yeshiva.org.il


גמרא כתובות מבחנים דפים נה-סט

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת כתובות דפים נה-סט

א. צריכה שבועה בין אם איתנהו ובין אם ליתנהו שאבדו.
ב. איתנהו בעין צריכה שבועה, ליתנהו גובה בלי שבועה.
ג. איתנהו בעין בלא שבועה, ליתנהו בעין צריכה שבועה.
ד. הלכתא, דבין איתנהו ובין ליתנהו בעין גובה בלא שבועה.

א. שתרומת מעשר של דמאי ניטלת באומד כמו תרומה גדולה.
ב. שתרומת מעשר של דמאי שחזרה ונתערבה שואל לע"ה וסומך עליו אם אומר שהיה מעושר.
ג. שבתרומת מעשר של דמאי אזלינן בתר אומדנא משום דהוי רק מדרבנן.
ד. שבתרומת מעשר של דמאי נאמן הע"ה בשבת לומר שהוא מעושר כיון שהוא רק מדרבנן.

א. אי אומדין דעתו שלא כתב לה אלא משום חיבת ביאה או שכתב לה משום איקרובי דעתא.
ב. אי אזלינן בתר אומדנא או לא.
ג. אי פסקינן כתובה דאורייתא או כתובה דרבנן.
ד. המתנה ע"מ שכתוב בתורה אי תנאי קיים או תנאו בטל.

א. לרב דימי פליגי בתחלת חופה וסוף חופה, ולרבין פליגי בסוף חופה ובסוף ביאה.
ב. לרב דימי פליגי דוקא בתחלת חופה ולרבנן פליגי דוקא בסוף ביאה.
ג. פליגי בין בתחלת חופה וסופה, ובין בתחלת ביאה וסופה.
ד. פליגי רק בסוף ביאה.

א. נותנים לה שלושים יום.
ב. דינה כמו בתולה כיון דגם בוגרת יש לה מקצת בתולים.
ג. בגרה יום א' ונתקדשה נותנים לה י"ב חודש עבר עליה י"ב חודש ונתקדשה, שלושים יום.
ד. תבעוה להנשא נותנים לה י"ב חודש, לא תבעוה, שלושים יום.

א. אין נ"מ ושניהם אמרו דבר אחד.
ב. לר' טרפון נותנים לה רק כדי מזונותיה, ולר' יהודה מוסיפים לה תרומה שתוכל לרכוש מחצה חולין.
ג. לר' טרפון הכל תרומה דוקא בארוסה אבל בנשואה מחצה חולין, ולר' יהודה אין לחלק בכך.
ד. לר' טרפון דוקא בבת כהן לכהן אבל בבת ישראל מחצה חולין, ולר' יהודה אין לחלק בכך.

א. לרב הונא כיון דיכולה לומר איני נזונת וכו', ולריש לקיש דמיירי כשאין הבעל מעלה לה מעה כסף ומזונות.
ב. דהוי דבר שלא בא לעולם.
ג. דאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו.
ד. לרב הונא דהוי דבר שלא בא לעולם, ולריש לקיש משום דיכולה לומר איני נזונת וכו'.

א. חייבת, ולכן לא חל נדרה אא"כ קיים לה הבעל.
ב. אינה חייבת, ולכן חל הנדר.
ג. גרושה אינה חייבת, אבל נשואה עדיין, חייבת.
ד. אם הכניסה לו שפחה במקומה אינה חייבת, ואם לא, חייבת.

א. דוקא היכא שפרשו.
ב. דוקא היכא שלא פרשו.
ג. דם אסור דוקא כשלא פריש, וחלב אסור דוקא אם פריש.
ד. דם אסור דוקא אם פריש, וחלב אסור דוקא כשלא פריש.

א. מת מותר גמלתו אסור.
ב. ב מת אסור גמלתו מותר.
ג. בין מת ובין גמלתו אסור.
ד. בין מת ובין גמלתו מותר.

א. כשהכניסה לו ארבע שפחות.
ב. בימי ליבונה.
ג. כשאין לו שפחות כי אין לו מי שישמשנו.
ד. שלא בפניו או ע"י שינוי כגון ביד שמאל או ע"י הנחה ע"ג שרשיפא.

א. אנחה על החורבן שוברת "כל גופו" אבל כיון שהורגלנו בה אינה מחלישה כ"כ.
ב. אנחה על שאר שמועות רעות.
ג. אנחה על חוברן ביהמ"ק העתידה לבוא קשה יותר משמועה שכבר חרב.
ד. שניהם שווים וקשים ושוברים חצי גופו של אדם.

