yeshiva.org.il


גמרא קידושין מבחנים דפים כט-מ

מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת קידושין כט - מ

א. פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל.
ב. עולה לרגל ואח"כ פודה בנו.
ג. לת"ק פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל ולר' יהודה עולה לרגל ואח"כ פודה בנו.
ד. איזה שירצה יקדים.

א. מחלוקת תנאים, אי דרשינן את בניכם ולא בני בניכם או ולא את בנותיכם.
ב. אין חיוב.
ג. יש חיוב, מדכ' והודעתם לבניך ולבני בניך.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. כל העוסק בתורה לשמה אויביו נופלים לפניו.
ב. אפי' הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער א' ונעשו אויבים זה לזה אינם זזים משם עש שנעשו אוהבים.
ג. קאי על זמן חורבן בית המקדש שנא' זקנים משער שבתו וכו'.
ד. קאי על מלחמת בית דוד שהבטיחו הכתוב שיפלו אויביו לפניו.

א. אביו קודם, אפי' היכא שכבר נתגרשה אמו.
ב. אמו קודמת.
ג. אביו קודם היכא דלא נתגרשו, ובנתגרשו אמו קודמת.
ד. אביו, קודם, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, ובנתגרשו, שניהם שוים ומניח ביניהם ומסתלק.

א. עליו להוסיף המלים "עליו השלום".
ב. תוך י"ב חודש אומר אבא מרי הריני כפרת משכבו, לאחר י"ב חודש אומר זכרונו לברכה לחיי עוה"ב.
ג. תוך י"ב חודש אומר זכורונ לברכה לחיי העוה"ב, לאחר י"ב חודש אומר הריני כפרת משכבו.
ד. הריני כפרת משכבו.

א. אומר לו "אבא מקרא כתוב בתורה כך".
ב. אומר לו "אבא כך כתוב בתורה".
ג. חייב להפרישו בכל לשון, דבמקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב.
ד. אסור לומר לו אבל מותר לרמוז לו שזה אסור.

א. דחייב לקום אפי' בפני זקן אשמאי, דכל שיבה במשמע.
ב. דדוקא בפני זקן ת"ח ולא יניק וחכים.
ג. אפי' בפני יניק וחכים חייבים לקום.
ד. ת"ק ור' יוסי הגלילי אמרו דבר אחד ואין נ"מ ביניהם.

א. כמלא עיניו.
ב. ברבו מובהק כמלא עיניו ובאינו מובהק בתוך ד' אמות.
ג. רק בתוך ד' אמות חייבים לקום.
ד. ברואה רבו מעבר הנהר אינו חייב לקום עד שיהא יחד אתו באותו צד של הנהר.

א. רק כשהטמא עומד והטהור יושב.
ב. בכל אופן שהטמא והטהור יחד באהל אחד.
ג. רק כשהטמא יושב אז אפי' הטהור עומד נטמא.
ד. רק כשהטמא והטהור שניהם יושבים באהל אחד.

א. נשים חייבות במצות שמחה ברגל דילפינן ראיה ראיה מהקהל.
ב. ב אין נשים חייבות במצות שמחה, ואינם צריכות לשמוח כלל.
ג. אשה נשואה בעלה משמחה אבל אלמנה פטורה לגמרי.
ד. אין הנשים מצוות בעצמן במצות שמחה, מ"מ נשואה בעלה חייב לשמחה ואלמנה, מי ששרויה אצלו משמחה.

א. קרחה.
ב. גדידה.
ג. קרחה וגדידה.
ד. גדידה ושריטה.

א. הזאת מי חטאת על טמא מת.
ב. הזאת דם של פרה אדומה.
ג. הזאת פרים הנשרפים על הפרוכת ועל מזבח הזהב.
ד. הזאת דם חטאת העוף.

א. אינו נוהג.
ב. נוהג.
ג. מה"ת אינו נוהג אבל מדרבנן נוהג.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לא קרבו עד לאחר ירושה וישיבה.
ב. לר' ישמעאל לא קרבו אלא בקרבן ציבור אבל ביחיד לא, ולר' עקיבא קרבו.
ג. קרבו נסכים במדבר.
ד. לר' ישמעאל לא קרבו כלל ולר' עקיבא בקרבנות ציבור קרבו אבל ביחיד לא קרבו.

