מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת סוטה כד - לז1. האם שייך השקאה בסוטה שהיא שומרת יבם? (כד.)
א. לא שייך.
ב. שייך.
ג. לר' יאשיה משקין ולר' יונתן אין משקין.
ד. אם קינא לה בעלה המת משקין אבל אם קינא לה היבם אין משקין.
2. האם שייך קינוי בארוסה? (כה.)
א. לא מהני לכו"ע.
ב. לא מהני להשקותה כשהיא ארוסה אבל מהני להשקותה כשהיא נשואה.
ג. לר' יונתן לא מהני, ולר' יאשיה מהני.
ד. אם בא עליה בבית אביה יכול להשקותה אבל אם לא בא עליה לא.
3. המקנא לאשתו איילונית ויש לו אשה ובנים האם יכול להשקותה? (כו.)
א. יכול להשקותה.
ב. לת"ק אינו יכול להשקותה ולר' אליעזר יכול להשקותה.
ג. פלוגתא דתנאי, י"א דלכו"ע אינו משקה לאיילונית אפי' לר"א דאינו ראוי להזריע וי"א שהיא מחלוקת ר' אליעזר ורבנן.
ד. אינו יכול להשקותה.
4. מנלן דגוי הבא על בת ישראל פסלה מתרומה? (כו:)
א. "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" מי שי"ל אלמנות וגירושין וכו'.
ב. "ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל".
ג. "ולא יחלל זרעו בעמיו" יצא גוי ועבד שזרעיו מחוללים.
ד. מדאיקרי זונה, ונפסלה מלהנשא לכהן גם לתרומה נפסלה.
5. "אשר תשטה אשה תחת אשה - להקיש אשה לאיש ואיש לאשה" - למאי הלכתא? (כז. - כז:)
א. שנאסרת לבעל לבועל ולתרומה.
ב. שרק בעלה יכול להשקותה ולא בי"ד או אפוטרופוס.
ג. דאין משקין אא"כ קדמה שכיבת בעל לבועל ולא בועל לבעל.
ד. דאם אחד מהם סומא, חיגר, גידם או אילם אין משקין אותה.
6. "אף שרץ דבר שיש בו דעת לשאול" - מה הכוונה? (כח:)
א. דאין ספק טומאת שרץ טמא ברשות היחיד אא"כ היה להניטמא דעת לשאול.
ב. דאין ספק טומאת שרץ טהור ברשות הרבים אא"כ לא היה לו דעת לשאול.
ג. דאין ספק טומאת שרץ טמא ברשות היחיד אא"כ לא היה לו דעת לשאול.
ד. דאין ספק טומאת שרץ טהור ברשות הרבים אא"כ היה לו דעת לשאול.
7. איזה דין טומאה "עתיד דור אחר" לחדש? (כט:)
א. שאין שני עושה שלישי בחולין אלא בתרומה.
ב. שאין שני עושה שלישי אפילו בתרומה.
ג. ששני עושה שלישי בתרומה ושלישי עושה רביעי בקודש.
ד. ששני עושה שלישי אפילו לחולין.
8. "על טהרת תרומה אין על טהרת הקודש לא" - איזה דין דייקו בגמ' מכאן? (ל.)
א. ש"מ דס"ל אין שני עושה שלישי בחולין דעל טהרת קודש דינו כחולין.
ב. ש"מ דס"ל אין שלישי עושה רביעי בקודש ולכן לא משכחת לן חולין שנעשו על טהרת הקודש.
ג. דס"ל שני עושה שלישי בחולין ולכן משכחת לן חולין שנעשו על טהרת קודש.
ד. ש"מ דס"ל שלישי עושה רביעי בקודש ולכן משכחת לן חולין שנעשו על טהרת קודש.
9. מה גודל העיסה המחברת בין עיסה טהורה לטמאה בשעת הפרשת חלה - לר' אליעזר? (ל: ברש"י ד"ה ואיבעית)
א. למתני' כזית ולברייתא פחות מכזית דאסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.