א. הפסידה.
ב. לא הפסידה.
ג. תפסה לא מפקינן מינה, לא תפסה לא יהבינן לה.
ד. הוי ליה ממון המוטל בספק ויחלוקו.

א. לא חשבינן את יום השבת כיון דאסור משום שכר שבת.
ב. במורד לא חשבינן משום שכר שבת ובמורדת פוחתין ממנה אפי' עבור יום השבת.
ג. במורדת לא פוחתים בשבת משום שכר שבת ובמורד מוסיפים גם עבור יום השבת.
ד. בין במורדת ובין במורד חשבינן גם את יום השבת ולא חיישינן משום שכר שבת.

א. פליגי בהעדפה שבא ע"י הדחק, ומציאה דומה להעדפה שלא ע"י הדחק.
ב. פליגי בהעדפה שלא ע"י הדחק, ומציאה דומה להעדפה שלא ע"י הדחק.
ג. פליגי בהעדפה שלא ע"י הדחק, ומציאה דומה להעדפה שבא ע"י הדחק.
ד. פלייג בהעדפה שבא ע"י הדחק, ומציאה דומה להעדפה שבא ע"י הדחק.

א. שדינם כקרקע וגובים מהם כתובה.
ב. שדינם כמשועבדים ואין גובים מהם במקום שיש בני חורין.
ג. שאם הכניסה לו מהם בנדונייתא מוסיפין עליהם שליש ככספים.
ד. שאם הכניסה לו מהם בנדונייתא פוחתים מהם חומש כיון דשכיח בהם פסידא.

א. נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונפרעין ממנו בחייו.
ב. נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונפרעין מנכסיו לאחר מותו.
ג. אין נזקקין לו.
ד. נותנין לו לשם הלואה וחוזרין ונותנין לו לשם מתנה.

א. כל אחת נוטלת עישור במה ששיירה הקודמת ואם באו לינשא כאחת חולקות בשוה ביניהן.
ב. כל אחת נוטלת עישור מכל הנכסים, אף אם לא ישאר כלום לבנים.
ג. כל אחת נוטלת עישור במה ששיירה הקודמת ותמיד חולקות בשוה אף אם הראשונה כבר נשאת.
ד. אם באו כולם להנשא כאחת נוטלת כל אחת עישור שלם, ובזה אחר זה נוטלת עישור במה ששיירה הקודמת לה.

א. מטלטלין.
ב. מקרקעי.
ג. לפני השכירות כמטלטלי ואח"כ דינו כמקרקעי.
ד. ספק אי דינו כקרקע או מטלטלין ולכן מספק א"א לגבות.

א. בקטנה מן הנשואין.
ב. בקטנה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין.
ג. בגדולה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין.
ד. בגדולה מן האירוסין.

שאלות על תוס'
א. בכתובה.
ב. לריב"א בשטר מכר ולא במתנה, לרש"י ור"ת אף בשטר מתנה חוזר הכא דלא קנו מידו.
ג. בפרוזבול.
ד. בשטר הלואה.

א. דאיירי בתרומה דרבנן וספק דרבנן להקל.
ב. דרוב עבדים אינם לסטים ובאיסורים אזלינן בתר רוב.
ג. לרש"י כיון דיש להם קול סבר וקיבל ואינו מקח טעות, לר"ת יש להם קול ולא שכיחי ולכן לא חיישינן.
ד. דקנין כספו אמר רחמנא, והאי קנין כספו של הכהן הוא.

א. לענין נבילה דאורייתא אסור, לענין בב"ח דרבנן הקילו, ולר"ת בנבילה החמיר דהוי איסור, משא"כ בב"ח דהיתר הוא עדיין.
ב. לכל הדינים אין הביצה כמו התרנגולת, וכמ"ש ביעתא בכותחא מותרת.
ג. דינה כמו התרנגולת עצמה בין לענין נבילה ובין לענין בשר בחלב.
ד. לענין בשר בחלב אסור כיון די"א דבשר עוף בחלב דאורייתא, לענין נבלה מותרת דהוי רק איסור דרבנן.

א. דס"ל שלצורך מצוה פותחין בנולד.
ב. כיון דהי' גם חרטה, ובכה"ג פותחין בנולד.
ג. לא פתחו לו בנולד, אלא הוא עצמו אמר שאדעתא דהכא לא נדר.
ד. דלא חשוב נולד דדרך מי שהולך ללמוד נעשה גדול, א"נ שפירש בשעת נדרו על דעת אם לא יהיה ת"ח.

א. רושמים אותם בכתובתה לפי שוויים.
ב. פוחת שליש.
ג. בגדים או סחורה שאין משתמשים בהם פוחת חומש, ואם עומדים למסחר מוסיף שליש.
ד. מוסיף שליש.