרים מותרת שאין אדם מ"ע רשע, ושומעים דבריו שמת בעלה
ג. אסורה לו ולאחרים, כיון שהוא רשע שהרגו ואינו נאמן בעדותו להתירה להינשא
ד. תשובות ב' וג' הן מחלוקת תנאים לר' מנשה, ולרב יוסף תשובות א' וג' הן המחלוקת

א. כשהתיר כיחיד מומחה אסורה , ואם התיר כחלק מבית דין של שלשה אין חשד ומותרת
ב. ביחיד מומחה מותרת שאין חושדים במומחה, אבל כדיין שאינו מומחה אסור בגלל החשד
ג. אם באה יחד עם בעלה אליו אין חשד, ואם באה בלי בעלה, אסורה בגלל החשד
ד. אף תשובה אינה נכונה

א. לא יוציא כיון שאין מוציאים אשה מבעלה רק בגלל רינון הבריות
ב. יוציא. כדי לא להרבות בחילול ה'
ג. יוציא. ולא נתבאר הטעם בגמרא
ד. תשובות א' וג' הן מחלוקת בגמרא

דף כו
א. אם היה נשוי אשה אחרת ומתה, ואח"כ נשא את זו
ב. אם נישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו
ג. אם האשה שלו הקניטה אותו, ו'ארגילה' (=יזמה) להתגרש ממנו,
ד. כל התשובות נכונות

א. אסורות גם על אחיהם, מחשש שתינשא לאחיו ויזנה איתה הוא עצמו
ב. מותרות, שאחים לא שכיחים בבית אחיהם, וגם שהבעל ישמור כדי שלא תיאסר עליו
ג. תשובות א' וב' הן מחלוקת בגמרא
ד. יעשו שאלת חכם, כיון שהדבר תלוי בדרגת החשד שיש באותה העיר

א. כל אחת מהן היא אחות זקוקה בגלל זיקת אחותה
ב. ביטול מצוות יבמין. יש חשש שעד שייבם האחד ימות השני, ונתבטלה מצות יבמין
ג. כדי שלא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות
ד. למ"ד יש זיקה תשובה א', ולמ"ד אין זיקה תשובה ב'

א. השלישית יוצאת בלא חליצה, כיון שזוהי חליצה פסולה, שאין בה צורך
ב. השלישית צריכה חליצה משניהם כיון שזוהי חליצה פסולה, שצריכה לחזור על כל האחים
ג. הגדול שביניהם חולץ לשלישית כיון שחליצה פסולה נעשית על ידי גדול
ד. איזה מהם שירצה חולץ לה, כיון שזוהי חליצה פסולה שכל אחד מהם יכול לפוטרה

א. אם נפלו כל היבמות בבת אחת, אכן אסורה וצריכה חליצה משניהם
ב. אם נפלה ה ראשונה לבד, אפשר לייבם אותה, והחליצה כשרה, ולא צריכה חיזור
ג. לעולם חליצת הראשונה היא חליצה כשרה, שהרי היא מותרת ביבום
ד. תשובות א' וב' נכונות

דף כז
א. הראשון חולץ לכולן אע"פ שחליצת השני היא חליצה כשרה, אין בה עדיפות
ב. השני חולץ לשניה, כיון שחליצתו היא כשרה עדיפה מחליצת הראשון הפסולה
ג. השנייה לא צריכה כלל חליצה, כיון שחלץ לראשונה
ד. תשובות א' וב' הן שתי אפשרויות הנזכרות בגמרא

א. אם התחיל בצרה פטר האחות, ואם התחיל באחות אין חליצת הצרה פוטרת
ב. חליצת הצרה תמיד פוטרת חברתה
ג. לסתמא דגמ' תשובה א', ולרב אשי תשובה ב'
ד. שמואל לא אמר מימרא זו, ובטעות נאמרה משמו

א. רב אשי חלק על משנה זו, וסבר שאינה להלכה
ב. רב אשי סבר שאיסור זיקה אינו אלים עד כדי לאסור צרה
ג. רב אשי חלק על דין 'חליצה פסולה' וסבר שגם חליצה פסולה פוטרת צרה
ד. בהוא אמינא תשובה א' ובמסקנה תשובה ג'

א. שתיהן באותה רמה, ואין הבדל למי מהן יחלוץ תחילה
ב. בעלת הגט עדיפא משום שהתחיל בה בגירושין
ג. בעלת המאמר עדיפא משום שקרובה לביאה
ד. למ"ד יש זיקה- תשובה ב', ולמ"ד אין זיקה תשובה ג'

א. אסור, כיון שבשעת נפילתה היתה אסורה עליו בזיקה- ונאסרה עולמית
ב. מותר, כיון שבשעת נפילה היתה אסורה עליו רק באיסור זיקה דרבנן, ולא נאסרה עולמית
ג. לרב מותרת כב' ולר' יוחנן אסורה כא'
ד. אסור בשניה לכו"ע כיון שיש כאן ביטול מצות יבמין

דף כח
א. אחיות איני יודע מי שנאן', דהיינו שאין הלכה כמשנה זו
ב. חזר בו ר' יוחנן מכח משנה זו
ג. לר' יוחנן יש חילוק בין שני אחים לבין ארבעה אחים
ד. מבאר ר' יוחנן ששם זה מטעם חשש מיתה וביטול מצות יבמין

א. האחות מתיבמת, שהתירו חכמים האיסור כדי שתתקיים מצות יבום
ב. האחות אינה מתיבמת, כיון שמן התורה היא זקוקה לו, וא"כ אחותה היא אחות זקוקה
ג. אם יש אחות נוספת- מותרת ביבום, ואם לאו אסורה
ד. לר' יוחנן תשובה א' ולרב ושמואל תשובה ג'

א. בכולן
ב. בנשים ש'מחמותו ואילך' ולא בשש הראשונות
ג. בכולן חוץ מאשת אחיו שלא היה בעולמו
ד. כל התשובות נזכרות בגמרא

א. חולצות ולא מתיבמות, כיון שכל אחת נחשבת אחות זקוקה
ב. פטורות מחליצה שנא' '...לצרור' בשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת
ג. מתיבמות לכו"ע כיון שנפלו בבת אחת-לא שייך כאן איסור זיקה
ד. מחלוקת תנאים, לחכמים תשובה א' ולר' שמעון תשובה ב'