ב. למתני' כביצה ולברייתא אפי' שני ביצים דמותר לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.
ג. למתני' פחות מכביצה כדי שלא לטמאה א"נ שמא יטמא האמצעית את החלה ולברייתא לא חיישינן ואפי' כביצה.
ד. פחות מכביצה דס"ל אסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל.
10. איך קראו בני ישראל את השירה - אליבא דר' עקיבא? (ל:)
א. כקטן המקריא את ההלל שענו אחרי משה כל מה שאמר.
ב. ב כסופר הפורס על שמע שמשה פתח תחילה ואח"כ ענו אחריו.
ג. ג. כגדול המקריא את ההלל שמשה אמר תחילת הפסוק והם אמרו סופו.
ד. כגדול המקריא את ההלל שעל כל מה שאמר משה ענו "אשירה לה'".
11. עד אחד שהעיד על טומאת סוטה ואח"כ באו שתי נשים והכחישוהו - מה הדין? (לא:)
א. אין נאמנין.
ב. נאמנין.
ג. לל"ק נאמנין דהלך אחר רוב דעות, ולל"ב אין נאמנין ורק נגד אשה הולכין אחר רוב דעות.
ד. אין דבר שבערוה פחות משנים, דהיינו דוקא עדים כשרים ולא פסולים.
12. באיזה לשון נאמרים הני דלהלן: 1) וידוי מעשר. 2) מקרא ביכורים. 3) ברכת כהנים. 4) ברכת המזון? (לב.)
א. וידוי מעשר - לה"ק, ביכורים - לה"ק, ברכת כהנים וברכת המזון - בכל לשון.
ב. וידוי מעשר - בכל לשון, ביכורים - לה"ק, ברכת כהנים - לה"ק, ברכת המזון - בכל לשון.
ג. וידוי מעשר וביכורים - בכל לשון, ברכת כהנים וברכת המזון - בלה"ק.
ד. וידוי מעשר וביכורים - בכל לשון, ברכת כהנים - בלה"ק, וברכת המזון - בכל לשון.
13. האם שייך בת קול או דיבור מלאכי השרת בלשון ארמי? (לג.)
א. מלאכי השרת אין מכירין אבל בת קול יתכן בארמית, א"נ גבריאל מכיר ארמית.
ב. לא שייך בארמית אלא בלשון הקודש.
ג. מכירין גם לשון ארמית אבל לא שאר לשונות.
ד. ביחיד אין מכירין אבל בציבור מכירין.
14. באיזה מקומות נשאו הכהנים את הארון? (לג:)
א. בברכות הר גריזים ועיבל, כשהכניסוהו למשכן אהל מועד במדבר, וביריחו.
ב. כשעברו את הירדן, כשהכניסוהו למשכן שילה, וכשהחזירוהו מן הפלישתים.
ג. כשעברו את הירדן, ובהקפת יריחו, וכשהכניסוהו לבית המקדש בימי שלמה.
ד. כשהכניסוהו למשכן אהל מועד, כשהכניסוהו לבית המקדש, וביריחו.
15. מה היה משקלו של האשכול שנשאו המרגלים מארץ ישראל? (לד. ברש"י ד"ה תילתא)
א. תשע מאות וששים סאה.
ב. מאה ועשרים סאה.
ג. ששים סאה.
ד. ארבעים סאה.
16. למה נקראו אנשי ארץ ישראל "ילידי הענק"? (לד: ברש"י ד"ה שהיו)
א. כי אביהם נקרא בשם "ענק".
ב. כי היו גבוהים והחמה נראית קטנה לידם.
ג. כי אף בילדותם היו כבר גדולים.
ד. כי מרוב גובה קומתם נראה כאילו צוארם נוקב החמה ונראה החמה כ"ענק".
17. למה נענשו אנשי בית שמש כשראו את הארון? (לה. - לה: וברש"י)
א. שלא בטלו ממלאכתם לכבודו, א"נ שהתבטאו בזלזול מי הכעיסך וכו', מי מפייסך וכו'.