א. התחילו בששה עשר בניסן ופסקו ג"כ בששה עשר בניסן.
ב. התחילו בששה עשר באייר ופסקו בששה עשר בסיון.
ג. התחילו בששה עשר באייר ופסקו ג"כ בששה עשר באייר.
ד. התחילו בששה עשר באייר ופסקו בששה עשר בניסן.

א. אין הבדל.
ב. ספק כלאים מותר בחו"ל, ספק ערלה אסור.
ג. למ"ד ערלה בחו"ל מד"ס, אין הבדל, למ"ד הלל"מ, בערלה יורד ולוקח ובכלאים יורד ולוקט.
ד. למ"ד ערלה בחו"ל מד"ס בערלה יורד ולוקט ובכלאים יורד ולוקח, ולמ"ד הלל"מ, אין הבדל.

א. כלאי הכרם.
ב. כלאי זרעים.
ג. אין שום כלאים שנוהג בחו"ל מה"ת.
ד. כלאים של הרכבת אילן והרבעת בהמה.

א. בחזרה מן המצוה.
ב. במקום דקביעי היזיקא לא סמכינן אניסא.
ג. בנזק רוחני כגון הרהור עבירה.
ד. למ"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא.

א. במחשבת ע"ז או בכל עבירה שעשה פירות דהיינו שבאה לידי מעשה.
ב. בחילול ה', דהיינו עבירה שעושה פירות.
ג. במחשבת זנות.
ד. במי שעבר עבירה ושנה בה דנעשית לו כהיתר.

א. לחלה, ארבעים, לתרומה, חמישים, לשמיטין ויובלות, מאה ושלוש.
ב. לחלה ותרומה ארבעים, לשמיטין, חמישים וארבע, ליובלות מאה ושלוש.
ג. לחלה ארבעים, לתרומה, חמישים וארבע, לשמיטין ויובלות, שישים ואחת.
ד. לחלה ארבעים, לתרומה, חמישים וארבע, לשמיטין, ששים ואחת, ליובלות, מאה ושלוש.

שאלות על תוס'
א. דינו כזמן גרמא כיון דנוהג רק ביום השמיני.
ב. אין דינו כזמן גרמא כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק, למ"ד דמילה שלא בזמנו נוהג גם בלילה.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. מילה בזמנה, נחשב כזמן גרמא, מילה שלא בזמנה, אין הזמן גרמא.

א. הזקן עדיף, והיניק צריך לעמוד בפניו.
ב. היניק עדיף, והזקן צריך לעמוד בפניו.
ג. שניהם שוים.
ד. לר' יוסי הגלילי היניק עדיף, ולת"ק הזקן עדיף.

א. לא נחשב חציצה כי ידי הכהן נגעו בכלי וידי הבעלים היו תחתיהם.
ב. נחשבו כחציצה ולכן צריך להניף כל אחד בנפרד.
ג. לכתחילה לא חצצו, אבל בדיעבד אף אם חצצו אינו מעכב.
ד. לתי' א' לא חצצו כי הכהן החזיק בשוליו והבעלים למעלה, ולתי' א' חצצו ואפ"ה גזה"כ דמהני.

א. שייך, ומותר לאכול היכא שאין לו מצה של היתר.
ב. לא שייך, דאין עשה דקודם הדיבור דוחה ל"ת דאחר הדיבור, א"נ גזירה כזית ראשון אטו שני.
ג. לא שייך, כיון דאפשר לקיים שניהם במצה של ישן.
ד. שייך, אבל אסרו חכמים משום מראית העין.

א. על משא ומתן.
ב. על דברי תורה.
ג. שואלין אותו תחלה על משא ומתן אבל נפרעין תחלה עד דברי תורה.
ד. שואלין אותו תחלה על דברי תורה אבל נפרעין תחלה על משא ומתן.