ב. שלא קמו מפניו ולא השתחוו לו.
ג. שפשטו ידם להחזיק בו כשנטה ליפול ונענשו כי ק"ו נושאיו נושא וכו'.
ד. שהיו טמאים לנפש אדם והתקרבו אל הארון אשר לא כדת.
18. האם "הצרעה" עברה את הירדן עם בני ישראל? (לו )
א. עברה.
ב. לא עברה.
ג. דמשה עברה, דיהושע לא עברה אלא זרקה בהם מרה משפת הירדן.
ד. דמשה לא עברה אלא זרקה בהם מרה משפת הירדן, דיהושע עברה.
19. על מה זכה יהודה שנקרא כולו על שמו של הקב"ה? (לו:)
א. שהודה לתמר ואמר "צדקה ממני".
ב. שקידש שם שמים ברבים כשקפץ א' משבטו תחילה לתוך הים.
ג. שהציל את יוסף מן הבור.
ד. שפתח בתשובה תחילה.
20. איפה עמד שבט לוי בשעת ברכות דהר גריזים והר עיבל? (לז.)
א. על הר גריזים.
ב. על הר עיבל.
ג. בין שני ההרים.
ד. הזקנים היו למטה והשאר למעלה, א"נ רק הראוי לשרת למטה. וי"א דכל ישראל והלויים היו למטה.
שאלות על תוס'
21. מי שנשא אשה תוך שלשה חודשי הבחנה האם שייך בה דיני סוטה? (כד. ד"ה ושאר)
א. לא שייך כיון שנשאה באיסור.
ב. לר' מאיר לא שייך ולחכמים שייך.
ג. שייך דאף שנשאה באיסור אינו חייב להוציאה ומותרת לו.
ד. דין זה לא נזכר בסוגיין.
22. "האוכל אוכלין טמאין נפסל גופו מלאכול תרומה" - באיזה שיעור אכילה מדובר? (ל. ד"ה הא)
א. בכזית.
ב. בשני זיתים.
ג. כביצה.
ד. לרש"י וי"א בתוס' שני ביצים, לתוס' גזירה ראשונה בשני ביצים פסול אכילה, ובי"ח דבר גזרו אף על כביצה ולמגע.
23. באיזה אופן אמר עולא שעד א' נאמן כשנים ואין דברי אחד במקום שנים? (לא: ד"ה כאן)
א. כשבאו בבת אחת.
ב. כשבאו בזה אחר זה ואפי' תוך כדי דיבור.
ג. לרש"י כשהעידו זה אחר זה ואפי' עדיין לא עשו עפ"י עדותו, ולתוס' דוקא כשעשו או הורו עפ"י עדותו.
ד. לרש"י אפי' בבת אחת, ולתוס' דוקא כשהעידו זה אחר זה אחר כדי דיבור.
24. מי נשא את הארון כשהחזירוהו לבית המקדש - הכהנים או הלויים? (לג: ד"ה כשהחזירוהו)
א. הכהנים ונקראו לויים, א"נ הכהנים נטלוהו ומסרוהו ללויים, והכהנים שוב הכניסוהו להיכל.
ב. הלויים.
ג. הכהנים.
ד. הלויים נטלוהו ומסרוהו לכהנים, ושוב נמסר ללויים שהכניסוהו להיכל.
25. איך קבלו את רחב הזונה הלא היתה מז' עממין שנא' בהן "ולא תחיה כל נשמה"? (לה: ד"ה לרבות)
א. יהושע עשה כן על דעת עצמו, ומשום חילול ה' עשה כן.
ב. אעפ"י שקבלה מ"מ אח"כ נהרגה משום "ולא תחיה כל נשמה".
ג. עשה כן עפ"י הדיבור, א"נ קודם שהתחילו במלחמה לכו"ע קבלו מהם כשעשו תשובה.
ד. כי היא היתה משאר עממין ולא מבני ז' עממין.